מודה ועוזב ירוחם

[מ"ראש יהודי"]

לדוגמה: הילדים ביקורתיים. כנראה אנחנו ביקורתיים. מעתה נתקן – אמנם נהיה ביקורתיים – אבל כלפי עצמנו, ובנוכחות הילדים. אם כך יהא, כמובן באופן מבוקר ובריא – חזקה שגם הילדים ילמדו להיות ביקורתיים כלפי עצמם, וכשהילד לא יהיה בסדר, הוא יאמר: "אני לא בסדר!". אם טעיתָ, הודה לפני ילדך:

"טעיתי". "וּמודה ועֹזֵב – יְרֻחָם" (משלי כח יג). אנחנו מטיפים לילדים כאילו אין בנוּ חסרונות כלל. הדבר מוציא את הילדים מן הכלים.

פורסם בשאילת שלמה 348