ציבור חרדי וציבור דתי לאומי

ציבור חרדי וציבור לאומי דתי

הרב שלמה אבינר

[השואל רשם]

ש: מה ההבדל בין הציבור החרדי לבין הציבור הלאומי דתי?

ת: א. קודם כל, יש לדעת שאין לחלק את עם ישראל לציבורים שונים. אנו עם אחד. ברור שיש הבדלים בין איש לאיש. אם זה יותר לימוד תורה או פחות; אם זה יותר כשרות או פחות. וכן הלאה. אך אין זו סיבה לחלק עם ישראל לחתיכות. שהרי יתכן אחד שיש בו יותר תורה אך פחות כשרות, והשני להפך, אז כיצד נחלק?

ב. הציבור המכונה חרדי, יש בו שני דברים: הקפדה על קלה כחמורה והקדשת כל רגע פנוי ללימוד תורה. אם כן, כולנו חייבים להיות חרדים, כלומר יראי שמים. ברור שבציבור המכונה חרדי עצמו יש מדרגות, יש המקפיד יותר ויש פחות, יש מי שלומד יותר ויש ופחות. אבל סך הכל, אלו המאפיינים. כמובן גם בציבור המכונה לאומי דתי, יש מקפידים יותר ויש פחות, יש לומדים יותר ויש פחות. הרי אמרנו שאין לחתוך עם ישראל לחתיכות.

ג. כמובן, הקפדה על קלה כחמורה, כוללת מצוַת ארץ ישראל, שהיא חמורה. וזה מה שמאפיין את הציבור המכונה לאומי דתי. כידוע, מצות ארץ ישראל מתחלקת לשלושה חלקים: א. לגור בארץ, כלומר ישיבת הארץ. ב. לבנות את הארץ, כלומר ישוב הארץ. ג. לרשת את הארץ, כלומר מדינה, ומתוך כך צבא. אם כן, כולנו חייבים להיות לאומיים דתיים.

ד. הציבור המכונה חרדי אינו מעניק למצוה זו חשיבות רבה כל כך. כמובן, כמו בכל דבר, יש מדרגות. יש מי שעולים לארץ ויש שאינם עולים. וגם בין העולים, יש הבונים את הארץ במובן החקלאי, הכלכלי, הארגוני, ויש שאינם בונים. וגם בין הבונים, יש מי שקרובים למדינה ולצבא, ויש רחוקים. כמו כן יש בציבור המכונה חרדי יחידות בצבא המיוחדות לו, וכן במלחמת השחרור ולאחריה, התגייסו מהם רבים.

ה. אם כן, יוצא שאין חתך חד בין שני הציבורים. המשותף גדול לאין ערוך מהמפריד. ומי כעמך ישראל, גוי אחד בארץ.