מה שלומך כדור הארץ (ו) - רעב

ש: יש עוד דברים שמצערים אותך מאוד, כדור הארץ?

ת: כן. הרעב. יש 800 מיליון אנשים רעבים. זה נורא. מתוכם, מתים כל יום, 15 אלף ילדים. איום ונורא.

ש: לכאורה, זו בעייתך, כי אינך מגדל די מזון לכולם.

ת: לא נכון! יש די מזון בשביל כולם. כמו שנאמר בברכת המזון: הזן את העולם כולו... הוא נותן לחם לכל בשר... תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד... כי הוא אל זן ומפרנס לכל... ברוך אתה ד' הזן את הכל.

ש: אבל עובדה שאין מזון לכל. אולי בגלל שבחסדי ד' האוכלוסיה גדלה – פרו ורבו?

ת: לא נכון. כך טען בזמנו מלתוס, לפני כמה מאות שנים, שאוכלוסיית העולם גדלה בטור הנדסי והמזון בטור חשבוני, אם כן חסר מזון, ולכן הפתרון האכזרי הוא שהחלשים ימותו. ברירה טבעית. חס ושלום! המדע מתפתח ומוצא נתיבים להוציא יותר תנובה מכדור הארץ.

ש: אז לגופו של ענין, למה יש רעבים?

ת: כי הם עניים ואין להם כסף לקנות אוכל.

ש: עד כדי כך?

ת: כן לצערנו. הפער בין מדינות עשירות ומדינות עניות הוא כפול 75. אגב, גם במדינת ישראל הפער בין עשירים לעניים הוא מהגדולים במדינות ה-OECD. זה נמדד בעקומת לורנץ ומדד ג'יני. עיין שם. 20% מהמין האנושי צורכים 80% מהתוצרת. אבל בכל מדינות העולם יש עניים. אפילו במדינה עשירה מאוד כמו ארצות הברית, יש 75 מיליון עניים, כלומר 24%.

ש: אבל איך מודדים עוני? מה ההגדרה?

ת: האו"ם הגדיר שסף עוני הוא 2$ ליום. על פי אמת מידה זו, יש 700 מיליון עניים בעולם, כלומר 10%. אבל ודאי שבמדינות רבים, כגון מדינת ישראל, אי אפשר להתקיים עם 2$ ליום, וזה משתנה ממדינה למדינה. לכן יש שלוש הגדרות של עוני. א. עוני חמור, אין אוכל. ב. עוני כללי, אין כסף לטיפול רפואי, חימום, ביגוד, דיור. ג. עוני אנושי. אין כסף לחינוך, מזון, בריאות, חיים ארוכים, וכדומה.

ש: אז למה המדינות העניות אינן מגדלות מזון עבור עצמן? וגם יוכלו למכור למדינות עשירות?

ת: בודאי מגדלות. אבל הוא יותר יקר מהמזון שגדל במדינות עשירות, שם יש מיכון וסבסוד לחקלאים. לכן אי אפשר לייצא אותו. מצד שני, רוב החקלאות אינה לשם מזונם, אלא חקלאות לשם יצוא, כדי להרוויח כמה גרושים. זאת ועוד, חלק גדול מתוצרת החקלאות אינו לשם אכילה אלא כדי לייצר דלק.

ש: אבל צריך אנרגיה?

ת: ודאי. אבל לא על חשבון אכילה.

ש: אם כן, יש כאן פרדוקס, מצד אחד, יש די מזון, מצד שני, אינו מגיע לעניים.

ת: נכון מאוד. לכן יש באוכלוסיה העולמית, רעב אצל העניים, והשמנת יתר אצל העשירים. בארצות הברית, שליש סובלים מהשמנת יתר. אבל נודה שבכל זאת המצב השתפר. לפני מאה שנה היו 20% רעבים, עתה 10%. אמנם, עוד לא הגענו למנוחה.

ש: אז מה אפשר לעשות?

ת: שאלה כבדה. הרי כל זה פוליטיקה. החקלאי עובד קשה והוא מרוויח חצי גרוש, כי הרוב הולך לכל שלבי התיווך עד הצרכן, והכל משחק של היצע וביקוש, וסחר חופשי, כמו שכבר אמר בזמנו אדם סמית'. אמנם יש יוזמה שנקראת "סחר הוגן", מוצרים מוטבעים בסימן, שחלק סביר מגיע לפועל. אבל ההצלחה זעירה.

ש: אז נשאר לנו להיות סוציאליסטים וקומוניסטים?

ת: זה רעיון טוב, הבעיה היא שלמעשה גם הוא לא פועל.

ש: וכל הארגונים הטובים בעולם לא עושים כלום?

ת: מדברים ומדברים, דברים טובים, אבל אין להם כח. הכח הוא בידי העשירים, 17% מהמין האנושי הוא בעלים של 67% של העושר האנושי.

ש: אבל האם באמת העשירים שהם מועטים אוכלים את כל האוכל המרובה? גם אם הם משמינים יתר על המידה, אין זה מסביר?

ת: נכון. אלא ששליש המזון העולמי מבוזבז, והולך לפח, או על ידי השמדת תוצרת כדי לשמור על מחירים. או בזבוז בשלבים שונים של מסלולו: ייצור, תיווך וצרכן. בייצור ובתיווך זורקים תוצרת שאינה כל כך יפה. והצרכן קונה יותר מדי וזורק לפח. מהשליש הזה אפשר להזין כל הרעבים בכדור הארץ, די והותר.

ש: זה כבר עובר כל גבול! כל כך הרבה רשעה! מה לעשות כדי לשנות את המצב?

ת: אמרנו שהכל פוליטיקה. הקפיטליזם וגם הסוציאליזם, לא פתרו בעיית העוני. הפתרון הוא "אחוואיזם", אהבת הבריות.

ש: אגב, האם אנחנו היהודים, גם צריכים לדאוג לרעב על פני כדור הארץ?

ת: בודאי. נפסק שמפרנסים עניי גויים. רחמיו על כל מעשיו. כמובן, עניי עירך קודמים.

ש: אבל איך עושים מהפכה פוליטית?

ת: על ידי רעיונות. הרעיונות הם המחוללים את הפוליטיקה. כמובן לא מיד, אבל בהדרגה. זה נקרא אידיאליזם היסטורי, המתואר במאמר למהלך האידיאות של מרן הרב קוק.

ש: מה להסביר ברעיונות?

ת: שעוני הוא דבר נורא, שעובר בירושה. שרעב הוא דבר עוד יותר נורא. זה לא רק מות, זה גם נזק נפשי, פגיעות למחלות, עקרות, חוסר חינוך ילדים, הגירה.

ש: גם במדינת ישראל יש רעב?

ת: כן לצערנו. לא קוראים לזה רעב, כי זה מפריע לעשירים לישון בשלווה. אלא קוראים לזה בשפה מכובסת "חוסר ביטחון תזונתי". אמנם לא תמצא ילדים רזים בצורה מחרידה, כמו בארצות עניות. אך אחוז הילדים שמנים מזעזע. כי הם אוכלים לחם, אורז, אטריות וכדומה. אז לא חשים רעב, אבל הם חסרים מזון בריא.

ש: ומה אני הקטן יכול לעשות עתה?

ת: אל תזין את הפח. בל תשחית.