שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

שו"ת בנושא קריאת שם- חלק ב' (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־09:49, 11 ביולי 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מספר אותיות בשם

שאלה: האם יש מינימום של אותיות בשם של בן אדם, כמו שלוש אותיות?

תשובה: לא. אפשר שם אפילו עם שתי אותיות, למרות שזה נדיר. הרי יעקב אבינו קרא לבניו בשמות עם שתי אותיות - דן וגד. אין דין כזה.


על שם הפרשה

שאלה: האם טוב לקרוא לילד על שם הפרשה שנולד בה?

תשובה: חשבון אישי.

[האגדה הרווחת מספרת על אחד שהתייעץ עם הג"ר חיים קניבסקי על קריאת שם לבתו. הוא רצה לקרוא לה שירה, כי היא נולדה בשבת שירה. אמר לו הגרח"ק: ואם היתה נולדת בשבת פרה?...

אמנם מובא ב'דרך שיחה' (ח"א עמ' לב-לג) שבאו לשאול את הגרח"ק איזה שם לקרוא לילדה, והשיב: שם מן הפרשה. כשנשאל כי באותה פרשה, פ' כי תצא, לא נזכר שם של אישה, השיב: כתוב: "האחת אהובה ואחת שנואה" – יתנו לה את השם אהובה, שגם בזה יש עניין, אף שלא נכתב בפרשה בתור שם. כהאי גוונא, בפרשת "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה", נותנים את השם ברכה.

ב'דרך שיחה' (ח"ב עמ' שיט), מספר הגרח"ק: פעם אחת, בפרשת קדושים, נולדה בת, ונשאלתי איזה שם ליתן לה ששייך לפרשה, ואמרתי ליתן השם ציפורה, על פי דברי הגמרא (מועד קטן טז, ב) על הפסוק בהפטרה "הלא בני כושיים אתם". וכי כושיים שמן? והלא ישראל שמן! אלא מה כושי משונה בעורו, אף ישראל משונין במעשיהן מכל האומות. ושם, "על אודות האשה הכושית" וכו', הכוונה לצפורה שמשונה במעשיה. א"כ, "כושיים" שייך לציפורה.]


שם של בעלי חיים

שאלה: האם אפשר לקרוא לילד אריה, על שם סבו, או שיש בעיה כי זו בהמה טמאה?

תשובה: אין שום בעיה. גם בבהמה טמאה יש מעלות. השבטים התברכו על שם אריה, זאב וחמור, ובמרכבה יש אריה ונשר, וכן בכל הדורות נקראו בשמות של בעלי חיים, כגון דבורה ודב.

בן זוג ראשון

שאלה: האם מותר לאישה לקרוא לבנה מנישואין שניים על שם בעלה הראשון שנפטר, או בעל לקרוא לבתו על שם אשתו הראשונה שנפטרה?

תשובה: להימנע. זה עלול לעורר צער.

[בשו"ת 'עשה לך רב' (א, מה) השיב הגרח"ד הלוי על שאלה, שהנישואים השניים מפקיעים קרבת בן הזוג הראשון לגמרי ואין ראוי להראות סימני אבלות על הבעל הראשון בפני השני. כך גם איש אינו רשאי להראות סימני אבלות על אשתו הראשונה בפני השנייה. עיקר יסוד הלכה זו נעוץ בהרגשה הלא נעימה הנוצרת כאשר מראים עדיין קרבה נפשית לבן או בת הזוג הקודמים, כי כל דרכי התורה נועם ונתיבותיה שלום.

הגרח"ד הלוי ממליץ לאישה לשאול בעלה בזהירות רבה אם אין הוא מקפיד שיקראו את שם הבן על שם בעלה המנוח, ורק אם יביע הסכמתו מרצון ללא שום לחץ – אפשר לעשות זאת. אך אם יתנגד – הדין עמו.]


שם וכינוי

שאלה: אם לאדם יש כמה שמות, כגון אברהם יצחק, האם יש חובה לכנותו בכל השמות, והאם אפשר להשתמש גם בכינוי כגון אבי?

