טבילת כלים (שו"ת)
מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]
טעם טבילת כלים
ש: למה צריך להטביל כלים?
ת: כדי שייכנסו לקדושת ישראל, מעין גיור. רמב"ן (מובא בריטב"א ע"ז עה ב).
טבילת שיניים תותבות
ש: האם יש להטביל שיניים תותבות?
ת: לא. שיניים אינם כלי, ובשבת שימושן אינו נקרא טוחן אלא אוכל (וכן בספר טבילת כלים לרב צבי כוהן יא ר בשם הגרש"ז אוירבך – מ"צ).
טבילת כלי גר
ש: האם גר שהתגייר צריך להטביל כל כליו?
ת: מחלוקת. לכן יטביל בלי ברכה. דרכי תשובה על יו"ד הלכות טבילת כלים (קכד סק"ד. וכן שו"ת ציץ אליעזר ח יט-כ – מ"צ).
צלחת גביע קידוש
ש: האם צריך להטביל צלחת של גביע קידוש?
ת: לא, כי לא שמים עליה מזון ישירות. ואם לפעמים שמים מזון ישירות, אז יש להטביל בלי ברכה.
יד ימין בטבילת כלי
ש: כשמטבילים כלי, האם לכתחילה להקפיד שיהיה ביד ימין?
ת: כן. כך הדין כשאוחזים דבר הנאה או דבר מצווה בברכת הנהנין ובברכת המצווה. שו"ע או"ח כו ב מ"ב יז-יח (וכן הגר"ח קניבסקי בקונטרס איש איטר אות לח – מ"צ).
שכחת טבילת רשת
ש: אדם קנה רשת חדשה למנגל אבל שכח לטבול אותה. עכשיו נמצא ביער ואין לו איך לטבול. מה לעשות?
ת: לתת כמתנה לגוי.
טבילת כוס של אליהו
ש: האם גביע שמיוחד רק ל'כוס של אליהו' בליל הסדר חייב טבילה?
ת: לא צריך להטביל כי לא שותים ממנו (ע"ז עה, ב. שו"ע יו"ד קכ, א).
גר וטבילת כלים
ש: ספר דרכי תשובה (קכ סק"ד) הביא מהירושלמי (ע"ז פ"ה הט"ו) שרבי ירמיה אמר שכלים שעברו מרשות גוי לרשות ישראל צריכים טבילה, לפי שיצאו מטומאת עכו"ם לקדושת ישראל. לפ"ז גר שנתגייר, כל כליו צריכים טבילה. ודבר זה תמוה, שהרי דבר זה לא נמצא בפוסקים ולא נתעורר שום מחבר בזה. מה דעת הרב, האם גר חייב להטביל את כליו?
ת: אנו אומרים שהוא חייב להטביל את הכלים, אף על פי שיש אומרים שלפני הגיור הגר לא היה חייב, או כמו שכתב בס' שם משמואל (פ' מטות) בשם אביו, בעל 'האבני נזר', שגר שנתגייר וכליו עמו אין הכלים צריכים טבילה, שחלות הקדושה שעליו חלה גם על הכלים שלו, ודייק זאת מבהמה שנתעברה ולבסוף נטרפה, שהיא וולדותיה נטרפו, אך כל זה חידוש.
[וכן פסק הגרי"ש אלישיב שגר שנתגייר צריך לטבול את הכלים שלו (קובץ בית המדרש תמוז תשע"א אות כז. וכן הגר"ח קניבסקי (בזאת יבא אהרן עמ' שצו-שצז). אמנם כתב בשו"ת ציץ אליעזר (ח, יט-כ) שיש לגר להטביל את הכלים בלי ברכה – רשם מ"צ.]
סיר חדש
ש: האם מלבד טבילה יש להגעיל סיר חדש שמא נמשח בשמן לא כשר?
ת: זה חשש רחוק, וגם יש הוא נותן טעם לפגם, לכן איו צריך (שו"ת שאילת שלמה א שכד).
מלון
ש: אני במלון ויש בחדר כוסות וכפיות שלא ידוע אם נטבלו. מותר להשתמש?
ת: כלים בבית מלון שלא הוטבלו יש מתירים ויש אוסרים, ולכן מותר מספק ספיקא (שו"ת יחוה דעת ד מד).
