שירת העובר

שירת העוּבָּר

הרב שלמה אבינר

דוד המלך "שר במעי אמו ואמר שירה" (ברכות י). וכי עובר שר?! אלא ודאי הכוונה היא, שיותר מאוחר, הוא שר על עולמו המופלא של העובר.

אך חוזרת השאלה, מה כל כך מופלא בעובר. במבט שטחי, הוא סתם גוש בשר, ובמצבו זה, אינו שונה ממציאות בעל חיים, או אפילו שרצים שהם במדרגה הכי נמוכה של בעלי חיים, כפי שמזכיר מרן הרב קוק (עין איה שם אות קכח). ואכן יצור אפסי: אחרי 35 יום: 6 מ"מ. אחרי 40 יום: 12 מ"מ. אחרי 50 יום: 20 מ"מ. וכן הלאה.

לכן מסביר מרן הרב קוק שכל זה אכן מבט שטחי, כי במבט עמוק, כל האיברים המופלאים שיופיעו באדם, כבר גנוזים ביצור האפסי הזה, שבתחילה צריך מיקרוסקופ לראות אותו, ואפילו גנוזים בתא הראשון והיחיד. בתא הזה, שמורכב מתא של אבא ומתא של אמא, יש 46 כרומוזונים. בכרומוזונים רשום כל הצופן הגנטי של האדם. בכל כרומוזום יש עשרות אלפי גנים.

כידוע, תא הרביה הראשון מתחלק ל-23-23, מה שנקרא מיוזה, כלומר תא זכר ותא נקבה. אחר כל תא מתחלק לשניים זהים 46-46, וכן הלאה. 2 תאים, 4 תאים, 8 תאים, וכן הלאה, עד שמגיעים לעשרות אלפי מיליארדים של תאים.

לכל התאים יש אותו מטען תורשתי, אבל אחר כך מופעל רק חלק מן המידע התורשתי, כך שהתאים מתבייתים לפי סוגים: דם, עור, עצמות, עין, כבד וכו'. וגם כל התאים שמתבייתים לכיוון העין אינם זהים, שהרי העין בעצמה מאוד מורכבת. כל תא מתפתח בדיוק כפי שצריך ומגיע בדיוק לייעודו. עד שנולד תינוק נפלא, בחסדי ד'.

אז אתם שומעים את שירת העוּבָּר?