תשובה: מותר לקרוא לחברו בשם מקוצר או בכינוי, בתנאי שאין זה גורם לו צער. הרמב"ם פוסק: "לא יקרא לו בשם שהוא בוש ממנו" (הלכות דעות ו, ח).


מיה

שאלה: האם אפשר לקרוא לילדה מיה?

תשובה: המקור של השם הוא מגויים. אך יש שמכוונים: מ-יה - מ-ד'.

שני

שאלה: האם יש בעיה בשם שני? האם הוא מעורר דינים?

תשובה: לא. חוט השני הציל את רחב, בבגדי כהונה יש שני, חוט שני נקשר לזרת, אשת חיל – כל ביתה לבוש שנים.

שירה

שאלה: האם אפשר לקרוא לבת בשם שירה?

תשובה: שם מעולה.

[מובא בס' 'דרך שיחה' (ח"ב עמ' שכ) שנשאל הגר"ח קניבסקי, האם מותר לקרוא לבת בשם שירה, וענה שאין טוב ליתן שמות חדשים.]


שלומית

שאלה: האם מותר לקרוא לבת בשם שלומית? הרי שלומית בת דברי הייתה רשעה.

תשובה: מותר. על שם שלום ועל שם שלומית אחרת (דברי הימים א ג, יט).


נויה

שאלה: רב גדול אמר ששמה של ביתי, נויה, זה לא שם. מדוע? מה לא בסדר בשם הזה?

תשובה: השם בסדר גמור.


יהודית

שאלה: האם יש בעיה בשם יהודית, בגלל שזה שם של אשתו של עשו שהייתה עובדת עבודה זרה?

תשובה: שם מעולה. הרי לא קוראים את התינוקת על שמה של אשתו של עשו אלא לשון נקבה של יהודי.


מיכאל

שאלה: אמרו לנו לא לקרוא לבנינו מיכאל כי זה שם של מלאך.

תשובה: אין לזה מקור בגמרא ובפוסקים. זה שם טוב. כך גם השמות רפאל, גבריאל ואוריאל.


זאב

שאלה: למה מותר לתת את השם זאב? הרי היה שר מדין רשע (שופטים ז, כה. ח, ג. תהילים פג, יב) ואסור לתת שם של רשע, שנאמר "ושם רשעים ירקב" (משלי י ז), "רקביבות תעלה בשמותן, דלא מסקינן בשמייהו" (גמרא יומא לח, ב).

תשובה: השם זאב לא ניתן על שם זאב שר מדין, אלא על שם בעל החיים, אליו נמשל בנימין, שנאמר "בנימין זאב יטרף" (בראשית מט, כז).

הרי זה דומה למה שמותר לתת את השם שבנא, אף-על-פי שהיה רשע, מפני שהיה עוד שבנא אחד, שלא היה רשע (תוס' יומא לח, א), ואין השם האסור אוסר את השם המותר. אין זה דומה לשם אבשלום, שהתוספות אמרו שיש להימנע ממנו, מפני שנותן השם ודאי לא מתכוון לומר אבי השלום, אלא מתכוון לאבשלום. אפילו לא ידע שיש רשע בשם אבשלום, והתכוון לאב של שלום, ואחר התברר לו שיש רשע בשם זה, בכל זאת אסור, כי הוא מזכיר את שם הרשע, ואחרים יחשבו שזאת הייתה כוונתו.

מה שאין כן זאב שר מדין שאינו מוכר, ואין איש שיחשוב שזה על שמו. אמנם התוספות החמירו שלא להשתמש כלל בשמו של הרשע, כי זה מעורר את זכרו, אך בנידון דידן, שכולם מבינים שאין זה על שמו, אלא על שם בעל החיים, שהרי בשפת היידיש השתמשו בלשון תרגום וולף, אין בכך שום חשש, וגדולי ישראל רבים נקראו בשם זה.