פותחן
ש: האם פותחן קופסאות ובקבוקים צריך טבילה?
ת: לא. אין תפקידו לבוא במגע עם המזון (שו"ת אבני ישפה א קמז אות ב).
לדרמן
ש: האם מותר להשתמש בלדרמן לא טבול לצורך אכילה?
ת: לא – ככל סכין אחר.
מכוסה בנייר אלומניום
ש: מותר להשתמש בתבנית לא טבולה כאשר עוטפים אותה בנייר אלומניום?
ת: לא, כי הנייר בטל.
קצת דבק
ש: הטבלתי כלי, אך נשאר קצת דבק מן התווית. זה בסדר?
ת: כן. כי רוב בני אדם לא מקפידים וזה מעוט קטן.
טבילת כלים חשמליים
ש: כיצד להטביל כלי חשמלי שלא יתקלקל?
ת: א. יש פוטרים כי מחובר לחשמל ואינו כלי. שערים מצויינים בהלכה לז ז אך הרוב מחייבים. ב. יש פוטרים את החלק החשמלי כי אינו כלי ורק טובלים את השאר. אגרות משה א נז, אך הרוב מחייבים. ג. יש מתירים לעטוף בבד לח שחוסם אבל מהווה חיבור. מנחת יצחק ב עב, אך גם זה חידוש וגם לא תמיד מועיל. ד. לכן להטביל ולייבש מול מפזר חום. ה. או לפרק משהו שיש בו מקצועיות ולהרכיב, וזה נחשב שיהודי הרכיב. ו. בלית ברירה להחליף שקע או לתת במתנה לגוי והוא ישאיל בחזרה (שו"ת מנחת שלמה ב סו. קובץ תשובות להגריש"א א ג – מ"צ).
טבילת קומקום
ש: האם קומקום תוצרת חו"ל צריך טבילה?
ת: כן. וייבוש מול מפזר חום. או קצת פירוק והרכבה (ס' טבילת כלים בשם הגרש"ז אוירבך רז).ש: כשמטבילים קומקום חשמלי מפלסטיק, האם כל הכלי חייב טבילה, או שניתן לכסות חלקים שלא יירטבו?
ת: כן, לכסות. רק חלקים של ברזל שהם במגע עם המים חייבים טבילה. ולייבש אחר כך עם מפזר חום (ע' טבילת כלים לרב צבי כהן עמ' רח).
כלים מסולתם נעמן או רדד
ש: האם יש להטביל כלים מסולתם נעמן או רדד?
ת: תוצרת גויים חייבת, כגון בית חרושת גוי שמוכר לחברה יהודיה. תוצרת יהודית פטורה. לפעמים גם היבואן או הסוכן אינו יהודי. על אף שיש מדבקה של חברה יהודיה. סכום: תוצרת גוי: טבילה, תוצרת יהודית: פטור. ספק: טבילה בלי ברכה (שו"ע יו"ד ס' קכ).
שימוש פעם אחת
ש: שמעתי שכלי חדש מותר לשימוש פעם אחת בלי טבילה?
ת: ודאי לא. אולי זה בלבול עם כלי חד פעמי (עיין טבילת כלים קא. ונשאל הגר"ח קניבסקי: האם יש מקור למה שאומרים שמותר להשתמש בכלי הטעון טבילה פעם א' ללא טבילה? והשיב: אינו נכון. לבנימין אמר עמ' סד – מ"צ).
עם מדבקות
ש: כלים שיש עליהם מדבקה, האם חייבים להסירה לפני הטבילה?
ת: כן, אלא אם זו מדבקה מיוחדת שמעוניינים שתישאר כי היא מעידה על יוקרתיות המוצר.
צנצנת גפילטע פיש
ש: הוצאתי גפילטע פיש מהצנצנת בשביל סעודה ולאחר הסעודה נשאר קצת. האם מותר להחזיר לצנצנת בלי להטביל אותה?
