תוכנית המאה - פשע לאומי

שאלה: האם התוכנית החדשה לבתר את ארצנו, טובה היא?

תשובה: אוי לשאלה הזו! היא מראה שיש בלבול בעם שלנו. גם הגלות טמטמה לגמרי את בריאותנו הלאומית. אוי לשאלה ועוד יותר לתשובה החיובית של חלק מאחינו.

ויש לכך ארבעה סיבות, כפי החלוקה הידועה שכל דבר צריך להיבחן בארבע אופנים, כולם אמת: אלהי, מוסרי, דתי, לאומי.

נתחיל הפעם בלאומי. עם שמוכן לתת חלק מארצו לעם אחר, זה פשע לאומי. עם וארץ, הינם מהות קיום אחת. החותך בארץ חותך בעם.

שמא תאמרו: אם כן, כיצד התקיימנו בגלות בלי ארץ? אכן התקיימנו מכח זכרון העבר. משל לאדם שאינו יכול לחיות בלי חמצן. וכאשר הוא צולל במים עמוקים, הוא בכל זאת שורד, בזכות החמצן שנשם לפני כן, עד שאותו חמצן כלה. החמצן של עם ישראל בגלות כלה, וחווינו שואה נוראה, ולאחריה אנו חווים עוד שואה רוחנית נוראה של התבוללות. הנכונות להקים מדינה ערבית ב-70% משטח יהודה ושומרון, אין לה אח וריע בכל ההיסטוריה העולמית.

יוצא דופן הוא מה שקרה במלחמת העולם השניה, כאשר הצרפתים נכנעו לגרמנים בלית ברירה, והגיעו איתם להסכם, שהצפון יהיה בידי הכובש, והדרום ייחשב לאזור חופשי עם אוטונומיה צרפתית מסויימת. לצערנו גם משם יהודים נשלחו למחנות השמדה. אחרי המלחמה, כל אלה שהיו שותפים להסכם הבוגדני הזה נשפטו. המרשל פטן, Petain , לא נידון למות, עקב היותו מגיבורי מלחמת העולם הראשונה, אך עוזרו לבל Laval הוצא להורג על עוון בגידה. אלא מה היתה החלופה הנכונה? להמשיך להילחם בכל האמצעים, כפי שעשה למשל הגנרל דה גול.

כמובן, מצבנו כלל לא דומה, אף אחד לא כבש את ארצנו. ניסו שלוש פעמים ונכשלו ועתה אפילו לא חושבים על כך. מלבד איראן, שהיא האויב התורן המנסה לבסס כוחות צבאיים שלו בסוריה, ולא עולה בידו, כי מידי פעם אנו מפגיזים אותם בעזרת חיל האוויר שלנו. אבל גם אם היה נוצר מצב, שאויב יכבוש את ארצנו, חלילה, הפתרון לא יהיה ויתורים, אלא מסירות נפש להילחם.

עוד יוצא מן הכלל, הוא צ'כוסלובקיה, כאשר היטלר דרש בכל תוקף שחבל הסודטים יסופח לגרמניה, כיוון שהתגוררו בו מאות אלפי גרמנים, ואם לא, איים במלחמה, ואם יסכימו, הבטיח שלום נצחי באירופה. אנגליה וצרפת פחדו שתחזור מלחמת עולם כמו הראשונה, שהיתה המלחמה הכי נוראה בעולם עד כה, לכן הפעילו לחץ אימים על צ'כוסלובקיה, שנכנעה. אלא שאחרי כמה חודשים, היטלר כבש כל המדינה, והמשיך לכבוש, וכולנו יודעים מה היה המחיר הנורא של מדיניות הפייסנית Pacifism המוטעית הזו. אך כמובן, אין זה כלל דומה למצבנו בארצנו.

הוא שאמרנו, עם שמקריב חלק מארצו, הוא כמקריב חלק מעצמו, ונידון לכליה. לפני 150 שנה, ההיסטוריון, הוגה דעות, מזרחן, צרפתי חילוני, ארנסט רנן Ernest Renan, כתב בספרו "מהי אומה", שלא השפה, הדת או הגזע מחזיקים את העם, אלא שני דברים: א. זכרון העבר, שכולם יצרו אותו בכוחות משותפים. ב. רצון להתמיד באותו עבר ולהעצימו. כי לא די במוזיאון של נוסטלגיה על העבר, אלא יש להמשיך אותו בעתיד. זה מה שמעמיד את האומה, ובזכות זאת הקמנו מדינת ישראל ולחמנו מלחמת עצמאותנו.

שמא תאמרו: וכי אין זה חיוני שנקבל הכרה על הבקעה ועוד מקומות מהאמריקאיים? לא. אינינו זקוקים להכרה. ארץ ישראל היא שלנו, ללא צורך בהוכחות. וכי האמריקאים לא קראו את התנ"ך, וכי אפילו המוסלמים לא קראו את הקוראן?!

על כל פנים, די שניתן לעצמנו הכרה, ואז גם אומות העולם יענו אמן. ומעשה שהופעל לחץ על ראש הממשלה גולדה מאיר לויתורים – שהרי פרשת לחץ הויתורים חוזרת עצמה כל כמה שנים, אותה גברת בשינוי אדרת. כיוון שסירבה, האמריקאים איימו ,שאם כך ,לא יספקו לנו נשק .הגיבה: נחיה ונראה! בשיעור לנשים, הזכרתי זאת ואמרתי: היא גבר! נשים תיקנו אותי: זו אשה! כמובן, הן צדקו.

ויש עוד נפשות חלושות שמציעות תרגיל פוליטי: נעמיד פנים שאנו מסכימים, ואחרי שנחיל ריבונות, כיוון שהערבים בודאי לא יעמדו בהתחייבויותיהם לפרק את החמס לחדול מתשלומים למשפחת מחבלים, ולהכיר במדינת ישראל, לא נצטרך להקים מדינה פלסטינאית. זאת ועוד, דרושה לשם כך השקעה של 50 מיליארד דולר, שלא אמורים האמריקאים לספק, אלא כתרומות של מדינות ערב, וגם זה לא נראה באופק.

הצעה זו לא לוקחת בחשבון שערבים מתורגלים היטב לשקר. כל ההסכמים שחתמנו עם הפלסטינאים הופרו על ידם. כמובן, יש להם אסמכתא ממוחמד במלחמתו על העיר מדינה, שזה מותר וחוב דתי בשביל להשתלט על ארץ.

אך לא זאת הבעיה העקרונית, אלא חתימה על מסמך שאנו מוסרים חלק מארצנו להקים בו מדינה זרה. עצם אמירה זו היא חורבן לאומי, כפי שאמרנו בשם רנן. ארצנו אינה דבר סחיר, אלא עצם חיינו, ובשביל זה, צריך גבורה לאומית, ולא תסמין של סמרטוט. ובמיוחד שאנו מתחזקים כלכלית, צבאית, ופוליטית-בינלאומית משנה לשנה. וכידוע, כל מדינות ערב מזלזלות בפלסטינאים, חוץ מאיראן.

לו היינו כה סמרטוטיים בעבר, לא היתה קמה מדינה, ולא היינו נכנסים למלחמת השחרור, שהיתה בזמנה מלחמת קיום מאוד מסוכנת.

בסיכום, מעבר לזה שזו עסקה מאוד לא רווחית, זו גם עסקה של פשע, כי עם ארץ לא עושים מסחר.

פלא שאנשים טובים וישרים אינם מבינים זאת. אכן בלבול בגלל הגלות הארוכה.

חזק ונתחזק.