עקיבא

שאלה: ב'שו"ת אגרות משה' (יו"ד ב, קכב), הגר"מ פיינשטיין מביא מהחתם סופר (ח"ד אע"ה ב, אות כה), שרבים משנים לכתוב עקיבה באות ה' במקום עקיבא באות א', למרות שהוא על שם התנא רבי עקיבא, כדי שיהיה שינוי קצת, בגלל שר' עקיבא נהרג. האם יש להקפיד לנהוג כך?

תשובה: אין שום בעיה.

[בס' 'דרך שיחה' (ח"ב עמי שיח) נשאל הגר"ח קניבסקי: ה'בית שמואל' (אה"ע בשמות גיטין) מביא בשם רש"ל שלכתחילה צריך לכתוב עקיבה בה"א, אך אחד נתן שם לבנו עקיבא ע"ש רע"א, שרע"א חותם באל"ף. איך לנהוג עם הילד הנולד עתה?

והשיב: בירושלמי הוא בה"א ובבבלי באל"ף. בס' 'אור זרוע' כתב בהקדמה, שנתן שם זה, כי לא ידע אם הוא בא' או בה' ומן השמים הראו לו הפסוק אור זרוע וגו', שסופי התיבות עקיבה בה"א. אבל המנהג הוא באל"ף.]


שלום

שאלה: האם יש להימנע מלקרוא לילד בשם שלום משום כל מיני בעיות בהלכה: אסור לומר שמו בשירותים, איך בנו יאמר "שלום" שהרי אסור לומר שם אביו, וכו'?

תשובה: אין בעיה. זה לא שלום במובן של שם ד' אלא במובן של הפך מלחמה.


נמרוד

שאלה: האם אפשר לקרוא לילד נמרוד?

תשובה: לא קוראים ילדים על שם רשעים, ונמרוד היה רשע. אבל יש אנשים, לפני קום המדינה, שקראו לילדים בשם נמרוד, במובן שנמרוד בבריטים. א"כ, מותר במובן זה. אך למעשה לא לתת.

[סיפר הגר"ח קניבסקי, שהיה אחד שקרא לבנו בשם נמרוד, ואמר לו הרב צבי כגן ז"ל: העונש שלך יהיה שהוא יחזור בתשובה, ויתבייש מהשם שנתת לו ('דרך שיחה' ח"ב עמ' שטז).

מסופר על הג"ר שמחה הכהן קוק שפעם אחת לא הוזמן לברית של שכן, וכשבירר את העניין, הבין שלא הוזמן מפני שההורים נתנו לתינוק את השם נמרוד. זהו שם של רשע מובהק וברור שאסור לקרוא בשם זה. כאשר פגש הרב את השכן, אמר לו שדווקא שם זה נאה לבנו, והוא מתפלל ומייחל שהבן ימרוד במנהג הוריו וינהג כיהודי כשר לכל דבר...]


עומר ועומרי

שאלה: האם יש בעיה עם השמות עומר ועומרי?

תשובה: עומרי אסור כי היה מלך רשע, ולא נותנים שם של רשע. אבל בשם עומר אין בעיה. כמו ספירת העומר.


מתן

שאלה: האם אפשר לתת את השם מתן?

תשובה: מותר. מוזכר בתנ"ך שהיה מתן שהיה רשע, אבל מי שנותן את השם מתן, לא מתכוון לזכר אותו רשע, אלא הכוונה היא שד' נתן לו מתנה.

['דרך שיחה' (ח"א עמ' עמ' לב): פעם אחת ביקשו מהגר"ח קניבסקי ברכה עבור בחור בשם מתן, ומיד הגיב: "זה שם של רשע!", ואמר לשון הפסוק במלכים (ב יא, יח) "ואת מתן הכהן הבעל הרגו לפני המזבחות", והוסיף שצריף לשנות השם מ"מתן" ל"נתן".]


טעות האב

שאלה: אם האב טעה בקריאת השם, האם מותר לשנות את השם?

תשובה: כן. מעין טעות – לעולם חוזר.

