נטילת ידיים אחרי השינה

הלכות היום-יום

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

נגיעה ביד מי שעדיין לא נטל

ש: אם אדם נטל נטילת ידיים בבוקר ונגע ביד מי שעדיין לא נטל, האם צריך לחזור וליטול או לא?

ת: יש מחמירים ויש מקילים.

[המחמירים הם כף החיים (להגר"ח פלאג'י ס' ח) ולקט הקמח החדש (ד יד).

המקילים הם הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר (ד א אות ט) והגר"ח קניבסקי בהליכות חיים (ב יז). מובא בהערה ד' בהליכות חיים: "שמעתי מפי הג"ר משה פיינשטיין זצ"ל, דאין רוח רעה עוברת מאיש לאיש. וכן שמעתי מהגרי"ז גוסטמאן זצ"ל, דהרוח רעה עוברת דוקא במאכל ולא באדם. וכן שמעתי מהגרי"ש אלישיב שליט"א.

וכן העלה בשו"ת יצחק ירנן (א ח). אך שמעתי מהגרח"פ שיינבערג שליט"א, שצריך לחזור וליטול שנית. הערת הג"ר ישראל טאפלין – רשם מ"צ]

ארבע אמות בבוקר

ש: למה יש שאינם מקפידים לא ללכת ארבע אמות כשקמים בבוקר לפני שנטלו ידיים?

ת: כי זה לא נפסק ברמב"ם ובשולחן.

[יש מסורת בעל-פה בשם הגר"א, בעניין גר הצדק רבי אברהם בן אברהם זצ"ל [הוא הגרף פוטוצקי, שהיה נוצרי והתגייר. תפשוהו הנוצרים ימש"ו, עינוהו ואיימו עליו שאם לא ישוב לנצרות, יהרגוהו בשריפה, אך הוא סירב לשוב לנצרות.

הציע לו הגר"א להצילו בעזרת שמות קדושים, אך הוא סירב, ורצה לקדש שם שמים ברבים; וכן היה]. הג"ר אביגדור נבנצל קיבל במסורת מהג"ר שלמה זלמן אוירבך בשם הגר"א שמעת שנהרג רבי אברהם בן אברהם הי"ד, עברה רוח הרעה של שחרית מן העולם (עיין ספר הגאון החסיד מווילנה עמ' עז הערה 18). מסביר הגרש"ז אוירבך שעניין זה אינו מבטל דינים בגמרא שהם משום רוח רעה, אלא רק חומרות שמקורן בספר ה'זוהר' (הגר"א נבנצאל משמו, מובא בקונטרס הערות לרב משה הררי על מקראי קודש הלכות יום הכפורים פרק ז הערה ג). אמנם קשה על כך, הרי מסורת זו אינה כתובה באף ספר ולא שמענוה כמאתיים שנה מאז הגר"א.

כתב ה'שערי תשובה' שעל-פי רבי שמעון בן אלעזר כל הבית נחשב כארבע אמות (שערי תשובה א ס"ק ב). אמנם ה'משנה ברורה' הסכים שאין לסמוך על זה אלא בשעת הדחק (שם).

ועיין ב'משנה ברורה' (כה ס"ק מב) שמביא בשם 'כנסת הגדולה' שמה שכתוב בספר ה'זוהר' אינו מחייב, אלא רק בתור חומרה, אך אי אפשר לכוף לנהוג כך.

אם-כן, בצירוף כל הנימוקים יחד – א. שדין זה אינו מוזכר בגמרא אלא ב'זוהר'.

ב. שהרמב"ם לא מזכיר רוח רעה בכלל. ג. שיש מסורת מהגר"א שעברה רוח הרעה של שחרית מן העולם. ד. שיש אומרים שכל הבית נחשב כ-ד אמות - מי שמיקל ללכת לברז ליטול ידיים בבוקר יש לו על מה לסמוך, ומי שמחמיר לשים קערה ליד המיטה, תבוא עליו ברכה. גם המיקל ללכת לברז ליטול ידיים, עליו ללכת מיד ובמרוצה, כיוון שכל רגע עד הנטילה רוח הטומאה שורה עליו (עיין בשו"ת שאילת שלמה א ד. ג ב. פירוש הרב על קצשו"ע ב א) - רשם מ"צ.]

ברכת נטילת ידיים

ש: מי שנטל ידיים בבוקר אך שכח לברך ונזכר לאחר התפלה, האם יברך?

ת: הפסיד את הברכה, ויכול לברך לפני מוסף ויש אומרים שיכול לברך לפני מנחה אם עשה צרכיו. פסקי תשובות ד ג.