מעוז אסתר - הוא מעוזנו

[דברים שנאמרו בביקור במעוז אסתר בנים ומעוז אסתר בנות]

יישר כחכם על עבודת הקודש. תחזקנה ידיכם. אשריכם שאתם עקשנים. אנו עם קשה עורף. אפשר להיות עקשן לרעה, על הבלים ושטויות, ואפשר להיות עקשן לטובה, על התורה ועל הארץ. תלמידי הגאון מוילנא נהגו לומר לגבי ההצלחה בלימוד תורה: העקשן יצליח.

כידוע, מצות ארץ ישראל מתחלקת לשלושה חלקים:

א', כל אדם מישראל מצווה לגור בארץ ישראל ולא במקום אחר, - מה שנקרא: ישיבת הארץ.

ב', חייבים לישב את כל מלוא הארץ, לבנות בתים ולנטוע עצים, ולא להשאיר ממנה מטר מרובע לא מיושב, ואפילו מילימטר מרובע, - מה שנקרא: ישוב הארץ.

ג', שהארץ הזאת, כולה, תהיה בידינו, ולא בידי עם אחר, - מה שנקרא: ירושת הארץ.

על הפסוק: "והורשתם את הארץ וישבתם בה", אומרים חז"ל: בזכות שתרשו, תשבו. כאשר הארץ ברבונותנו, אפשר להתיישב בכל מקום. שמא תאמרו: אצלנו זה לא ככה, לא נותנים לנו להתיישב! אכן, לפעמים הכיוון הוא הפוך: בזכות שתשבו, תורישו. יהושע בן נון קיים: בזכות שתירש תשב. שבע שנות כיבוש ואחר כך שבע שנות התנחלות. עזרא ונחמיה קיימו: בזכות שתשב, תוריש. ואחר כן היה מרד החשמונאים. גם אנו, לפני קום המדינה, קיימנו: תשבו, ובסוף כבשנו וירשנו את הארץ. והנה מתברר שגם עתה, בארצנו הקדושה, יש מקומות שיש להתיישב בהם, כדי להבטיח את הרבונות.

בברכה לאשר, נאמר: "ברזל ונחושת מנעלך" (דברים לג, כה) ורש"י מסביר: "...ישראל, שהיו גיבוריהם יושבים בערי הספר, ונועלים אותה שלא יוכלו האויבים ליכנס בה, כאילו היא סגורה במנעולים ובריחים של ברזל ונחושת".

כמובן, גם הגיבורות. הרי ישוב הארץ אינה מצוה שהזמן גרמא. תלמידי הגר"א שהתיישבו בארץ אמרו: הכל בזכות נשותינו, וכן בדורות קדמונים, שרה סלקה ישמעאל, רבקה סלקה עשו.

אכן שיטת העקשנות מוכיחה את עצמה: בהתחלה, היו אפס מתיישבים ביהודה ושומרון, ועתה אנו קרוב לחצי מיליון.

חזקו ואמצו, וד' יהיה בעזרכם.