יחד!יחד!

כל כך כואב הלב על הבחור אהוביה זצ"ל שנקטף למרומים, אך הכאב מתכפל מתוך ידיעה, שאין זה אלא סימן, אין זה אלא תוצאה, של מצב נורא ואיום, והוא שנחלש אצלנו ה"יחד".

בגלל חוסר היחד, יש מתח בין כוחות הביטחון לבין אנשי הגבעות, בין שתי מפלגות שאינן מסוגלות להרכיב ממשלה יחד, בין איש ואשתו שמגיעים לגירושים כה רבים, ועוד יותר, חיים בגירושים רגשיים.

כמובן, אין זו בעיה חדשה. מזמן יש לאדם יצר הרע, מזמן יש לאדם אגו, מזמן הבל נהרג על ידי קין.

אינינו דנים כאן מי אשם, יותר טוב שנאמר: כולנו אשמים, כמו שכותב מרן הרב קוק, במאמרו "לשבר בת עמי", שעם כל הכאב הנורא על עזיבת התורה והמצוות, יש יותר נורא ממנו, יש חילול השם. "ואת שם קדשי לא תחללו עוד" (יחזקאל כ, לט). מהו חילול השם הזה? - "המלחמה הבזויה, מלחמת אחים, הבלתי שכלית, הבלתי נימוסית, הפראית והאכזרית".

הוא מדגיש: "איניני יודע מי הוא האשם. טוב יותר לאמר: כולנו אשמים". "אוי מה היה לנו".

לכן "התלמדו להביט איש על אחיו, מפלגה על מפלגה, בעיניים של אחים חומלים" (מאמרי הראיה 365).