ת: לכאורה אסור להחזיר כי הגדרת כלי היא להכניס ולהוציא. לפני שהכלי טבול צריך לרוקן, וכן עושים לאט לאט. אבל נראה שאסור להחזיר עד שהוא טבול. אבל הלמדנים בדור האחרון אמרו חידוש: בהתחלה הצנצנת בטלה למזון, כי העלות של הצנצנת היא כמה אגורות ועלות המזון גבוהה הרבה יותר. וגם, לא מכניסים לצנצנת, לכן היא לא נחשבת ככלי ולא צריך להטביל אותה (שערים מצוינים בהלכה לז אות ח בשם מהרי"ל דיסקין. והגר"מ פיינשטיין בשו"ת י"ד משה עמ' קצ). אדם שמחליט להשתמש בצנצנת כמו כלי, כי הוא מכניס או עושה שימוש חוזר, בעצם מחליט להפוך דבר שלא היה כלי לכלי, והוא, היהודי, יוצר את הכלי, לכן לא צריך להטביל.
[אגב, עיין בשו"ת חלקת יעקב (יו"ד ס' מב) בקופסאות הנמכרים עם מיני מאכל, אם צריכין טבילה כשלקחן מעכו"ם. וכתב: "ממילא, אף אם בעלי החרושת העושים הקופסאות הם ישראל, והם קונים הקופסאות הריקנים מהעכו"ם, אינם מחויבים לטבול הקופסאות מקודם, כיון דהם אין משתמשים בהם כלל לאכילה, רק הם מוכרים לאחרים, והאחרים ג"כ אין מתכוונים כלל לקנותן, וכאמור דאיסורא לא ניחא להו למיקני, וגם סופן מוכיח שמשליכין אותן אח"כ לאשפה, וממילא אין שום חיוב כלל, לא להמוכרים ולא להקונים" – רשם מ"צ.]
טעם טבילת כלים
ש: למה צריך להטביל כלים?
ת: כדי שייכנסו לקדושת ישראל, מעין גיור. רמב"ן (מובא בריטב"א ע"ז עה ב).
גר וטבילת כלים
ש: ספר דרכי תשובה (קכ סק"ד) הביא מהירושלמי (ע"ז פ"ה הט"ו) שרבי ירמיה אמר שכלים שעברו מרשות גוי לרשות ישראל צריכים טבילה, לפי שיצאו מטומאת עכו"ם לקדושת ישראל. לפ"ז גר שנתגייר, כל כליו צריכים טבילה. ודבר זה תמוה, שהרי דבר זה לא נמצא בפוסקים ולא נתעורר שום מחבר בזה. מה דעת הרב, האם גר חייב להטביל את כליו?
ת: אנו אומרים שהוא חייב להטביל את הכלים, אף על פי שיש אומרים שלפני הגיור הגר לא היה חייב, או כמו שכתב בס' שם משמואל (פ' מטות) בשם אביו, בעל 'האבני נזר', שגר שנתגייר וכליו עמו אין הכלים צריכים טבילה, שחלות הקדושה שעליו חלה גם על הכלים שלו, ודייק זאת מבהמה שנתעברה ולבסוף נטרפה, שהיא וולדותיה נטרפו, אך כל זה חידוש. [וכן פסק הגרי"ש אלישיב שגר שנתגייר צריך לטבול את הכלים שלו (קובץ בית המדרש תמוז תשע"א אות כז. וכן הגר"ח קניבסקי (בזאת יבא אהרן עמ' שצו-שצז). אמנם כתב בשו"ת ציץ אליעזר (ח, יט-כ) שיש לגר להטביל את הכלים בלי ברכה – רשם מ"צ.]
סיר חדש
ש: האם מלבד טבילה יש להגעיל סיר חדש שמא נמשח בשמן לא כשר?
ת: זה חשש רחוק, וגם יש הוא נותן טעם לפגם, לכן איו צריך (שו"ת שאילת שלמה א שכד).
מלון
ש: אני במלון ויש בחדר כוסות וכפיות שלא ידוע אם נטבלו. מותר להשתמש?
ת: כלים בבית מלון שלא הוטבלו יש מתירים ויש אוסרים, ולכן מותר מספק ספיקא (שו"ת יחוה דעת ד מד).
פותחן
ש: האם פותחן קופסאות ובקבוקים צריך טבילה?
ת: לא. אין תפקידו לבוא במגע עם המזון (שו"ת אבני ישפה א קמז אות ב).
לדרמן
ש: האם מותר להשתמש בלדרמן לא טבול לצורך אכילה?
ת: לא – ככל סכין אחר.
