שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

חיי שרה - מי את, רבקה?

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־17:33, 12 במאי 2015 מאת Maale (שיחה | תרומות) (כיצד אליעזר מחליט שרבקה מתאימה להינשא ליצחק? מה בעצם הוא מחפש ומדוע? מהי המידה הבסיסית ביותר?)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

כיצד אליעזר מחליט שרבקה מתאימה להינשא ליצחק? מה בעצם הוא מחפש ומדוע? מהי המידה הבסיסית ביותר?

שיעור שהועבר בתאריך: כ"א חשון התשע"ה

שיכתוב השיעור: למה אברהם אבינו השביע את אליעזר בשמים ובארץ "ואשביעך באלוהי השמים והארץ" מדוע לא ואשביעך וזה? בנוסף בפסוק ז, כתוב אלוהי השמים אשר לקחני. רק השמים.

שני השאלות מתרצות זו את זו עפי רש"י. ולא אמר אלוהי הארץ ולמעלה אמר, אמר לו עכשיו אלוהי השמים והארץ שהרגלתים בלשון הבריות, אך כשלקחני מבית אבי היו רק אלוהי השמים שלא היה מוכר בארץ. בהתחלה היה אלוקים רק בשמים אחרי אברהם אבינו גם בשמים וגם בארץ

הגר"א כותב על שיר השירים, שלגויים יש נשמה מן השמים ולישראל מהשמים ומהארץ. הגויים יכולים ללמד דברים תיאורטיים גדולים יפים שמימיים אבל עמי גם מקיים אותם בארץ. לכן אברהם אבינו משביע אותו. הוא אבי עם ישראל, שמסדר דירה לקב"ה בשמים ובארץ. זה לא סתם שידוך של אדם, זה שידוך שמים וארץ.

כמו שאומר הרמבם במורה נבוכים שהאבות ידעו שהם לא אנשים פרטיים אלא שאעשך לגוי גדול ועל פי זה ניהלו את דיבריהם. זו אחריות עצומה. איך הוא יכול לדעת מי? הרי אנו לא שומעים את בת הקול שיוצאת 40 יום קודם הוולד. אברהם אבינו אומר לו אל תדאג "האלוהים.. ישלח מלאכו לפניך" אין בעיה הוא ישלח מלאך, אז הבעיה נפתרה.

אך לא ראינו מלאך, ובנוסף אליעזר לא התפלל לקב"ה תביא לי את המלאך שאברהם אמר. אלא אמר הנה אנוכי יושב על עין המים.. והיה הנערה. אבל אברהם אבינו הבטיח מלאך!

תשובה: יש מלאכים ויש מלאכים. המלאכים הם שליחים של הקב"ה. יש מלאכים "שש כנפים שש כנפים לאחד" יש חיות הקודש. יש מלאכים חוקי הטבע. עי' שיחות הרצי"ה "וישלח יעקב מלאכים" מסביר רש"י מלאכים ממש. א"כ יש מלאכים שהם לא מלאכים ממש. אפיל ומחשבות האדם זה מלאכים. מחשבות קדושות. שלוחים של הקב"ה. ואת זה אליעזר הבין. לכן הוא אמר לקב"ה הקרה לפני. "הקרה" לשון מקרה. אין מקרים בעולם, אלא כאילו מקרה.

".. אלוהי אדוני אברהם הקרה נא לפני" מלאך מוסתר בתוך הטבע. הגיע מלאך בתוך הטבע ומה קרה? טרם כילה לדבר והנה רבקה יוצאת אשר יולדה לבתואל בן מלכה. באותה שניה שהתפלל, הגיע רבקה. אולי זה סימן. מה זה סימן? תמיד כשהוא יגמור להתפלל מישהי תגיע, הרי היא לא יצאה לבד, כתוב "לעת צאת השואבות" היו עוד הרבה שואבות. אלא שבאותו רגע שהוא גמר להתפלל היא הזדמנה. "וירוץ העבד לקראת" איך אתה בטוח שזה היא? רשי- לפי שראה שעלו המים לקראתה" נס, המים נמוכים, צריך להוריד את הדלי, וכאן המים עלו לקראת שזה מיקל עליה מאוד. כפי שכתוב "ותרד העינה ותמלא כדה ותעל" לא ותשאב. א"כ נס. בדיוק המים עולים. נפתרה הבעיה. לא.

