11 כללים בשיחה בין איש לאשתו (תש"פ–תשפ"ד)

עריכה: נועם שאול

אומר הרמב"ם: "אדם צריך לשום אורחותיו". לבדוק את מידותיו האם הן טובות או לא, היות ומידות האדם נשחקות. גם אם האדם בעל מידות טובות, הן נשחקות עם הזמן. גם בין איש לאשתו ישנם קשיים – בפרנסה, בחינוך ובניהול הבית. על כך אומר הרמב"ם, שבכל יום צריך האדם לשום את המידות ולבדוק שכולן תקינות, ולא לחכות שזה יסתדר מעצמו.

אמרתי לאחד: אתה יודע שהעלבת את אשתך? הוא אמר: כן. שאלתי: ולמה אינך מבקש סליחה? הוא ענה: אני מחכה שיצטבר. גם ללכלוך בגופך אתה מחכה שיצטבר?! אלא חייבים לנקות בכל יום. אדם צריך לבדוק את עצמו כל יום האם הוא בסדר כלפי אשתו או שמשהו נשחק.

בנוסף לכך, בני הזוג צריכים לדבר ביניהם. אמנם חז"ל אמרו: "אל תרבה שיחה עם האישה", תירץ החזון איש שזה חוץ מהשנה הראשונה שצריך בה השתדלות של התחברות על ידי שיחה. ואם יאמר אדם: אבל אני כבר עברתי לשנה שניה? נאמר לו: אתה נשארת כיתה. היום רוב הזוגות נשארים כיתה וצריכים להרבות בשיחה בשביל בניית הקשר הזוגי.

ישנם 11 כללים בשיחה בין איש לאשתו:

1. זמן קבוע. צריך שיהיה זמן קבוע לשיחה, אחרת היא נדחית ומתבטלת.

2. לא לדבר בזמן שעייפים, שאז נרדמים ואין סבלנות להקשיב.

3. צריך שיהיה זמן קצוב. 30-20 דקות. יותר מזמן הילוך מיל.

4. מדברים זה מול זה, ולא אחד ליד השני, כמו שכתוב "פנים אל פנים".

5. שיחה במקום שקט. לכבות טלפונים וכל דבר שעלול להסיח את הדעת (לא בזמן שהילדים ערים).

6. אסור לערער על עצם הקשר ולומר: 'אז נתגרש'. דיבורים כאלה מפריעים לדבר. אין מחשבה כזאת להתגרש. כמובן, איננו מדברים על מקרים יוצאי דופן שכבר חמש פעמים הוא דקר אותה עם סכין. לא מערערים את הנישואים, אפשר להסתדר. אין בני זוג שמתאימים, אלא יש בני זוג שרוצים להיות מתאימים.

7. פותח בחיוב ומסיים בחיוב. כלומר, אני מודה לך על מה שעשית היום, תודה רבה, וכן גם מסיימים בדבר טוב, ובאמצע מכניסים דברים פחות טובים.

8. לא מדברים על מה עשה או חשב הזולת, אלא על מה שאני מרגיש. אל תדון את השני: 'עשית ככה'. מה אכפת לך מה הוא עשה? תגיד מה אתה חשבת. 'אני נפגעתי', 'אני הרגשתי מזולזל'.

האם מותר לבני זוג לשוחח על אדם שלישי אשר עשה דבר לאחד מהם? כן, זה לשון הרע לתועלת. אבל הכלל החשוב הוא שצריך לדבר כך: 'אני הרגשתי שהוא מזלזל בי', 'אני מרגיש שלא אכפת לו ממני'. דבר על מה שאתה מרגיש. אדם שנפגע מכל דבר קטן, צריך לדבר על עצמו ולא על ההוא.

9. לא מדברים בשפה צינית, זה חוסם כל גבול. צריך לנסות להבין אחד את השני, ובשביל זה צריך רצינות.

10. אם בני הזוג לא מצליחים לדבר יחד, צריכים להיעזר בגורם שלישי. גורם שלישי אינו דווקא רב. רב הוא לא יועץ נישואים. יכול להיות רב שהוא גם יועץ נישואים, אך לא בגלל שהוא רב. כמו שרב אינו נגר. רבנים הם לא בהכרח יועצי נישואים. אלא שצריך ללכת ליועץ נישואים מוסמך. הוא יודע מה צריך לעשות ואיך לעשות את זה בצורה הנכונה, והוא גם מקבל על זה את כספו. אמנם זה עולה כסף, אך הנישואים שווים הרבה יותר מזה.

11. צריך סבלנות. זה לא מסתדר מיד. לפעמים לוקח זמן עד שבני הזוג משדרים על אותו גל אחד עם השניה, זה לא מידי. לכן צריכים להתאזר בסבלנות.

מי שמתנהל על פי 11 כללים אלו – זה בדוק ומנוסה שיהיו לו נישואים מוצלחים. הכללים הללו הם כללים טבעיים וברורים מאליהם, כל אדם מבין שכך צריך להיות.

כאמור, צריך לדעת שמידות טובות נשחקות. הרמב"ם בהקדמה למסכת אבות מביא הוכחה ממשה רבינו שכעס, ומכאן שמידות טובות נשחקות. לכן, גם כשזה הולך טוב ויש מידות טובות, צריך להיזהר לא להירדם בשמירה כיוון שהמידות עלולות להישחק.

למה צריך לדבר פנים אל פנים? כי צריך להסתכל אחד על השני ולא אחד ליד השני. צריך להסתכל בעיניים. זה מפותח גם בשיטות פסיכולוגיות שמסתכלים בעיניים ומתייחסים, ולא בצד.

בהצלחה רבה בבנין הבית בקדושה ובטהרה, בנחת ובשמחה.