מכוסה בנייר אלומניום
ש: מותר להשתמש בתבנית לא טבולה כאשר עוטפים אותה בנייר אלומניום?
ת: לא, כי הנייר בטל.
קצת דבק
ש: הטבלתי כלי, אך נשאר קצת דבק מן התווית. זה בסדר?
ת: כן. כי רוב בני אדם לא מקפידים וזה מעוט קטן.
טבילת כלים חשמליים
ש: כיצד להטביל כלי חשמלי שלא יתקלקל?
ת: א. יש פוטרים כי מחובר לחשמל ואינו כלי. שערים מצויינים בהלכה לז ז אך הרוב מחייבים. ב. יש פוטרים את החלק החשמלי כי אינו כלי ורק טובלים את השאר. אגרות משה א נז, אך הרוב מחייבים. ג. יש מתירים לעטוף בבד לח שחוסם אבל מהווה חיבור. מנחת יצחק ב עב, אך גם זה חידוש וגם לא תמיד מועיל. ד. לכן להטביל ולייבש מול מפזר חום. ה. או לפרק משהו שיש בו מקצועיות ולהרכיב, וזה נחשב שיהודי הרכיב. ו. בלית ברירה להחליף שקע או לתת במתנה לגוי והוא ישאיל בחזרה (שו"ת מנחת שלמה ב סו. קובץ תשובות להגריש"א א ג – מ"צ).
טבילת קומקום
ש: האם קומקום תוצרת חו"ל צריך טבילה?
ת: כן. וייבוש מול מפזר חום. או קצת פירוק והרכבה (ס' טבילת כלים בשם הגרש"ז אוירבך רז).
ש: כשמטבילים קומקום חשמלי מפלסטיק, האם כל הכלי חייב טבילה, או שניתן לכסות חלקים שלא יירטבו?
ת: כן, לכסות. רק חלקים של ברזל שהם במגע עם המים חייבים טבילה. ולייבש אחר כך עם מפזר חום (ע' טבילת כלים לרב צבי כהן עמ' רח).
כלים מסולתם נעמן או רדד
ש: האם יש להטביל כלים מסולתם נעמן או רדד?
ת: תוצרת גויים חייבת, כגון בית חרושת גוי שמוכר לחברה יהודיה. תוצרת יהודית פטורה. לפעמים גם היבואן או הסוכן אינו יהודי. על אף שיש מדבקה של חברה יהודיה. סכום: תוצרת גוי: טבילה, תוצרת יהודית: פטור. ספק: טבילה בלי ברכה (שו"ע יו"ד ס' קכ).
שימוש פעם אחת
ש: שמעתי שכלי חדש מותר לשימוש פעם אחת בלי טבילה?
ת: ודאי לא. אולי זה בלבול עם כלי חד פעמי (עיין טבילת כלים קא. ונשאל הגר"ח קניבסקי: האם יש מקור למה שאומרים שמותר להשתמש בכלי הטעון טבילה פעם א' ללא טבילה? והשיב: אינו נכון. לבנימין אמר עמ' סד – מ"צ).
עם מדבקות
ש: כלים שיש עליהם מדבקה, האם חייבים להסירה לפני הטבילה?
ת: כן, אלא אם זו מדבקה מיוחדת שמעוניינים שתישאר כי היא מעידה על יוקרתיות המוצר.
צנצנת גפילטע פיש
ש: הוצאתי גפילטע פיש מהצנצנת בשביל סעודה ולאחר הסעודה נשאר קצת. האם מותר להחזיר לצנצנת בלי להטביל אותה?
ת: לכאורה אסור להחזיר כי הגדרת כלי היא להכניס ולהוציא. לפני שהכלי טבול צריך לרוקן, וכן עושים לאט לאט. אבל נראה שאסור להחזיר עד שהוא טבול. אבל הלמדנים בדור האחרון אמרו חידוש: בהתחלה הצנצנת בטלה למזון, כי העלות של הצנצנת היא כמה אגורות ועלות המזון גבוהה הרבה יותר. וגם, לא מכניסים לצנצנת, לכן היא לא נחשבת ככלי ולא צריך להטביל אותה (שערים מצוינים בהלכה לז אות ח בשם מהרי"ל דיסקין. והגר"מ פיינשטיין בשו"ת י"ד משה עמ' קצ). אדם שמחליט להשתמש בצנצנת כמו כלי, כי הוא מכניס או עושה שימוש חוזר, בעצם מחליט להפוך דבר שלא היה כלי לכלי, והוא, היהודי, יוצר את הכלי, לכן לא צריך להטביל. [אגב, עיין בשו"ת חלקת יעקב (יו"ד ס' מב) בקופסאות הנמכרים עם מיני מאכל, אם צריכין טבילה כשלקחן מעכו"ם. וכתב: "ממילא, אף אם בעלי החרושת העושים הקופסאות הם ישראל, והם קונים הקופסאות הריקנים מהעכו"ם, אינם מחויבים לטבול הקופסאות מקודם, כיון דהם אין משתמשים בהם כלל לאכילה, רק הם מוכרים לאחרים, והאחרים ג"כ אין מתכוונים כלל לקנותן, וכאמור דאיסורא לא ניחא להו למיקני, וגם סופן מוכיח שמשליכין אותן אח"כ לאשפה, וממילא אין שום חיוב כלל, לא להמוכרים ולא להקונים" – רשם מ"צ.]
טבילת שיניים תותבות
ש: האם יש להטביל שיניים תותבות?
ת: לא. שיניים אינם כלי, ובשבת שימושן אינו נקרא טוחן אלא אוכל (וכן בספר טבילת כלים לרב צבי כוהן יא ר בשם הגרש"ז אוירבך – מ"צ).
טבילת כלי גר
ש: האם גר שהתגייר צריך להטביל כל כליו?
ת: מחלוקת. לכן יטביל בלי ברכה. דרכי תשובה על יו"ד הלכות טבילת כלים (קכד סק"ד. וכן שו"ת ציץ אליעזר ח יט-כ – מ"צ).
צלחת גביע קידוש
ש: האם צריך להטביל צלחת של גביע קידוש?
ת: לא, כי לא שמים עליה מזון ישירות. ואם לפעמים שמים מזון ישירות, אז יש להטביל בלי ברכה.
יד ימין בטבילת כלי
ש: כשמטבילים כלי, האם לכתחילה להקפיד שיהיה ביד ימין?
ת: כן. כך הדין כשאוחזים דבר הנאה או דבר מצווה בברכת הנהנין ובברכת המצווה. שו"ע או"ח כו ב מ"ב יז-יח (וכן הגר"ח קניבסקי בקונטרס איש איטר אות לח – מ"צ).
שכחת טבילת רשת
ש: אדם קנה רשת חדשה למנגל אבל שכח לטבול אותה. עכשיו נמצא ביער ואין לו איך לטבול. מה לעשות?
ת: לתת כמתנה לגוי.
טבילת כוס של אליהו
ש: האם גביע שמיוחד רק ל'כוס של אליהו' בליל הסדר חייב טבילה?
ת: לא צריך להטביל כי לא שותים ממנו (ע"ז עה, ב. שו"ע יו"ד קכ, א).
[הגר"א נבנצל כתב לי: "אם אין שותים ממנו - לא".
הגרי"ש אלישיב פסק שיש להטביל כוס של אליהו ללא ברכה (אשרי האיש ח"ג עמ' שפח).
בהגדת חשוקי חמד (פניני הלכה עמ' תנה-תנו) כתב הגר"י זילברשטיין:
אמנם יתכן שהכוס צריכה טבילה, דלא גרע מכלים העשויים לקיום, דהיינו שלא שותים מכלים אלו, אלא שומרים בהם את היין ואח"כ מוזגים את השתיה לכלי סעודה. דכתב הרע"א (בגליון השו"ע שם) שיש אומרים שצריכים טבילה, יעויין שם. אלא שאם נחייב אותו בטבילה מטעם זה, אי אפשר יהיה לברך על הטבילה, מכיון דהוי ספק אם צריך להטביל כלים אלו, כמבואר שם. ויעוין גם בבית יהודה (יו"ד סי' נב) שדן בדבר צלוחיות שלא שתו מהן באופן ישיר אלא מזגו מהם לכלים אחרים. העלה דלא בעי טבילה מכיון שהצלוחיות הוו ככלים העשויים לקיום ולא לסעודה. יעויין שם.
