שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

אל תתני לו (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־11:24, 7 בפברואר 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " [מ"באהבה ובאמונה"] '''אל תתני לו''' אל תתני לבעלך להכות אותך, אפילו באופן נדיר, אפילו הוא מב...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

[מ"באהבה ובאמונה"]

אל תתני לו

אל תתני לבעלך להכות אותך, אפילו באופן נדיר, אפילו הוא מבקש סליחה לאחר מעשה, ובכך הוא סבור שהעבירה נמחקה ואם כך הוא יכול לחזור עליה.

גם אל תניחי לו להשפיל אותך ולהעליב אותך, שלפעמים זה עוד יותר גרוע, כאותו פתגם בשפת היידיש: מכה עוברת מילה לעולם נשארת.

אל תפלי בפח כאשר בעלך מביא לך הוכחות כביכול מפסוקים ומדברי חז"ל, שהוא רשאי להכות אותך, להשתלט עלייך ולנקוט בעיצומים כיון שאינך שפחה נחרפת כנועה וצייתנית. אל תאמיני לו, גם אם הוא בר אוריין. ר' אברהם, יצחק ויעקב גם ידעו כל זאת, והם לא הכו את נשותיהם ולא השפילו אותן. גם התנאים לא עשו זאת. אל תחשבי שהם תמיד היו מרוצים בביתם, לחלק מהם הציקו נשותיהם ובכל זאת הם כיבדו אותן מאד. וכך אף רבותינו הראשונים כיבדו את נשותיהם. גם בימינו אנו, כל הרבנים מכבדים ואוהבים נשותיהם, אך על פי שהם מכירים את כל הפסוקים ואת כל מהאמרים שכביכול נותנים צידוק. ואם תאמרי: בעלי הוא דווקא רב והוא מכה אותי, אמרי לו בשמי שאם כך, הוא אינו ראוי לתואר רב, אלא כדברי השולחן ערוך הוא כקל שבקלים שבציבור (עיין יו"ד רמג ג).

וגרוע עוד יותר, יותר מכך שהוא מרביץ לך, ויותר מכך שהוא מבסס זאת על פסוקים, זה שאת תתחילי להאמין שאת האשמה. הוא שוטף לך את המוח, משכנע אותך שאת לא בסדר, את מקשיבה בסבלנות בלי לענות, את בולעת, ולבסוף את מתחילה להאמין שאת אכן נושאת באשמה. אז את אבודה. את תקבלי גורלך המר ולא תצאי מזה. לא! עמדי נגד שטיפת המוח המתמדת, השיבי לו: אתה הוא שצריך לעשות תשובה.

אל תאמיני לחברה שלך הטוענת שזה התיקון שלך, ואם את חוטפת מכות, סימן שכך ד' גזר מן השמים, סימן שנשמתך חטאה חטא חמור בגלגול קודם, הגידי תודה על המכות ואם תתחמקי, תצטרכי לחזור בגלגול הבא לקבל מכות. רק כך בא הכל על תיקונו - הבעל אלים ומתנשא ולאשה זו טוב ה מאין כמוה. אל תאמיני לדברים מוזרים, שכן אם כך אז בעת שתלקי בדלקת ריאות לא תלכי לרופא כי אולי זה התיקון שלך, ואם תיטלי תרופה עתה תקבלי שוב דלקת ריאות בעתיד. יש לרמב"ם דוגמא עוד יותר טובה: אל תאכלי, כי זה התיקון הוא להיות רעבה ולמות מרעב (פירוש על המשנה פסחים פרק ו).

לא כן! אם חולים, פונים לרופא. אם רעבים, אוכלים. יש בעיות בלתי פתירות על אף כל המאמצים בעולם, טיפלנו בחולה במסירות ובכל זאת הוא נפטר, אז יש לקבל את הגזרה של ריבונו של עולם ולהאמין בחכמתו. אך בנדון שלנו יש ברירה! הבעל חייב לחדול.

אל תאמיני לקול האמהי שלך שמתחנן: למען הילדים. גם את בן אדם ולא שפחה חרופה לילדים שלך, גם את ילדה של הקדוש ברוך הוא, גם לך זכות להיות מאושרת, וחובת בעלך לעשותך מאושרת. אכן נשים רבות סובלות מכות וחירופים כדי לשמור על התא המשפחתי בשלמותו, כסיפורים הידועים על הבעל שציוה על אשתו לשבור נרות על ראשו של בבא בן בוטא. וכן הסיפור על הבעל שדרש מאשתו שתירק בפניו של רבי מאיר. אלו היו נשים כשרות וחכמות שהיו מוכנות לספוג בעל לא נורמלי לטובת הילדים. אבל יש גבולות וקווים אדומים. אם האבא מתעלל באמא, אין כאן טובת הילדים, הם נהרסים בראותם זאת, ואף מסתכנים בהמשך חייהם בסגלם אותם דפוסי התנהגות שהפנימו.

