תלמיד לתמיד: כנס בוגרי ישיבת עטרת ירושלים

[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: שמעתי כשהקימו ישיבת עטרת ירושלים, היא נקראה 'תורת כהנים' (לפני ששינו את השם לעטרת כהנים), ולמדו קודשים כעין הכנה לבניין בית המקדש, שכך היה הרעיון של מרן הרב קוק. אבל הרב שינה את הכיוון. למה?

ת: אם אתה רוצה להיות רופא שעושה ניתוח לב, קודם צריך ללמוד רפואה כללית. ומה שאמר מרן הרב קוק, שייך למי שכבר מלא את כרסו בכל התורה, ולא במקום הלימוד הרגיל, כדברי רש"י בכמה מקומות בש"ס: "קדשים נמי" (קידושין מא, ב ועוד). פעם נשאל אחד הר"מים בישיבה: מה מיוחד בישיבה שלכם? והשיב: אני לא מחפש להיות מיוחד, אני מחפש ללמוד...

כמו כן שני ראשי הישיבה החדשים, הרב אביב צובירי והרב אבישי צרויה, מתאימים מאוד לתפקיד זה. הרי שניהם לומדים בישיבה יותר משלושים שנה, משיעור א', וצמחו להיות תלמידי חכמים גדולים.

ש: כששינו את השם לעטרת כהנים, האם כל התלמידים היו כהנים?

ת: והאם בישיבת הכותל כל התלמידים הם כתלים?!...

ש: למה הישיבה ממוקמת דווקא ברובע המוסלמי?

ת: יש שלוש תשובות: א. לא הקימו את הישיבה דווקא ברובע המוסלמי אלא צריך להקים ישיבות בכל מלוא רוחב הארץ וקל וחומר בירושלים. ובמיוחד להקים ישיבה איפה שפעם רוב יהודי העיר העתיקה התגוררו, ובבנין ההיסטורי של ישיבת תורת חיים.

ב. היא נמצאת דווקא בלב ליבה של ירושלים, כדברי התוספות בבא בתרא (כא, א). כתוב בגמרא: "דאמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל, שבתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה למד תורה. מאי דרוש (דברים יא, יט) 'ולמדתם אותם' (דברים יא, יט) ולמדתם אתם התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים, מאי דרוש 'כי מציון תצא תורה' (ישעיהו ב, ג). וכתבו התוספות: "כי מציון תצא תורה - לפי שהיה רואה קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה היה מכוון לבו יותר ליראת שמים". כלומר כשהילדים ראו את עבודת בית המקדש, כל עולמם הרוחני התהפך, וזה יותר חזק מכל חינוך. לכן אנחנו פה, כשיבנה בית המקדש, נעלה על הגג עם משקפת ואז נגיע למדרגה אחרת... אבל גם עכשיו שאנחנו סמוך ונראה למקום המקדש, זה משפיע. גדולי ישראל אמרו ש"אווירא דארץ ישראל מחכים" פועלת יותר שאתה קרוב למקום המקדש.

ג. פעם ביום ירושלים, הרב אליעזר קשתיאל, ראש ישיבה לבוגרי צבא בישיבת עלי, נתן שיעור בישיבה, והוא אמר : כשמזכירים את ישיבת עטרת ירושלים, הלומדים כאן אינם מבינים מה זה עושה לאנשים. הנמצא אינו יודע את משמעותו. כשמזכירים את עטרת ירושלים - אדם שמח, מתרגש ומרומם רוחו, אפילו איש העוסק בתורה וחינוך.

ש: בט"ז בסיון יש כנס של בוגרי ישיבתנו בבנייני האומה בירושלים. המטרה היא לשיפוץ המבנים של הישיבה?

ת: יש שתי מטרות וכל אחת מספקת: א. אנחנו רוצים להיות שותפים לד', "בונה ירושלים ד'", לבנות ירושלים בתפארתה. וגם שיהיו לתלמידים תנאים נורמליים: מקום קבוע בבית המדרש, חדר אוכל ופנימייה במצב נורמלי. ב. לחבר את בוגרים למקום הקדוש והטהור הזה, איפה שגדלו בה. תלמיד הישיבה הוא תמיד לתלמיד. אנחנו מוצאים יותר ויותר דרכים לחבר את התלמידים שלמדו בישיבה, ללמוד עדיין ממנה, להתחבר לקדושתה וטהרתה וגם לשמור על דיבוק חברים.

ש: הרב גם מגיע לכנס?

ת: ודאי! רבנו הרב צבי יהודה אמר שהוא התלמיד הכי מבוגר בישיבה. גם אני הדל התלמיד הכי מבוגר בישיבתנו!