טעם נוסף יש להטביל את הכוס עכ"פ בלי ברכה, דלא גרע ממה שביאר הש"ך (שם ס"ק יא) את פסק הרמ"א שיש להטביל סכין שחיטה [בלי ברכה] אע"פ שאינו כלי סעודה, מפני שאפשר להשתמש בו לצורך מאכל. אם כן הוא הדין בענייננו, אפשר להשתמש בכוס זו גם לשימוש אחר.
למעשה נראה שיש להטביל כוס זו בברכה, מאחר שהרבה נוהגים שיין זה שהיה בכוס של אליהו משמש לקידוש ליום פסח מכיוון שנעשה ביין זה מצווה אחת תעשה בו מצווה נוספת של קידוש היום, וממילא נחשב הגביע לכלי סעודה כי ממלאים בו יין לכוס של אליהו ולמחרת שופכים ממנו לכוס של קידוש לשתייה. הגביע דומה לקדירה שמבשלים בה מאכל ולא אוכלים ממנה אלא מריקים אותה לצלחת וממנה אוכלים, בכל זאת הסיר נחשב כלי סעודה כי מבשלים בו את המזון אע"פ שאח"כ אוכלים אותו מתוך צלחת. כך גם בענייננו מוזגים יין לגביע של אליהו ומתכננים שיין זה שנעשתה בו מצווה תיעשה בו מצווה אחרת. דומה הגביע לסיר הצריך טבילה.
יש להוסיף סברא נוספת, יתכן שלבסוף ישתמשו בכוס זו לשתיה לכשימצא כוס יפה יותר והרי כוס זו היא כוס ראויה לשתייה. לכן נראה שצריך להטבילה בברכה, עכ"ל הגר"י זילברשטיין - רשם מ"צ].
שימוש כלי בלי טבילה
ש: אני חייל. יש לי כלי חדש ואין לי אפשרות להטבילו. מותר לי להשתמש בו כך באופן חד פעמי?
ת: לא. בכלי חד פעמי מותר, ולא בכלי קבוע בשימוש חד פעמי. בשעת הדחק אפשר לתתו במתנה לגוי ולשאול ממנו. שו"ע יו"ד קכ טז (ספר טבילת כלים ד הגה ד).
ש: ואם אין גוי?
ת: לטלפן לרב הצבאי, או לקו לחיילים 0529414414 שימכרו או בשעת הדחק לסמוך על השיטה שמותר כיון שאין הכלי של החייל (קשרי מלחמה ג נח – מ"צ).
טבילת כלי חד פעמי
ש: האם חייבים לטבול כלי חד פעמי שישתמשו בו 3-2 פעמים?
ת: לא. אג"מ. מנח"י דלא כהגריש"א (שו"ת אגרות משה יו"ד ג כג. שו"ת מנחת יצחק ה לב. הגריש"א אמר בלי ברכה. וכן הרב בפירושו על קצשו"ע לז א – מ"צ).
כלים מחימר
ש: האם עליי להטביל כלים מחימר שהכנתי?
ת: לא. א. כלי שהכין יהודי לא צריך טבילה. ב. אפילו כלי חימר של גוי אינו צריך טבילה.
טבילת כלי מסופק
ש: אם יש לי כלי ואיני זוכר אם טבלתי אותו, מה לעשות?
ת: להטביל בלי ברכה אפילו כלי זכוכית שדינו מדרבנן (שו"ת מנחת שלמה סח ב. שו"ת מנחת יצחק א מד. שו"ת שבט הלוי י קכח ו – מ"צ).
טבילת כלים למתארח
ש: אם אדם מתארח ולא יודע אם נטבלו הכלים, מה יעשה?
ת: מותר אם יש חשש שייפגע המארח (עיין מעדני ארץ שביעית להגרשז"א טז י. שו"ת מנחת שלמה ב סו יד – מ"צ).
מפצח אגוזים
ש: האם צריך להטביל מפצח אגוזים?
ת: כן. ספר טבילת כלים (לרב צבי כהן עמ' קצז).
