עשר שאלות על הר הבית
- ש: האם יש מצוה להתפלל בהר הבית?
ת: לא כתוב באף מקום שיש מצוה להתפלל שם. אדרבה יש בעיות הלכתיות קשות בכניסה לשם. כך סוברים כמעט כל גדולי הדור.
- ש: אבל עקרונית, האם יש ענין להתפלל שם?
ת: אין זה שייך למדרגתנו. וכי את כל ההלכות שאנו חייבים, כבר קיימנו?! אין לנו לדלג מדרגות. קודם יש לתקן באומה שמירת שבת, כשרות, טהרת המשפחה ועוד הרבה.
- ש: ומה עם צדיקים ששומרים על כל התורה כראוי?
ת: הר הבית אינו מצוה פרטית אלא כלל ישראלית. וכן בית המקדש. ובכלל, אנו לא יותר צדיקים מהרבנים הראשיים לישראל ועוד תלמידי חכמים גדולים רבים. גם אומרים שרבים העולים להר הבית אינם מקיימים דין מורא מקדש: אינם טובלים, נועלים נעלים, מפטפטים, מביאים ילדים קטנים ותינוקות, עושים ביקור בר מצוה או אירוסין. כל זה בניגוד למורא מקדש. אפילו בכותל צריך תיקון גדול בהתנהגותנו. מורא מקדש הוא דין חמור מאוד. נחכה לזמן בנין בית המקדש.
- ש: אבל הרמב"ם כן נכנס שם?
ת: שו"ת ציץ אליעזר מביא הוכחה שזו טעות בהבנה. זאת ועוד, הוא מביא דברי הגאון הרב מאיר אוירבך, בעל שו"ת אמרי בינה, שד' עשה לנו חסד שהערבים מונעים את גישתנו לשם, וזה מציל אותנו מעבירה (חט"ו סי' פד).
- ש: אז בימינו יש לעלות מדין כיבוש כדי להפגין נוכחות.
ת: הכיבוש יהיה על ידי תוספת יראת שמים באומה. רבנו הרב צבי יהודה אמר בכל תוקף: "צריך לחזק מלכות ישראל ולהחזיר תורה ללומדיה בישראל, להביא תשובה גדולה, מתוך כך נבואה, ואז נעלה להר הבית". הוא גם שלל ספר עם מחקרים ומדידות על הר הבית, גנז אותו, ואמר שהוא כמו רקיקה בהר הבית (עיין סוף משנה ברכות).
- ש: משמע ברמב"ן שצריך שתהיה באומה תשוקה לבית מקדש (במדבר טז, כא) "לשכנו תדרשו ובאת שמה" (דברים יב, כ).
ת: בודאי. זה ייעשה על ידי תשובה גדולה והבנה מה הוא בית המקדש. בית המקדש חרב בגלל שנאת חינם. לכן יש לרומם את העם לאחדות גדולה, ולכל המעלות העילאיות.
- ש: יש רבנים שמתירים להיכנס?
ת: הם מיעוט. רוב מוחץ של גדולי ישראל בדור הזה ובדורות הקודמים אוסרים, ואינינו בדרגה לחלוק עליהם. ולנו הדלים, אין בכלל שאלה, כי אנחנו תלמידי מרן הרב קוק ורבינו הרב צבי יהודה שאסרו בכל תוקף (שו"ת משפט כהן סוף תשובה צו. אגרות הראיה ב, רפה. לנתיבות ישראל ב, קיח. להלכות ציבור קד).
- ש: אז כיצד נתקרב להר הבית?
ת: מרן הרב קוק אומר על ידי ריחוק (שם). למשל, אם אני חושב שהרמב"ם הוא חבר שלי מהסניף, אני רחוק ממנו כמרחק בין מזרח למערב. אך אם אני יודע שהוא מלאך אלהים, ואני אפס לעומתו, אז כך אני מתקרב אליו.
- ש: כיצד יתכן שהערבים ידרכו שם ואנו לא?!
ת: בדיוק בכך מתגלה שהר הבית הוא שלנו: בכך שהם דורכים ואנו לא. מרן הרב קוק לא היה פחות ציוני ממנו, ובכל זאת הוא אסר בתוקף את הכניסה לשם. אפילו לא היה מכניס אצבעות בין אבני הכותל ולא היה מנשק אבנים שוקעות.
- ש: עם חשבונות כאלה לא היינו בונים את ארץ ישראל?
ת: נכון. ארץ ישראל והר הבית הם "שני דינים", שני עולמות נפרדים ושונים. לפעמים כתוב בגמרא: שאני – זה שונה. אל לנו לילך אחרי כל מיני יוזמות בוסריות, אלא אחרי מרן הרב קוק ורבינו הרב צבי יהודה, וכך נגיע אל ההר ואל הבית.