גן ילדים, גן עדן

בראשית, היה העובר בגן עדן, ברחם אמו. חם ונעים. מזון ממה שאמו אוכלת, זך ונקי. חלומות ומחשבות. לא חסר כלום. מאושר ומעודן.

אך פתאום, הכל הידרדר. דחפים עצומים החוצה, לחץ על הראש, הוא מגורש מגן עדן, לעולם עוין, זר ומוזר. הוא בקושי רואה, נזרק מיד ליד, עוטפים אותו, מפשיטים אותו, מנקים אותו.

אך באותו עולם קשה, יש לו פינת גן עדן. יצור חייכני עם מבט אוהב, מצמיד אותו אל ליבו, וממנו יוצא נוזל אשר טעמו כטעם גן עדן. זאת היצירה האלוהית המופלאה שנקראת: אמא.

וכן בהמשך, תמיד הוא מוצא שם מחסה ונחמה, חיוך ואהבה. כל פעם שהוא צריך אותה, היא שם. חזר לגן עדן.

אבל אמו חייבת לעבוד, ולכן מביאה אותו למקום אחר, ולאחר פרידה מרגשת, הולכת לה. אוי ואבוי, זו פעם שניה שהוא מגורש מגן עדן.

אך שוב נס: יש שם אשה שהיא מעין אמו: גננת. היא אוהבת, היא מחייכת, היא דואגת. כל פעם שהוא צריך אותה, היא שם. היא גם מלמדת אותו דברים מאד מעניינים: לשיר, לרקוד, לצייר, לכתוב, לשחק ולטייל. כמובן, היא לא ממש אמא, אבל זמנית, לכמה שעות, היא מעין אמא.

גם זו מתנה מרבונו של עולם: דמות אמהית. בלעדה הוא היה מרוסק, מעתה ולכל החיים. זכותה הוא מאושר, מעתה ולכל החיים.

אשריך שאת גננת, אשריך שאת עושה לו גן עדן. אני מבטיח לך, בזכות זה, תזכי לגן עדן. וגם עתה, תודי על האמת, זה קצת גן עדן.

אנו מודים שזה לפעמים קשה: אחריות, עומס, עייפות, הצפה, משכורת נמוכה. וגם צרות שבאמת לא מגיעות לך. ומעשה בילד חולה, אך שני הוריו החליטו בכל זאת ללכת לעבודה, פן יבולע להם. אז פטמו את הילד בתרופות ומשכבי כאבים, והביאו את הילד לגן. ואין זה פלא שבאמצע הוא התעלף. אז הגננת נלקחה למעצר. שיפוט יתר.

אז האם זה אומר שעליה לעזוב את העבודה? אדרבה, זה מוכיח כמה היא נחוצה. אם אלו הם הוריו, מזל שיש לו גננת אמהית.

אנו מבינים למה גננות מבוגרות יוצאות לפנסיה מוקדמת, למה גננות צעירות עושות הסבה מקצועית, והימנעות בכלל להירשם לקורס גננות.

אבל בכל זאת, אהבה מעל הכל. אם יקרה, את חשובה, את חיונית, את נפלאה. ואני מבטיח לך, בזכות שאת עושה כן גן ילדים שהוא גן עדן, תגיעי בעצמך לגן עדן.