נוסח הברכה במטביל כמה כלים ובברכת מזוזה
ש: כתב השו"ע (יו"ד רפט, א) ויברך אקב"ו לקבוע מזוזה, וכתב הרמ"א והקובע ב' או ג' מזוזות מברך ברכה אחת לכולם, ומשמע מסתימת לשון השו"ע ובפרט מדברי הרמ"א שלעולם מברכים לקבוע מזוזה ולא יאמר בלשון רבים 'מזוזות', ומאי שנא מטבילת כלים (שו"ע יו"ד קכ, ג) שיברך על טבילת כלי ואם הם שנים או יותר מברך על טבילת כלים בלשון רבים? [שאלה זו נשאל בשו"ת מהרש"ג ח"א יו"ד סי' מט].
ת: לא כתוב במקורות קדומים מדוע יש בזה חילוק. יש גם פוסקים שכותבים, שאפילו על כלי אחד יש לברך על טבילת כלים בלשון רבים, כי הברכה היא טבילת כלים בעלמא באופן כללי ולא על טבילה זו. וכך כתב בערוך השולחן. וזה דומה למי שיש לו רק יד אחת, או נוטל רק יד אחת כי השניה משותקת או חבושה, שיש לברך על נטילת ידיים באופן כללי. עיין פסקי תשובות (קנח, ג). אמנם יש הבדל בין טבילת כלים למזוזה, צריך טבילת כלים כדי להכשיר את הכלי וצריך מזוזה כדי להכשיר את הבית. כלומר, יש בעיה מהותית עם הכלי שצריך לתקן עם הטבילה, אבל המזוזה היא במהותה כשרה. זאת ועוד, כל כלים מחומרים מסויימים צריכים טבילה אבל לא כל חדר כמו משרד, פחות מד' על ד' אמה וכדומה. ובכל זאת, לא ברור החילוק בברכה.
[הרב מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "ראיתי שעמד בזה מורי ורבי מרן הגר"א גרינבלט זצ"ל בשו"ת רבבות אפרים (ח"ג סי' תק"ח) והנני להעתיק דבריו: ראיתי בחוברת כרם שלמה (איר תשל"ח, באבוב) בעמוד כ"א בתשובת הרה"ג ר' אליעזר חיים דייטש ז"ל שכתב וז"ל: הקשה לי אחד, מ"ט מי שיש לו ב' או ג' מזוזות לקבוע אינו מברך לקבוע מזוזות כמו שמברכין על טבילת כלים לטבול. והשבתי דחז"ל לא רצו לתקן ברכה לקבוע מזוזות כדי שלא נטעה כס"ד הגמרא מנחות ל"ד ע"א דצריך ב' מזוזות מימין ומשמאל, משא"כ כלים לא שייך לטעות בזה, עכ"ל.
והיות שרשמתי זה יותר מכ"ה שנים בענין זה, שלא עפ"י סדר, אמרתי כעת להעלותו בכתב, ושיהיה מוכן כשולחן ערוך.
עיין בשו"ת לבושי מרדכי (תרצ"ז) סימן רנ"ד שכתב לחלק דמזוזה הוא רק שם מושאל ונקרא על מעשה הקביעות, ולא שייך ביה לשון רבים, וכלים הם משמות הכללי, עיין היטב בדבריו. ועוד י"ל דבא הברכה לרמז דאין קובעין שתי מזוזות על ב' מזוזות וכו' עכ"ל.
ודע דראיתי בערוך השולחן יור"ד סימן ק"כ סכ"ב וז"ל, ורבנו הב"י בס"ג כתב, יברך על טבילת כלי ואם הם שנים או יותר מברך על טבילת כלים, עכ"ל. ובאמת אין קפידא בזה, כמ"ש גדולי האחרונים והמנהג פשוט אצלנו לברך גם על כלי אחת על טבילת כלים, עכ"ל.
והנה יש ספר יקר המציאות ונדפס שוב לאחרונה (תשל"ג) בשם מזוזת מלכים, ובסימן י"א בהלכה למשה אות ל' כתב, ומברך לקבוע מזוזה ולא לקבוע מזוזות, ובשלום ואמת שם כתב זה נשמע מסתימת הפוסקים שלא נחתו לחלק בזה כמו בכלי שמברך על טבילת כלי, ואם הם שנים או יותר מברך על טבילת כלים. נשמע דבכל אופן מברך לקבוע מזוזה, ומדוע לא מברך בלשון רבים כמו בכלים, ונתן תירוץ כהרה"ג הנ"ל שלא יטעו דבעי ב' מזוזות, וכתב ועיין מהרש"ג יור"ד רס"י מ"ט ותל תלפיות שנת תרפ"ג אות ח', עכ"ל. ואין הספרים תח"י לעיי"ש.