[כתב בס' 'שמא גרים' (עמ' ריג): אדם אחד קרא לבתו בשם חנה, ולאחר מכן נזכר האב, שבתו האחרת נקראת בשם צפורה-חנה, ומחמת שהיא נקראת בפי העולם צפורה בלבד, טעה וקרא גם לבת השנייה בשם חנה. אמר לו הגרי"י קניבסקי, ה"סטייפלר", שהשם חנה והשם צפורה-חנה נחשבים לשני שמות שונים, ולכן אין צריך לשנות. אולם הוסיף, שהיות שבוודאי לא יהיה לו נוח ששתי בנותיו נקראות בשם חנה, כיוון שלא עברו עליו שלושים יום מקריאת השם, עדיין אין לזה תוקף של שם (ע' גמרא בבא בתרא קסז, ב. שו"ע חו"מ מט, ג. אבן העזר קכ, ג).

מסופר בס' 'והערב נא' (ח"א עמ' 77-76) על שאלה שהגיעה להגר"י זילברשטיין: בערב שבת קודש, פרשת חיי שרה, אירע המעשה. אישה, שכרעה ללדת, הגיעה בלווי בעלה לבית החולים. ילדיהם הקטנים נשארו אצל השכנים. סמוך לכניסת השבת, ילדה האישה בשעה טובה. האבא דמע את קריאת ה"מזל טוב", ומיד נכנס ואיחל לרעייתו "מזל טוב".

היולדת ביקשה מבעלה שיזדרז לשוב לביתם טרם תכנס השבת, על מנת לטפל בילדים. בשבת בבוקר, עלה האב לתורה ונתן שם לבתו – רבקה (שם זה נבחר על ידי ההורים, במידה ואכן הלידה תתקיים בשבוע זה של פרשת חיי שרה). והנה, במוצאי שבת, התקשר הבעל אל אשתו: "איך הסתדרת עם הארבעס (חומוס, כמנהג הרווח בקהילות אשכנז לערוך "שלום זכר" בליל שבת שלאחר לידת בן זכר ולהגיש בו ארבעס)"? שאלה.

דממה של הלם השתררה בצידו השני של הקו. הבעל היה מוכה הלם, מכיוון שבמהלך החודשים שקדמו ללידה, בישרו הרופאים לבני הזוג כי בדיקת האולטרא-סאונד מראה שיש להם בת... מיהר האב ושטח את סיפור הדברים בפני הגר"י זילברשטיין, וביקש לדעת באיזה שם יקראו כעת לבנם. אמר הרב: מאחר ו"אשתו כגופו", יקראו ההורים לבנם - יצחק. הוסיף הרב: אילו השם שנתן האב, הינו שם שאפשר להשתמש בו הן לבן והן לבת, דוגמת יונה או שמחה – ישאירו את השם הזה. ואם יש שם דומה, דוגמת נחום ונחמה – יקראוהו בשם זה.]


לפני הברית

שאלה: האם מותר לקרוא לבן בשם לפני ברית המילה?

תשובה: בדבר קריאת שם לתינוק לפני ברית המילה, אין שום איסור מפורש, לא בגמרא, לא ברמב"ם ולא ב'שולחן ערוך'. אברהם אבינו קרא שם ליצחק לפני ברית המילה כמו שכתוב: "ויקרא אברהם את שם בנו... יצחק, וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים" (בראשית כא ג-ד). רבי יהודה החסיד מזכיר מנהג לקרוא שם כאשר התינוק מושם בעריסה ('ספר חסידים' תתש"מ), אבל נהגו לצרף קריאת השם עם ברית המילה, והמנהג מוזכר בספרי האחרונים, ואין לשנות.


קריאת שם על שם מי שנפטר לאחר לידתו

שאלה: האם מותר לקרוא לתינוק על שם אדם מי שנפטר מיד לאחר לידת אותו תינוק?

תשובה: אין בעיה.

[כתב בשו"ת דברי יציב יו"ד קסב): "ונראה דאין מן הראוי ליתן שם אחר מי שנפטר אחרי הלידה, כיון שבשעת לידתו עדיין לא הגיעה הנשמה לשורשה העליון... ובפרט שיש לחוש דריע מזליה, כיון שעדיין לו הגיעה למנוחתה, וכדאיתא שעד כלות ימי השבעה הנשמה משוטטת בעוה"ז, וחמירא סכנתא מאיסורא, ושומר נפשו ירחק מזה וטוב לו". וכ"כ בשו"ת משנה הלכות (ד קנב. י רסג).

אמנם מסופר שלפני קבורתו של הג"ר נתן צבי פינקל, ראש ישיבת מיר, היתה ברית מילה בירושלים, וביקש אבי הבן לקרוא על ילד "נתן צבי" על שם רה"י. השאלה הגיעה אל בית הגר"ח קנייבסקי, שהשיב כי אין כל מניעה לקרוא על שם ראש הישיבה, גם אם טרם נערכה הקבורה עצמה.]


השפעת שם על האישיות

שאלה: האם השם משפיע על האישיות?

תשובה: לא. ישמעאל הוא שם יפה אך הוא היה רשע, וכן יש להפך. אלא מה שקובע הוא הבחירה החופשית בהמשך.


החלפת השם בגלל בעיות

שאלה: האם להחליף את השם כאשר יש בעיות בחיים?

תשובה: כתוב ב'שולחן ערוך' (יו"ד שלה, י) שאם אדם חולה במצב קשה נהגו לתת שם חדש.


השפעת שם על גורלו של האדם

שאלה: האם השם משפיע על גורלו של האדם?

תשובה: לא. מה שחז"ל אמרו ששינוי שם הוא דבר שקורע גזר דינו של אדם, הסביר הרמב"ם בהלכות תשובה (ב, ד), שהכוונה לאדם שעשה תשובה גדולה והפך כל אישיותו וחותם תהליך זה בשינוי שמו, כמו אברם לאברהם. הר"ן (ר"ה ג, ב בדפי הרי"ף) מסביר, שהכוונה לאדם שהחליט לעשות תשובה גדולה ולשנות את כל אישיותו לטובה, לכן משנה שמו כדי שזה יזכיר לו כל הזמן לעשות תשובה.


עברות שם משפחה

שאלה: האם יש לעברת את שם המשפחה? מה אם זה בניגוד לרצון ההורים?

תשובה: ודאי יש ערך לשם יהודי, אך אין בכך מצווה וחובה אלא מידת חסידות. אם הוריו מתנגדים לשינוי שם המשפחה, אינו חייב לשמוע להם, על פי שיטות רוב הפוסקים שאין חיוב כיבוד אב ואם בדבר שאינו נוגע להנאתם הממשית (מהרי"ק, וע' ביאור הגר"א יו"ד לו). אמנם ראוי להחמיר ולצרף את השם החדש לשם הישן, כדי שבאופן זה הוריו לא יקפידו, ובמשך הזמן יתרגלו לשם החדש ויוכל אז לבטל את השם הישן.


שם לילד

שאלה: איפה יש מאגר של כל השמות המותרים לבן ולבת על פי ההלכה?

תשובה: כל השמות מותרים, מלבד שמות של רשעים ושם בן לבת ובת לבן. כמובן, ראוי שם עברי ולא גויי.


שם מן השמים

שאלה: אם שמו של אדם הוא מן השמים, כיצד ידעו ההורים?

תשובה: הם יתנו על פי החלטתם וד' יכוון אותם ממרום שלא בידיעתם (האר"י שער הגלגולים כג).


ייעוץ רב בבחירת שם

שאלה: האם יש להתייעץ עם רב בבחירת שם?

תשובה: לא. בדורות הקודמים לא התייעצו כמו שמתייעצים היום. ממילא האריז"ל אומר שכאשר ההורים נותנים שם, מתנוצץ בהם ניצוץ רוח הקודש...

עיין עוד בעניינים אלו בשיחות הרב צבי יהודה – שמות על "ואלה שמות" ובס' 'קוראי שמו' של הרב מישאל רובין.

==





























==