קידוש השם של הערבים

יום ירושלים הוא יום גדול של קידוש השם. הגלות היא חילול השם, כדברי הנביא יחזקאל פרק לו. כאשר עם ד' נמצא בגלות מחוץ לארץ ד', זה חילול השם, וכאשר אנו חוזרים לארצנו, בונים אותה, מקימים מדינה, צבא, כלכלה, תורה, זה קידוש השם הגדול. אשרינו שזכינו בחסדי ד' עלינו.

וכאשר הערבים מתפרעים ומנסים להפריע, זה מצטרף לקידוש השם, כי בכך הם מודים שהם הפסידו. הם הפסידו! לעומתנו הם אפס. הם לא מסוגלים לעשות שום דבר בעל ערך, לא במדע, לא בכלכלה, לא בתרבות ובודאי לא במובן הלאומי. כל מה שהם יודעים לעשות, זה להטריד, לנדנד, לרצוח. שום דבר מועיל, שום דבר קונסטרוקטיבי. בכך הם מודים שהם הפסידו, שהם נוצחו. הם רואים שאנחנו מצליחים בכל התחומים, שאנו מוסיפים עוצמה, זה מעליב אותם ומתסכל אותם. אז הם מנסים להפריע, ולא מצליחים, אז הם עוד יותר מתוסכלים. ידנו מושטת לשלום, כבר מאה שנה, אך הם מסרבים, ובמקום לבנות, הם מעדיפים להרוס, ולא מצליחים. הם מפסידים, הם מרגישים מפסידנים, ואנו הולכים ומתחזקים. הם מוסיפים לקידוש השם שלנו.

ואנחנו נתגבר על כל המכשולים, ונמשיך לבנות את ארצנו ולהיבנות בה, בנפלאות ד' אלהי ישראל.