והוסיף עוד וכתב דבכלים אפשר להטביל כמה ביחד, וא"כ אפילו מטבילין זא"ז מברך כלים, אבל במזוזה מהנמנע לקבוע ב' מזוזות בשני פתחים כאחת, ולכן אינו שייך לברך אלא בלשון יחיד, הלכה למשה סימן רפ"ב. וציין עוד ויצבר יוסף סימן ט' אות ב' (ואינו תח"י).
ובספר טבילת כלים לידידי הרה"ג ר' צבי כהן עמוד ק"ע ציין לעוד ספרים והם, כוכבי יצחק ח"א סימן ז' אות ו' (ט"ס וצ"ל סימן י'), וכן ציין להגרמ"א פארשלאגער בהסכמה לספר יסודי ישורון ח"ו (ט"ס וצ"ל ח"ד) ועיי"ש דנתן ב' תירוצים, א' עפ"י קבלה וא' עפ"י נגלה, כי בכלים הכל לפניו ואפשר לטבול ביחד, וכשמברך על כלי נראה שלא מברך כ"א על כלי אחת, ובמזוזה כל מזוזה קובע לעצמו, עיין היטב בדבריו. ובספר אז נדברו ח"ג סימן ס"א, ובספר משמרת חיים והוא שם בעמוד צ"ד וז"ל, מזוזה היא מצוה בפ"ע וכשקובע הרבה הוא עושה הרבה מצות של מזוזה אחת ולכן מברכים לקבוע מזוזה, אבל בטבילת כלים המצוה באה מחמת האיסור על הגברא להשתמש בכלים הללו ויש עליו לטבול כלים הנלקחים מעכו"ם, וכשטובל הרבה כלים הוא מקיים מצוה אחת של טבילת הרבה כלים לכן מברך על טבילת כלים כיון דהמצוה על כלים הרבה, וכשהוא טובל רק כלי אחד הוא מברך על טבילת כלי כיון דהמצוה היא על כלי אחד, עכ"ל.
ועיין יסודי ישורון ח"א עמוד י"ז, ועיין ברכת הבית שער נ"ט אם הפסיק בין קביעת מזוזה אינו מברך ול"ד להפסקה בין תפילין של יד לשל ראש עיי"ש בשערי ברכה ושערי בינה אות א'. ובענין הפסקה בבדיקת חמץ עיין בשו"ע סימן תל"ב ס"א". עכ"ל מורי ורבי זצ"ל.
הרב חנן אפללו, מח"ס שו"ת אשר חנן, כתב לי: "אני חושב בגלל שהפעולה במזוזה היא אחת בלבד כלפי משקוף אחד, וזה שיש הרבה מזוזות זה לא אומר דבר, מה שאין כן כלים לא שייך, כי בפועל ניתן לטבול את כולם ביחד ולא תלוי בענין אחר כמזוזה כלפי משקוף".
עיין עוד בשו"ת אבני דרך (ח, תקלז)].
טבילת כלי המיועד למתנה
ש: זה נכון שאי אפשר להטביל מראש כלי שיינתן במתנה?
ת: נכון. כך פסקו רוב הפוסקים, כיון שלעת עתה אינו מיועד לסעודה אלא לדבר אחר, כלומר מתנה (ספר טבילת כלים עמ' פז-פח). אמנם יש מתירים, ואפשר לסמוך עליהם להטביל בלי ברכה כאשר נותנים את הכלי למי שלא יטביל (טהרת כלים עמ' קכ). ויש שיעצו להקנות מראש את הכלי למי שהוא מיועד לו, ואז להטביל, אך הגרש"ז אוירבך אינו מקבל עצה זו (ספר טבילת כלים עמ' רלט-רמב). ויש גם עצה להטביל ולהשתמש בו קצת, אך זה לא תמיד ניתן.
טבילה על ידי גוי
ש: אני בחו"ל, קניתי סיר, הנהר רחוק ברגל אך נראה לעין. האם מותר לי למסור אותו לגוי לטובלו ואני רואה בדיוק הכל ממרחק?
ת: כן, אם בטוח שהטביל אותו כדין.