אל תאמיני למטיפי-מוסר שאסור להתגרש בשום מקרה. אם בעלך מרביץ לך יום יום, את ממילא מגורשת בגירושים רגשיים, את ממילא חיה בבדידות. אשה מוכה אחת, שלאחר טיפול כל הרבנים, כל היועצים וכל הפסיכולוגים לא עזר לה דבר, החליטה להתגרש. אמר לה רב אחד: בתי, אל תעשי זאת, כאשר מתגרשים גם המזבח בוכה. השיבה: אני בוכה כל כך הרב השנים, אז עכשיו שהוא יבכה. ומעשה במקרה דומה, שאמר לה הרב, לאשה : התגלה אלי אליהו הנביא והודיעני שאם תתגרשי, תעכבי את ביאת המשיח. יצאה בטריקת דלת ואמר לו: בפעם הבאה שאליהו הנביא יבוא אליך שלח אותי אלי, הוא יבין אותי…

אך ודאי שלהתגרש זו אפשרות אחרונה כאשר כלו כל הקצים . זהו התדריך אם בעלך מכה אותך או משפיל אותך: א. דברי אליו בעדינות, אמרי לו שזה מאד פוגע. אולי הוא אינו מודע, אז יהיה מודע ויעשה תשובה. אך אם הוא משיב שהוא מתנהג אלייך כך עקב התנהגותך הבלי צייתנית,

אז אמרי לו: בוא נשקם את הנישואים, נפנה לייעוץ; או: אני מקבלת, אני לא בסדר ואתה כן בסדר. אני רוצה ללמוד, נלך יחד. אך אם משיב: לא אלך לייעוץ, קודם כל כי אין לי בעיות, כל הבעיות הן שלך, לכי את! או: גם אם יש לי בעיה, איני מאמין ביועצים, אני מאמין רק בעצמי, איני זקוק לעזרה, אני עושה הכל לבד. אדרבה, שיעשה הכל לבד, אך הבעיה היא שאינו עושה.

ג. שלב שלישי. פתחי נגדו תיק בבית דין. הדיינים יקשיבו, וינזפו בו קשות. בפעם הראשונה בחיים יגידו לו שעליו לעשות תשובה ולפייס את אשתו. את הדיינים הוא לא יוכל להטעות בפסוקים ובמאמרים. יאמרו לו: לך לייעוץ. אולי ילך לייעוץ אולי יעשה תשובה אולי אינו אדם רע אלא בעצמו לכוד בסיבוכים. אך את המצב חייבים לתקן.

אל תאמרי: הוא יודע שאני מפחדת מגירושים, מפחדת לאבד את הערכת כולם, ולא אעז. להפך! הוא יאבד הערכה! הרי את אמא טובה לילדים. הוא איש חשוב, מנהל, מדבר יפה בכל מקום, מאד דואג לתדמיתו.

עמדי איתנה נגד לחציו, קחי לך בת ברית, אמא, אחות, חברה, שכנה, רבנית, והטוב ביותר: יועצת. ועיקר העיקרים: אל תפלי בפח לחשוב שהוא צודק: אתה לא תשפיל אותי ולא תכנה אותי טפשה, ראש כרוב, טמבלית, עצלנית, לא מטפלת בילדים לא מסדרת את הבית... אם יש לך על מה להעיר שאל אותי קודם אם אני מעוניינת לדבר על כך.

אל תפחדי שזה יקלקל שלום-בית, אדרבה, זה יוסיף שלום-בית לטובת הילדים, לטובתך וגם לטובת בעלך.

אל תתני לו!


  • תגובה למאמר:

[מתוך הגליון פרשת תרומה תשס"א]

קראתי את המאמר "אל תתני לו" (באהבה ובאמונה 280), ובתור עובדת סוציאלית התרשמתי מאוד הן מהעמדה החד-משמעית והקול הברור האומר "אין לאף אחד זכות להכות אותך" והן מנימת הדברים המעידה שאמנם התופעה קיימת והדברים שנאמרים כאן אינם לשם עיון. כל עיסוק פומבי בנושא הכאוב הזה מסייע להסיר את מעטה החשכה והבושה והוא בבחינת הצלת נפשות ממש.

אולם, אם יורשה, אני מבקשת להאיר נקודה בתדריך אל האישה שבעלה מכה או משפיל אותה. בסעיף ב' של התדריך נאמר כך: "אם הוא משיב שהוא מתנהג אלייך כך עקב התנהגותך הבלתי צייתנית, אז אמרי לו: בוא ונשקם את הנישואין, נפנה ליועץ, או: אני מקבלת, אני לא בסדר ואתה כן בסדר. אני רוצה ללמוד, נלך יחד"

תגובה זו של האישה על אלימות המופנית כלפיה רק תפתח את הדלת לרווחה להתפרצות הבאה. כל המחקרים מראים שנשים ש"למדו להתנהג" ושינו את עצמן למען בעליהן, לא רק שלא יצאו ממעגל האלימות, אלא הן נכנסו עמוק יותר פנימה, הן מבחינת תדירות האלימות והן בעצמתה. זאת יש לזכור: האלימות אינה תוצאת התנהגותה של האשה, היא תוצאה של אופיו האלים של הגבר, ועל כן מי שצריך לעבור שינוי הוא האלים מבין השניים. אם היום היא הוכתה כי לא היטיבה לבשל את המרק ותגובתה תהיה "כן, אתה בסדר, אני לו בסדר", מחר היא תוכה שוב כי לא היטיבה להמתיק את הקפה, וכך הלאה כיד הדמיון האלים.

הרעיון ללכת יחד ליועץ לשיקום הנישואים, הוא הודאה באשמתה ובאחריותה של האשה לאלימות, ולא היא. אין תועלת בטיפול זוגי כל עוד האלימות נמשכת. יש בראש ובראשונה להציל את החיים. את האלימות, יש להכחיד ללא תנאי ואחר כך אפשר לנסות לשקמם.


תשובה:

רב תודות על ההערה-הארה החשובה. כוונתי היתה שחשוב מאד להביא את הבעל בכל דרך אפשרית לייעוץ זוגי, וגם אמירה מסוג זה יכולה להיות טקטיקה לשם כך.

אך מודה אני שלעיתים קרובות, בעל אלים הנו גם מאד מניפולטיבי ומצליח לשטות בפסיכולוג ולהציג את אשתו כזאת שהיא הבעייתית.

לכן אין לפנות לכל יועץ נישואים, אלא רק למי שמומחה לאלימות בנשים.

ונזכה יחד להיטיב את מעמדן של נשותינו האהובות. [[קטגוריה: