שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

שיחה - הקשבה ודיבור

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־22:13, 7 בפברואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == שיחה - הקשבה ודיבור == [מ"ראשי יהודי"] האמון והאהבה, שניהם מרכיבים הצריכים לבוא לידי ביט...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שיחה - הקשבה ודיבור

[מ"ראשי יהודי"]


האמון והאהבה, שניהם מרכיבים הצריכים לבוא לידי ביטוי בהתנהגות מעשית. הם נקודת-מוצא לקשר עם הילד. עיקר הקשר הוא על-ידי שיחה. כיוון שכך, יש מקום ללמוד כיצד מדברים.

כידוע, שיחה נחלקת לשני חלקים: הקשבה ודיבור, מה שאנשים מכנים "דו-שיח", דיבור לפי תור בזה אחר זה. אמנם לעיתים אנו מנהלים "דו-שיח של חרשים", שהרי מצד עצמי, הייתי מדבר כל הזמן, אלא אין לי בררה, אני חייב גם להקשיב לך, וכך אני מקשיב בחוסר-סבלנות ומצפה בקוצר-רוח שתסיים לדבר, כדי שאוכל לענות. או גם: אני אמנם מקשיב לך, אבל בזמן זה אני כבר מכין את תשובותי.

לפעמים גרוע מכך, כיוון שיש לי כבר תשובות מוכנות, אז לשם מה לחכות, אני מתפרץ לדבריך. כך מתנהג הגולם הנכנס לדברי חברו (אבות ה ז). אם כך או כך, אין כאן דו-שיח כלל, מפני שהעיקר חסר, חסרה ההקשבה. אמר פעם מישהו בבדיחות: מה זה מונולוג? אדם אחד מדבר, ואדם אחד מקשיב. ומה זה דיאלוג? שניים מדברים, ואף אחד אינו מקשיב.

לפעמים ההורה מתעצבן על הילד: "אני מדבר אליך, ואתה אינך מקשיב!". אם הילד היה חצוף, היה עונה: "גם אתה, אבא, אף פעם אינך מקשיב". אבל כמובן הוא לא יענה, כי אם יעז לענות כך הוא בטח יחטוף תיכף ומיד.


  • פורסם בשאילת שלמה 257