ספרות ילדים

[שאל: הרב מרדכי ציון]

ש: האם אפשר לתת לילדים לקרוא סיפורים עם בעלי חיים וכדומה שאר צורות האנשה?

ת: כן, בתנאי שהתוכן חיובי ושהם יודעים שזה משל. הרי גם אצל רבותינו, יש משלי שועלים וכדומה.

ש: ספרי מדע? כדי להכיר את ד' ופועלו?

ת: טוב מאוד. גם אם זה לא כדי להתקרב לד', חשוב להרחיב את הדעת. עיקר הדעת, זה תורה, אבל אפשר להרחיב.

ש: ספרים של סופרים חילונים על ראשית היישוב בארץ ישראל?

ת: ודאי חשוב. בתנאי שלא מעורבבים דברים לא כשרים. חתיכה אחת של חזיר מטריפה את כל המרק.

ש: סיפורי האחרים גְרִים?

ת: כמעט כולם כוללים יסודות שליליים, פולחן יופי של נשים, הפקרת ילדים ביער, תחבולות לא ישרות, כישוף, אכזריות וכן הלאה. אגב, הם לא כתבו אותם בשביל ילדים, אלא בשביל מבוגרים, כדי להכיר להם תרבות זו.

ש: ומה אם סיפורי חסידים של אותות ומופתים?

ת: אפשר. כי אנו מאמינים בהם. כבר אמרו מי שמאמין בכל הסיפורים האלה, פתי. ומי שלא מאמין, כופר. כלומר, לא בטוח שזה היה, אבל היה יכול להיות. על כל פנים, יש למעט בהם, כי גדולתו של גדולינו, אינה במופתים, אלא בקדושה, בטהרה, במידות טובות, ביראת שמים, בחכמה של תורה, באהבת הבריות.

ש: מה עם סיפורים מלאי יראת שמים אבל עם סגנון רדוד ועלילה רדודה?

ת: ודאי זה חסרון. אבל לפעמים, זה מה שיש. עדיף סיפור יראת שמים פשוטה מאשר סיפור מפליא ריק מבחינה מוסרית.

ש: ספרות של גויים?

ת: אם כשרה. קבל את האמת ממי שאמרה. לא רק כשרה במסר הגלוי אלא גם במסר הסמוי.

ש: איך מדרגים ספרים?

ת: יש ארבעה גורמים לפי סדר חשיבות: א. המסר. ב. הרקע, כלומר הנושא. ג. העלילה. ד. הסגנון.