מה עדיף - טוב או רע?

שאלה מוזרה! ובכל זאת, חכמינו שאלו אותה וזה לשונם: "והארץ היתה תוהו ובוהו, אלו מעשיהם של רשעים, ויאמר אלהים יהיה אור, אלו מעשיהם של צדיקים. אבל איני יודע איזה מהם חפץ, אם מעשה אלו ואם מעשה אלו, כיון דכתיב וירא אלהים את האור כי טוב, הוי במעשיהם של צדיקים חפץ ואינו חפץ במעשיהן של רשעים" (בראשית רבה ה, א).

ואנו תמהים, ודאי מעשה של צדיק עדיף על מעשה של רשע. ואולי חכמינו לא ציפו מראש שיופיע בעם הפוסטמודרניזם. או ליתר דיוק, ידעו מראש והכינו רפואה למכה.

כי מה אומר הפוסטמודרניזם: אין טוב ואין רע. הכל הבנייה חברתית, הסכמה חברתית, הרגל חברתי. זה השלב החמישי.

א. שלב ראשון: ד' קובע מה טוב ומה רע, בתורה.

ב. השכל הוא הקובע, כמובן השכל הרציני והמעמיק.

ג. החברה היא הקובעת, מתוך דיונים משותפים.

ד. כל יחיד קובע, מה שנקרא רלטיביזם מוסרי. כל אחד הוא פוסק.

ה. פוסטמודרניזם: אין בכלל טוב ורע, לא שאדם קובע באופן אישי מה טוב ומה רע. אין!

חייבים אנו להודות שזה רעיון גאוני, במלחמה נגד האור, נגד הטוב. במקום לטרוח ולעמול באורח נקודתי להוכיח שכל דבר רע, הינו באמת טוב, יותר טוב להכריע פעם אחת ולתמיד באופן כוללני שאין טוב ורע. עכשיו הכל מותרים לך, הכל שרויים לך. למשל, אין מהות יהודי או גוי. איזו הקלה! או למשל, אין איש ואשה, אין אבא ואמא. לכן אפשר לחיות שני גברים יחד או שתי נשים יחד, ולהביא ילדים לעולם בדרך לא דרך. ואם הילד ישאל יום אחד: מי נתן לכם רשות להחליט עבורי דבר רע כזה, שאין לי אבא ואמא, ישיבו לו: Dummkopf, טיפש, אינך יודע שלא קיים מושג של רע.

גאוני ברשעות! אכן ד' נתן גאונות לאדם, אבל לא להיות חכמים להרע, אלא חכמים להטיב.

לפחות עתה הבנו מדרש חז"ל. יש תוהו ויש אור, יש צדק ויש רשע. יש. וד' רוצה בטוב ולא ברע.