איזו ממשלה היינו רוצים

אנו שמחים שיש לנו מדינה וממשלה, אבל היינו יותר שמחים בממשלה מסוג אחר.

הייתי שמח בממשלה המחזקת את המשפחה הנורמלית והמאושרה של אבא ואמא, ולא כל מיני סטיה.

אני מתגעגע לממשלה הקובעת את השבת לנכס לאומי, יום שקט ושלווה לכל האומה, ליום נשמה, ולא ליום קניונים, מרכולים ותחבורה.

הייתי מאושר בממשלה שמקדשת נישואים על ידי חופה וקידושין כבכל הדורות, ולא כל מיני הסכמים יבשים.

הייתי רוצה ממשלה שמחזקת כלכלית אחים יהודים ולא ערבים מחבלים, או עויינים או תומכים בעויינים.

מה נפלאה היתה ממשלה עם שרים או סגני שרים רק יהודים.

היתה לי הרגשה טובה אם לא היתה ממשלה מנופחת ב-28 שרים + 6 סגני שרים, אלא כמו בשווייץ שיש בערך עשרה.

כמה ישר היה אם הסכמים קואליציונים לא היו סודיים עד הרגע האחרון, ואם לא היו כולאים חברי כנסת בקואליציה בתחבולות מלאכותיות.

הייתי כל כך מתלהב, אם כולם שם היו עושים לשם שמים, ולא לשם כסאות, מוכרי כסאות, קוני כסאות, גונבי כסאות, מרמים בוחרים לשם כסאות, ובוחרים השתייכות על פי "כמה זה עולה אצלכם כסא", ואז לנו העם קשה לסמוך עליהם, ואנו מתגעגעים ליהונתן בן שאול, שויתר על הכסא עבור דוד.

אני אוהב ממשלה שאוהבת הרבנות הראשית לישראל, מקשיבה בענווה למנהיגה הרוחנית של האומה, ובוחרת רבנים קדושים וחכמים ולא רבנים חייכנים ומכילים.

כמה היתה ראויה ממשלה שדואגת באמת לעניים, החיים לצערנו במחסור ואפילו ברעב.

במילה אחת, אני חולם על מדינה יהודית, לא מדינת כל אזרחיה, לא אגודה שיתופית טכנית כללית ארגונית, אלא באמת מדינה יהודית.