המלאך זה דרך הטבע, וזה לא דרך הטבע. "ויאמר הגמיאני נא מעט מים מכדך" כלומר הוא לא שמח על המים, על הנס. מדוע הוא לא סמך על ניסים? אם המים עולים כניראה היא צדיקה גדולה! אני לא צריך צדיקה גדולה. מה צריך? פסוק יד "והיה הנערה אשר אומר לה הטי לי כדך... לעבדך ליצחק" זו ההוכחה. רש"י- ראויה היא לו שהיא גומלת חסדים וכאית היא להיכנס לביתו של אברהם. הוכחת לשון קיבלת.

ההוכחה היחידה שאליעזר רוצה זה שהיא גומלת חסדים, וזה שהמים עולים לקראתה זה לא אומר שהיא גומלת חסדים, היא קדושה צדיקה וכל המעלות, אך אליעזר מחפש גומלת חסדים. מדוע דווקא זה? כי אמר ר' אלעזר בן ערך "לב טוב" רואה אני את דיברי ר' אלעזר בן ערך, שבכלל דבריו דבריכם, אם יש לה לב טוב יש לה הכל.

אורח חיים הקדוש והכלי יקר אומרים על הפסוק הזה "כלה שעיניה יפות לא צריכה בדיקה" מספיק עינים יפות. מה זה עינים יפות? עין טובה, אין יפה. אם יש לה עין טובה הכל מסתדר. עכשיו אני מבין. פסוק ג' "ואשביעך.. יושב בקרבו... לבני ליצחק" ואפשר לחשוב שבארץ מולדתו הם צדיקי הדור. גם שם הם עובדי עבודה זרה! כולם עובדי עבודה זרה שם! אולי יש צדיק אחד או שנים, אך גם בכנען אולי יש צדיק אחד או שנים, אך באופן כללי מקולקלים בשני המקומות, יותר מזה, שם רצו לשרוף אותו בכבשן האש! תשובה: יכול להיות שגם שם יש חסרונות, אך כנען זה חיסרון חמור. אומר הר"ן יש להם מידות רעות. אין להם לב טוב. זה מזכיר מה שכתוב "עמוני ומואבי לא יבוא .. לא קדמו אותכם בלחם" אסור להתחתן איתם אפילו אם התגיירו הם לא קידמו בלחם, לב רע, אין מה לעשות. דברים אחרים.

אך רואים שלבן ובתואל היו מושחטים! נכון, אך מידות רעות כמו של כנען זה רמה אחרת, כמעשה כנען וכמעשה ארץ מצרים" הם מושחתים ברמה אחרת. בכלל כנען קולל עי נח שקלל את חם ואת כנען, ארור.הוא הסבא, הוא מכיר, אברהם לא רצה. לכן זה מה שהחליט אליעזר.

איך יודעים בת פלוני לפלוני? לא כתוב על המצח שלה "אני בת פלוני של פלוני ואני שייכת לפלוני" אז איך ידעו מי למי? ה' ישלח מלאך, היכן מהמלאך? זה המלאך, המלאך זה החיפוש הישר, ההגיוני.

