רבנים וחיסון

שאלה: כיצד רבנים מביעים דעה בעניין חיסון קורונה, כאשר לא למדו רפואה, בנושא שיש לו השלכות חמורות?

תשובה: אכן רבנים אינם מבינים ברפואה, אבל מבינים באתיקה רפואית, אינם מבינים בכלכלה אבל מבינים באתיקה כלכלית, אינם מבינים בצבא אבל מבינים באתיקה צבאית, אינם מבינים בפוליטיקה אבל מבינים באתיקה פוליטית, אינם מבינים במדע אבל מבינים בכשרות.

כלומר, יש להבחין בין העובדות, שרק מומחים מכירים אותן, לבין היחס המוסרי והרוחני לעובדות, שזה עניין של הרבנים.

מישהו טען, שרבנים חייבים לדעת כל החכמות, שאם לא כן, כיצד יוכלו לשבת בדין. הרא"ש באחת מתשובותיו, מסביר שאין זה נכון, אלא כאשר מזדמן נושא שאינם מכירים, יזמינו לבית דין מישהו שיסביר, מה שנקרא בימינו עד מומחה.

ומעשה ברב שהיה צריך לפסוק בעניין תיקון רכב, הזמין לבית דין איש מוסך, שהשיב יפה על כל השאלות.

וכן לענייננו, הרופאים יודיעו לרבנים: סיכון הקורונה הוא כך וכך בלי חיסון, כך וכך עם חיסון, סיכון הקורונה בעצמו הוא כך וכך, וכן מה עלול להיות טווח ארוך, ואז הרבנים יכריעו.

בנידון הזה כבר פסק בעל תפארת ישראל על מסכת יומא, לגבי חיסון, האם מותר לאדם להיכנס מרצונו לסיכון קל כדי להינצל מסיכון חמור, והשיב שכן. הוא כותב שמותר לאדם לקפוץ לים כדי להציל חברו מטביעה, על אף שהוא לוקח בכך סיכון, קל וחומר כדי להציל את עצמו.

ד' ישלח רפואה שלמה.