שו"ת קורונה ותשובה

ש: למה הרבנים מדברים על הצד ההלכתי של הנחיות הקורונה, ולא על הצד האמוני, מה המוסר האלוהי שטמון בו?

ת: הרבנים כן כותבים ומדברים רבות על כך, אך אולי יש פחות פרסום, אבל אין זה תלוי בהם (עיין קונטרס כתר יתנו לך , ובו יותר משלושים מאמרים בנדון ).

ש: אם כן מה המסר האלוהי?

ת: אינינו יודעים. כבר אלפיים שנה אין לנו נביאים. אמנם גם חכמים יכולים לומר דברים עמוקים בהבנת ההיסטוריה, אבל רק ענקי עולם. אחרת עלולים לומר דברים לא נכונים ואפילו מזיקים.

ש: אלו נזקים?

ת: שימציאו סיבות ויחמיצו את הסיבות האמיתיות.

ש: אבל כיצד נדע מה הסיבה האמיתית?

ת: אמרנו: גדולי הדור ידריכו אותנו.

ש: יש הטוענים שכיון שזה קיים בכל העולם ולא רק בעם ישראל, סימן שזו תופעה טבעית, ואין לחפש סיבות רוחניות.

ת: גם תופעה טבעית היא מד'. עיין רמב"ם תחילת הלכות תענית שכאשר באות צרות אין לומר שזה מקרה, אלא יש לעשות חשבון נפש (הלכות תענית א, א). ועיין בנביא יואל שעל צרה כלכלית הוא אומר "שובו עדי בכל לבבכם" (ב, יב).

ש: אז מה יוצא מחשבון הנפש בדורנו?

ת: קודם כל, כל אחד צריך לעשות חשבון נפש פרטי על עבירותיו, במעשה, בדיבור ובמחשבה.

ש: אכן יש שציינו עבירות מסוימות.

ת: לא על זה אנחנו מדברים. חז"ל אמרו שאם באו על אדם יסורים, יפשפש במעשיו (ברכות ה, א), ולא במעשיהם של אחרים. זה לא נקרא לעשות תשובה. זה נקרא להוסיף חטא על פשע. זה גם נוגע להונאת דברים, כדברי חז"ל שאם באים על אדם יסורים או מחלות או שאר צרות, לא יאמר לו חברו כפי שאמרו ריעי אויב: "זכור נא מי הוא צדיק אבד" (איוב ד, ו. בבא מציעא נח, ב). לצערנו, מסתובבות באומה כל מיני האשמות, נגד מגזרים, נגד רופאים, נגד פוליטיקאים. זה לא נקרא לעשות תשובה.

ש: ויש גם חשבון נפש כללי?

ת: ודאי. זהו חשבון הנפש של הדורות האחרונים, כפי שהגדיר מרן הרב קוק: יש להוסיף אהבה ואמונה.

ש: איך מוסיפים אמונה?

ת: לומדים אמונה, לומדים יראת ד'.

ש: איך מוסיפים אהבה?

ת: דווקא עתה, בולטים יותר חסרונות חברתיים, שאמנם תמיד היו קיימים, אבל עכשיו הם מתעצמים, וצריכים תיקון.

ש: מה למשל?

ת: אחווה. הצלת חברו מבדידות. אמנם ריחוק חברתי אבל קרבה נפשית. רגישות לזולת. סולידריות. חוסן משפחתי. אחדות. לימוד זכות.

ש: ובסיכום?

ת: "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק" (ישעיהו מא, ו).