אך זה בדיקה רק של שכל, יש גם בדיקה של רגש, איך ידעו שאוהבים זה את זה? כתוב "ויאהבה", לא כתוב את זה לא על האחרים, על רבקה. איך הוא ידע? מתי ויאהבה? אחרי שהתחתן, ותהי לו לאשה ויאהבה" אחרי שהתחתן הוא אהב אותה, הוא קרא את מה שאמר הרצי"ה רומנטיקה אחרי הנישואין. הוא הביא אותה אל האוהל ורק אז התחתן. מה זה קשור לאוהל של שרה אימו? אונקלוס "ואעלא יצחק למשכנא וחזא והא תקנין עבדהא כעובדיא דשרה אימיה" הוא ראה שמעשיה מתוקנים כמו מעשי שרה אימו, ואז הוא התחתן עם רבקה והייתה לו לאשה, ואהב אותה. כלומר גם יצחק אבינו לא סמך אל הניסים שהמים באו לקראת, שבכלותו לדבר בדיוק היא הגיע, שהייתה לו קפיצת דרך, שמת בתואל כי בתואל לא רצה שהיא תלך, בתואל היה רשע מרושע, אמר בתואל "ויאמרו נקרא לנערה ונישאלה את פיה" מה פתאום הם מודרניים? פמיניסטים? רשי- מכאן שאין משיאין את האישה אלא מדעתה. אך זה היה תרגיל. הם קיוו שהיא תגיד לא, אבל היא ענתה, זה במדרש, אני אלך, שלא בטובתכם, כלומר אפילו אם תתנגדו, אני אלך איתו. אז כתוב במדרש, שבתואל רצה להרעיל את אליעזר, ובסוף "ויאמר אחיה אבי אימה – ובתואל היכן היה היה רוצה לעקם ובא מלאך והמיתו- רשי. שפתי חכמים שהיה נותן סם המוות במאכלו, ומיהרו עליו לאכול שלא ירגיש בדבר, והרגיש בכך ואמר לא אוכל עד כי דיברתי. כיבדו אותו בפסוק כג, ויאמר לא אוכל עד כי אם דיברתי דברי, מה זה משנה אם אכל לפני או אחרי כן אכל לא אכל, אלא הוא הרגיש שיש רעל ולא אכל. זה נס נוסף, ובתואל שרצה לעכב מת. ממה מת? לא יודע. נישאר לבן, גם הוא רשע רזרבי. אצל לבן הכל שחור משחור חוץ משמו.

נעשו לאליעזר כ"כ הרבה ניסים. יצחק אבינו לא שוכנע מכל הניסים. רשי מב- ויהוא היום, היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה לו הארץ. היה לו נס. קפיצת הדרך. רשימה של ניסים. קפיצת הדרך, עלית המים, נזדמנה מיד, בתואל הומת, אברהם אבינו אמר, ה' שלח מלאך, הוא עוד לא שוכנע, אך היא דלתה הרבה מים. בסדר זה ה"א. א"א רק ע"פ דבר אחד, דבר אחד זה רק ה"א נכונה. כדי להיות בטוח צריך להביא אותה לאוהל. לפי הפירוש הזה אליעזר רק קידש על תנאי ולא בוודאי.

"והאיש משתאה.. נזםזהב בקע משקלו" אח"כ ותאמר אליו בת בתואל, ויאמר בת מי את הגידה נא לי. הוא אפילו לא ידע מי היא ושם עליה את הנזמים. מדוע הוא מיהר כ"כ? רשי- לאחר שנתן לה שאלה, לפי שהיה בטוח בזכותו של אברהם שהצליח הקב"ה דרכו. הוא מצידו אליעזר, לא סומך. לפי התרגום, זה לא היה קידושים, זה היה סתם מתנה, מתנת אירוסין, דורונות, סיבלונות.

מדוע אברהם אמר מלאך? מדוע הוא לא אמר שיחפש לב טוב? הוא סומך עליו שהוא מבין ענין, הוא יל"ל. הוא סומך עליו בשביל למצוא כלה לבנו. רמבם איגרת לאבן תיבון, והוא שולח לו 40 מילים לתרגם ואמר לו אני מציע לך לתרגם ככה ותחשוב מה שניראה לך, תהיה יל"ל, הרמבם סמך עליו. אם הוא מבין לבד. הוא שהוא דולה ומשקה תורת רבו לרבים, כלום לא יעזור. מי שלא מבין לבד חבל על הזמן. זה לא חידוש שצריך חסד. הוא יושב בבית אברהם שנים, בטוח הוא שם לב שאברהם איש חסד. אם הוא לא שם לב אז מה הוא עושה שם?

אליעזר אומר לבתואל ואברך את אלוקי אדוני אברהם אשר הינחני בדרך אמת.. חסד ואמת" מה זה קשור אמת? שני פירושים

מהרל ו משך חכמה – אברהם אבינו מדת החסד, יצחק מדת הפחד והגבורה, יראת ה'. אז צריך שאשתו של יצחק תהיה גם חסד. ואז יש השלמה. המידות הסותרות המשלימות. וכשנולד יעקב אבינו, עם מידת האמת "תתן אמת ליעקב" (תחילת דרך חיים למסכת אבות) גמילות חסדים, אברהם,.. זה האמצע. ויצחק אבינו הוא מידת הגבורה, כפי שכתוב פחד יצחק, ובאמת "ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותיפול מעל הגמל" מרוב חרדת קודש מלפני יצחק שמלא חרדת קודש.

פירוש ב': אנו מכירים את המילה אמת "חסד של אמת" הוא לא יחזיר לך טובה. זה דרך אמת ל מצוא בת זוג. לא כל מיני דמיונות ורמיות. אלא אמת. היא בת פלוני לפלוני בטוח.

אבל מה שאמרנו ליצחק אבינו עצמו זה לא היה מספיק. למרות שאליעזר ביקש מעט מים מכדך, והיא ותמהר.. להשקותו, גם לגמליך אשאב. לפי ההלכה קודם בהמה ואז אדם, ונתתי עשב בשדך ואכלת ושבעת. ככה נפסק, כי אדם יכול להתגבר על הרעב והבהמה לא, אז מדוע היא נתנה קודם לו ואח"כ להם?

תירוץ א- היא נתנה להם קצת, היא לא נתנה להם לשתות טונות. כי כתוב "ותשאב ותכל להשקותו" תכל- התחילה ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כילו לשתות. הגמלים כילו לשתות. והוא "ותכל". אם כילו- גמר שתיתן לרשי- ששתו די סיפוקן, והם רק שלוק אחד.

תירוץ שני: מה שכתוב ונתתי אשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת, זה לגבי אכילה, אך לא לגבי שתיה, לגבי שתיה האיש קודם, האיש יכול לצום, אך לשתות לפעמים זה דחוף.

אליעזר ביקש הגמיאיני נא מעט מים מכדך והיא רצה ורצה, והרי יש שם עשרה אנשים חזקים, עשרה אנשים והיא משקה אותם ואת הבהמות. והאיש משתאה, לא עושה כלום, כלומר הייתה לה לא רק מידת החסד, אלא מידת אהבת החסד, יש לה תשוקה לעשות חסד. הוא לא שואל שאלות צריך לא צריך, האיש משתאה מחריש לדעת, עשרה גמלים, זה הרבה מים לשאוב, גם אברהם אבינו זה לא רק חסד, זה אהבת חסד. זה לא משהו ששואל טובה ואברהם מסכים, אלא הבית פתוח מכל הכיוונים, והוא ראה אותם מרחוק, הוא רץ, אע"פ שכאב לו מהברית מילה, לאברהם יש את מידת אהבת החסד, וגם היא. בשביל אליעזר זה מספיק, ליצחק- הוא רצה יותר.

מתלהב לעשות חסד, למה זה קודם? והלכת בדרכיו" איך באמצע שאברהם אבינו מדבר עם רבש"ע הוא הולך לאורחים? זה פני שכינה וזה דבקות בשכינה, דביקות זה יותר, מה אתה רחום אף אתה רחחום מה הוא חנון אף אתה חנון . המידה הראשינה זה החסד. התשוקה לתת. בנוסף, כל התורה על רגל אחת "מה ששנואי עליך אל תעשה לחברך" זה כולל את הכל, האדם הוא אגואיסט, והאגואיזם מפריע לו לכל. לעבודת ה', לחסד לבריות. צריך לחלץ אותו מהאגואיזם, ואם מה ששנאוי עליך אל תעשה לאחרים, אהבת חסד זה יציאה מהאגואיזם, והוא יכול לעשות את כל המצוות לשמה, אך אם לא יש לו מה שבעלי המוסר קוראים "נגיעות" יש לו אינטרסים, לכל דבר יש אינטרסים, ואיך הוא יודע שאין לו אינטרסים? לא נורא, לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה. אמרו בבית מדרשו של הגרא. לעולם יעסוק אדם שלא לשמה הלוואי שאנשים יקיימו את כל המצוות שלא לשמה גם אז יבוא משיח. אך האידאל זה אהבת החסד.

איך עובדים במידה הזאת בישיבה. אצלינו זה קשה. ביקשתי שיהיה צפוץ בפנימיה שיפריעו אחד לשני ולא יפריעו, ושלא יהיה מספקי אוכל שיוותרו זה לזה, אך לא שומעים לי יש פה מיזוג אויר וכו' רוצים שיהיה כאן נוח וזה טעות. לכן גם בישיבה, צריך לעשות חסד, לתלמידים של שיעור א' שהם צריכים חברותא מבוגר וגם צריך לעשות חסד לשבושי"ם שהם לא יכולים להסתובב פה כל היום, הם צריכים שילמדו אותם כל היום, זה גם חסד. לא רק חסד של אוכל. יש תלמידים אם קשיים אפשר לעזור להם. צריך זהירות מקיצוניות לשני הכיוונים.

מה קנה המידה? אחד אומר לי הכיפה שלי עפה לים אתה יכול להביא לי? לא. נו חסד.. אם הכיפה שלי הייתה עפה לים לא הייתי מביא אותה. אני לא חייב לעשות לשני חסד שאני לא יעשה לעצמי. זה הקנה מידה, כמו אדם אובייקטיבי שמסתכל. אם אני אני אני עלול להגזים או להפחית, אלא אני יוצא מסתכל על שניהם ולפי זה מחליט כן או לא. גם אדם נשוי לא יכול לעשות חסד לכל השכנים. לכן צריך לצאת מעצמו ולהסתכל על שניהם מבחוץ. זה קנה מידה.

יש באגדות רבא בר בר חנא, אחד הלך למידבר עם הטייעא- מדריך, הגיע למקום ששמים וארץ ניפגשים, זה אסטרונומיה ישנה, שכדור הארץ צלחת, והשמים כיפה. ובצד זה ניפגש. הגיע לשם, והגיע הזמן להתפלל, תלה את התיק וכשסיים התיק נעלם, אמר יש כאן גנבים אמר לו התייעא התיק מסתובב, הוא יחזור. אז שם במאמרי הראיה הוא אומר זה אדם כלל עולמי כלל ארצי, ואת התיק שלו, כל הרכוש שלו הוא שם שם בכלליות, בעבודת ה', וכשהוא סיים לעבוד ה' הוא שם לב שהוא עשה לאחרים ולא עשה כלום לעצמו זה לא ישר שמסרתי נפשי לאחרים ואני מתי אעשה לביתי, יש גנבים, אל תדאג זה יחזור. מה שנתת לאחרים, לכלל לעולם, זה יחזור אליך, וזה יחזור עשרת מונים. כלומר מי שנתן הוא אף פעם לא הפסיד. אז אדם לא צריך להיות מוטרד אם הוא נתן יותר מדי מה יהיה לי, לא נכון לא ככה הסדרים, אך אמרנו צריך לנסות להיות אובייקטיבים. כאילו אני השופט של שנים. בצדק תשפוט את עמיתיך, את- גם אותי.