שו"ת לחם משנה בערב פסח שחל בשבת

[שאל והוסיף מקורות: הרב מרדכי ציון]

ש: איך יאכלו לחם משנה השנה בערב פסח שחל להיות בשבת?

ת: פתרון אחד הוא לאכול לחם, גם ליל שבת, גם שבת שחרית עד זמן איסור אכילת חמץ, כלומר בערך 10:10 לשיטת המגן אברהם, 10:40 לשיטת הגר"א. סעודת שלישית, כמובן אי אפשר בלחם.

ש: אפשר לאכול גם סעודה שלישית לפני סוף זמן אכילת חמץ?

ת: כן. זה פתרון טוב לחלק את סעודת שחרית לשנים, אבל מעשית זה קשה.

ש: הפתרון של הלחם נראה מוסכם לכל הדעות. מה הבעיה?

ת: הבעיה היא פירורי הלחם והכלים שאכלו בהם. לכן הפתרון הוא לאכול כזית לחם או ליתר דיוק ביצה לחם, 56 סמ"ק, בחוץ או בחדר אחר, בכלים חד פעמיים, לנער את הבגדים והמפה, לנקות היטב, ולזרוק הפירורים לשירותים. ולהמשיך הסעודה בחדר אוכל.

ש: אבל צריך לחם בזמן ברכת המזון?

ת: יביאו בשקית. מכל מקום הפתרון של הלחם הוא מסובך מעשית, במיוחד אם יש ילדים. לכן רוב עם ישראל אינו נוהג כן.

ש: האם במקום לחם, אפשר לאכול מצה?

ת: בערב פסח, חכמים קבעו שאין לאכול מצה (ירושלמי פסחים י, א). אבל לגבי הסעודה הראשונה בלילה, נחלקו הדעות, וההלכה היא שמותר. יש הוכחה לכך בשם ר' חיים מבריסק: שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה...

ש: אבל יש שנהגו לא לאכול מצה החל מראש חודש?

ת: הפעם זה יוצא דופן, ומותר, ולא צריך התרת נדרים, כי זה חד פעמי, והנדר נשאר.

ש: בבוקר מאיזו שעה אסור לאכול מצה?

ת: יש אומרים מעלות השחר, ויש אומרים מזמן איסור אכילת חמץ. להלכה מעלות השחר (שו"ע או"ח תעא, ב הגה. מ"ב ס"ק יב). לכן אי אפשר לאכול מצה בסעודה שניה.

ש: יש בתי מלון שכן אוכלים?

ת: כן. בלית ברירה, שם אין שום אפשרות לאכול לחם בלי תקלות של חמץ שהן לאין ערוך יותר חמורות מאשר הדין לא לאכול מצה בערב פסח. וכן אי אפשר שם לדרוש מהמתאכסנים שיגמרו את סעודתם עד שעה רביעית. זה היתר של שעת הדחק.

ש: אז מה הפתרון לסעודה שניה, אם לא לחם ולא מצה?

ת: מצה עשירה. כלומר שנילושה בביצים, שמן, יין או מי פירות. היא מותרת כיון שאין יוצאים בה ידי חובת מצה בליל הסדר. אלא שאשכנזים לא אוכלים מצה עשירה בפסח.

ש: למה?

ת: כי יש שיטה שגם מי פירות מחמיצים ואולי כן התערבבו בהן קצת מים (שו"ע או"ח תסב, ד הגה. מ"ב ס"ק טו).

ש: על כל פנים לספרדים מצאנו פתרון, לאכול סעודה שניה ושלישית במצה עשירה.

ת: כן. אך סעודה שלישית רק עד זמן מנחה קטנה, שזה בערך 16:00.

ש: אז כיצד אשכנזים יאכלו מצה עשירה לסעודה שניה?

ת: לא יתכן שדין מצה עשירה יהיה חמור מדין חמץ. לכן מותר לאכול אותה עד סוף זמן איסור חמץ (שו"ת אגרות משה או"ח א, קנד-קנה). אמנם יש מקילים עד סוף זמן איסור הנאה מחמץ, ויש מקילים עד חצות היום, ויש מקילים עד מנחה קטנה, אבל הדין הפשוט הוא כדעה הראשונה.

ש: ואז לאשכנזים יש לאסוף את פירורים כמו של חמץ?

ת: לא. אף שהחמירו על עצמם לא לאכול אותה, הם לא פסקו שהיא חמץ. לכן, מותר לשמור אותה בבית (שו"ע או"ח תסב. מ"ב ס"ק טז), עבור חולים או זקנים (שם תסב, ד). וכן יש מתירים מצה עשירה לילדים כל השבת.

ש: למעשה, מצה עשירה היא עוגה, אז יש לברך עליה בורא מיני מזונות ועל המחיה?

ש: כך יש סוברים (שו"ת יחוה דעת א, צא). לכן יש לקבוע עליה סעודה כלומר 4 ביצים, 224 סמ"ק, כלומר שתי מצות וחצי. אך רוב הפוסקים סוברים שברכתה המוציא וברכת המזון, כי שבת "קובעת", ובמיוחד שבת זו שזהו הלחם (שו"ת אגרות משה שם).

ש: ובסיכום?

ת: ספרדים, סעודה שניה ושלישית במצה עשירה. אשכנזים סעודה שניה, ויברכו המוציא. כמובן צריך הכשר שזו מצה עשירה בלי מים ושנאפתה בזהירות כדין מצה.

חג פסח כשר ושמח