שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

חינוך - מעלין בקודש ואין מורידין (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־19:45, 15 במרץ 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

בחינוך - מעלין בקודש ואין מורידין

[הרב שלמה אבינר]

בהצעה החדשה של משרד החינוך שלנו, שמכאן ואילך הכשרת המורים והמורות ללימודי קודש תהיה בהכרח אקדמאית - אין מקום לשום דיון! אין כלל משא ומתן!

אנו נגד כפיה דתית, ואנו נפעל רק מתוך אהבה ואמונה, אך אנו גם נגד כפיה אנטי דתית המכריחה אותנו לעקור את התורה. אם בגלות היו גוזרים עלינו גזרה כזאת, רבנים היו אומרים שזה בייהרג ובל יעבור. לאורך הדורות מסרנו נפשנו על התורה וקל וחומר שנמסור את הנפש בארצנו ובמדינתנו.

אנו מלאי סבלנות. אנו מעריכים ואוהבים את משרד החינוך שלנו, הן הממלכתי דתי והן הממלכתי. יש שם דברים רבים טובים, ולנו יש סבלנות לתקן לאט לאט. אבל, אם רוצים להרוס מה שכבר נבנה - לזה אין לנו סבלנות!

הלל הזקן היה סבלן ושמאי הזקן היה קפדן, והסביר מרן הרב קוק בעין איה שאלו ואלו דברי אלוהים חיים והכל תלוי בַּמקרה עצמו. אם רוצים להרים את היחיד או את הציבור ולתקן קלקולים ישנים ומושרשים, יש להתהלך לאט בתיקון הדרגתי. אבל אם קלקול חדש על ציון יחשיך יש מיד למחות ולחסום בכל תוקף.

כי מה שמעניין אותנו לפני הכל, זה מידות טובות ואמונה, זה אדם ישר וטוב, כדברי מרן הרב קוק ב"אגרת החינוך" (קע). אחר כך צריך להוסיף גם דעת, חכמה וטכנולוגיה. אך קודם כל, על האדם להיות ישר וטוב, ואז בכל אשר ילך, יביא ברכה. ואלו, מידות טובות ויראת שמים, אנו יודעים ללמד. לא נולדנו אתמול.

עם ישראל נלחם עתה על קיומו כנגד כל העולם הן בתחום המדיני והצבאי, והן נגד תרבות מקולקלת מבחוץ, אך לא נסכים למאבקים מבפנים. אנו מודיעים למשרד החינוך שלנו שעליו לתת לנו לחנך כפי רצוננו, ושעליו לסמוך עלינו שחינוך חשוב לנו ביותר. בוודאי עלינו להשתפר עוד, יש לנו חסרונות רבים ותחומים רבים לשפר. אך שיסמכו עלינו, שחינוך יקר לנו מכל וכל, ועבורו גם משפחות עניות מוכנות להידחק כלכלית.

לכן, כל ההצעה הזאת, במחילה מכבודם, היא בדיחה עצובה. ושיהיה ברור, אם לא יתנו לנו לחנך על פי תורה, אנו נלך לחינוך העצמאי, גם הם יהודים, גם הם שייכים לכלל ישראל ונגיע אתם להסכם פנימי. אך ההצעה הזאת מגוחכת.

לדוגמא, אני הדל אוכל ללמד מתמטיקה ופיסיקה וכימיה, בהיותי בעל תארים אקדמיים בתחומים אלה, אך לא אוכל ללמד תורה וגמרא, כי למדתי מקצועות אלו בישיבה בלבד!

הוועדה הזאת הוסיפה חטא על פשע או ליתר דיוק פשע על פשע. על הפשע הראשון, אנו מצטערים זה שנים וסובלים, והחינוך הטהור הולך ונהרס: פשע האקדמיזציה! (אגב, גם פילוג ישיבתנו הגדולה קשור לעניין זה). במקום לאפשר להכשיר מורים ומורות למקצועות קודש על טהרת הקודש, כופפים את מוסדות ההכשרה של הבנות ועתה גם את המכונים התורניים והישיבות למל"ג, "המועצה להשכלה הגבוהה", בעזרת הזרמת כספים בתמורה לאקדמיזציה למחצה לשליש ולרביע, שהלכה, פשתה וכילתה כל חלקה טובה, בלימודי תנ"ך, תורה שבעל פה ומחשבת ישראל.

מורים ומורות לומדים דברים נוראיים במסווה של מבוא לתורה שבכתב או שבעל פה, לדוגמא: דיון אם התורה נכתבה בידי משה רבנו או לא.

זאת ראשית החטאת: ההסכמה לאקדמיזציה, B.E.D., הן למורות והן למורים, וההמשך הוא, גזירת ה B.A., כתנאי הכרחי להיות מורה, כאשר תלמידי הישיבות המתעתדים להיות מורים יצטרכו מעתה ללמוד דווקא במסלולים אקדמאים ומתוך כך מרחפת סכנת חיסול של כל המכונים התורניים-גמורים למורים.

לכן, אנו יוצאים בקריאה גדולה: בטלו את הגזרה החדשה של האקדמיזציה הגמורה וגם את הגזרה הקודמת של האקדמיזציה החלקית, תנו למורים ולמורות ללמוד לימודי קודש במכונים תורניים על טהרת הקודש, בראשותם של תלמידי חכמים, כמו אצל החרדים, כדי שלא ניאלץ להתחבר למערכת החינוך שלהם.

ברוך ד', תלמידי חכמים יודעים לחנך! וכן במכונים למורים ולמורות אשר בראשם עומדים תלמידי חכמים! ומה שצריך תיקון אנו נפעיל מנגנון ביקורת פנימית.

אך בשום פנים ואופן לא נסכים, שהאקדמיה שבה מלמדים תורה מתוך יחס מנוכר, בניגוד לתורה שאנו לומדים מתוך דבקות - היא שתקבע עבורנו. אם כבר, תלמידי חכמים הם שצריכים לקבוע איך תתנהל אקדמיה על טהרת הקודש. קל וחומר שאפיקורסים לא ידריכונו איך מלמדים ואיך מחנכים לאמונה.

הגיע הזמן לסיים את הקמת "מועצה להשכלה גבוהה תורנית" שהיא תקבע את סדרי הכשרת המורים ללימודי קודש.

על לימוד תורה מתוך יראת שמים, מתוך מידות טובות, למען גדל אדם ישר וטוב - אנו נלחם עד חורמה, במיוחד במדינתנו אשר עניינה אינו ביטול תורה, אלא אדרבה מעלין בקודש.

הערה הרב על המאמר (מתוך הגליון סוכות תשס"ה / 480):

תיקון טעות

במאמרי הדל שפרסמתי בגיליון "באהבה ובאמונה" על נושא האקדמיזציה בחינוך, נשתרבב בטעות שמה של הישיבה הקדושה, ואני מצטער על כך. לא היתה לי כל כוונה לומר כאילו חלילה יש או היתה איזושהי שייכות או אפילו הוא אמינא של קשר ישיבתנו הקדושה - שכולה על טהרת הקודש - לכל עניין האקדמיזציה, ואני מתנצל על כך בפני הישיבה, ובפני עטרת ראשנו הגאון רבנו הרב אברהם שפירא שליט"א העומד בראשה.