כנס בוגרי ישיבת עטרת ירושלים

[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ישיבת עטרת ירושלים נקראה בעבר עטרת כהנים, אך כיום עטרת כהנים היא עמותה שעוסקת בהתיישבות ובניה, והישיבה עוסקת בלימוד תורה, ומתוך כך היא גם מתיישבת בירושלים ומשתתפת בבניינה.

בט"ז בסיון ייערך בבנייני האומה בירושלים כנס ייחודי של בוגרי הישיבה לדורותיהם. הישיבה החלה את דרכה לאחר מלחמת ששת הימים במבנה שנודע בשם 'בית-המערבים', שהיה שייך ליהודי צפון אפריקה ונשאר בבעלות יהודית. לאחר מכן, עברה הישיבה למבנה שבו היא שוכנת היום, שהיה לפנים ישיבת 'תורת חיים' – אחת משתי הישיבות הגדולות בירושלים - שהיתה קרובה יותר לרעיון הציוני. זאת היתה ישיבה גדולה שבה למדו אשכנזים וספרדים ביחד. גם רבנו הרב צבי יהודה קוק למד בה, הרב צבי פסח פראנק, רבי אריה לוין, הרב יוסף שלום אלישיב ועוד רבים מגדולי ישראל.

בזמן הפרעות, פונתה הישיבה. כשהאנגלים חילקו את ירושלים לרובעים, הם הוציאו את היהודים שגרו בכל מתחם העיר העתיקה וצמצמו אותם ברובע אחד שאותו כינו ה'רובע-היהודי', אף על פי שבכל הרובעים היו יהודים. עדות לכך הן סימני המזוזות, מבעד לטיוח השקעים על ידי הערבים. בזמן שהעיר העתיקה נפלה, היא עברה לרשות הירדנים שדאגו לחלל את כל המקומות ואת כל בתי הכנסת. אחרי מלחמת ששת הימים נתפסו המקומות מחדש.

מתחת למקום שבו שוכנת הישיבה כיום, היה גר ערבי שלא נתן לערבים אחרים להיכנס ולשדוד את המקום. הוא אטם את פתח בית הכנסת, ואת כל הספרים הוא שם בחדר אחד, וכך נשאר המקום בשלמותו. אחרי מלחמת ששת הימים הוא ניגש למושל העיר, הנשיא לשעבר חיים הרצוג ז"ל, ונתן לו את המפתח של המקום. כשנכנסו פנימה התגלה שהכל נשאר שם כפי שהיה, חוץ משכבת אבק של עשרים סנטימטר...

הישיבה הנמצאת ברובע המוסלמי קרוב להר הבית וככל הישיבות מטרתה ללמוד תורה. ודאי שקרוב למקום בית המקדש מתאים מאוד ללמוד תורה. בתורה יש מצווה לשמור על המקדש, ואנו כאן שומרים עליו בזה שלומדים תורה. זו הצורה הכי מכובדת לכבד את המקום.

כשהוקמה הישיבה למדו בה כעשרה תלמידים שהיו כולם בני אותה מחלקה בצה"ל מאותו מחזור של ישיבת הסדר. כשהם נקראו לשירות מילואים, נשארתי לבד, אני הייתי כל הישיבה. אחר כך, ברבות השנים הצטרפו עוד ועוד תלמידים ב"ה.

בספר 'אם הבנים שמחה' (הקדמה שניה) כתוב שבזמן השואה, כל תלמידי הישיבה של הג"ר ישכר שלמה טייכטל ברחו, וגם הוא נשאר לבד בישיבה ובכאב נורא הרהר על סיבת השואה. הוא בכאב ואני בשמחה, כשההבדל כפי שהסביר מרן הרב קוק בין הקשיים בגלות לקשיים בארץ, שבגלות הם פרפורי גסיסה ובארץ הם חבלי לידה.

וכיום ב"ה יש בערך 2500 בוגרים. מטרת הכנס היא לחבר אותם לישיבה שבה גדלו וצמחו. גם לסייע לקראת הקמפיין לשיפוץ מבני הישיבה. "ברוך אתה ד' בונה ירושלים". 'בונה' הוא בלשון הווה. ד' בונה את ירושלים כל הזמן, ואנו שותפיו לבנות ירושלים בתפארתה. וגם שיהיו לתלמידים תנאים נורמליים: מקום קבוע בבית המדרש, חדר אוכל ופנימייה במצב טוב. אנו אומרים בישיבתנו שאין בוגרים אלא תלמידים לנצח הקשורים לישיבה לכל החיים. אדם יוצא מהישיבה אבל הישיבה לא יוצאת ממנו.