שו"ת טו' בשבט

שו"ת ט"ו בשבט

הרב שלמה אבינר

[שאל ורשם מקורות: הרב מרדכי ציון]

ש: מה המקור של ט"ו בשבט בתור חג?

ת: ראש השנה לאילנות לשיטת בית הלל, במשנה ראשונה של מסכת ראש השנה.

ש: מה המובן ההלכתי של ראש השנה זה?

ת: אין להפריש תרומות ומעשרות משנה לשנה אחרת, וזהו התאריך המבדיל. וכן המבדיל בין מעשר שני למעשר עני. ועוד הבדלים.

ש: אז הוא אינו חג במובן הרגיל.

ת: קצת. בשולחן ערוך כתוב לא לומר תחנון (שו"ע או"ח קלא, ו. מ"ב ס"ק לה).

ש: היש חשיבות לאותו יום?

ת: מרן הרב קוק כתב: "על פי המנהג יש בו [בט"ו בשבט] איזה רושם של יום חגיגה, של התעוררות לתחייה יישובית בארץ הקודש" (אגרות הראיה ב, עמ' סא).

ש: מנין המנהג לאכול פירות?

ת: אין זה מנהג קדום. אך כך נהגו כל בית ישראל (מ"ב שם ס"ק לא).

ש: ויש נוסח מיוחד לומר?

ת: יש הלומדים את ההלכות של כל פרי שנאכל (כה"ח שם צז). וכן יש סדר ליל ט"ו בשבט מהאריז"ל.

ש: יש חובה לאכול חמישה עשר פירות?

ת: יש מנהג קדום אצל האשכנזים לאכול פירות באותו יום (מ"ב שם ס"ק לא), והספרדים ("פרי עץ הדר" - סדר לימוד לליל ט"ו בשבט) להרבות במיני פירות של אילנות. אך לא מוזכר מספר חמישה עשר כמניין ט"ו.

ש: אפשר לאכול כל פרי?

ת: טוב לחזר דווקא אחרי פירות שאין לאדם הזדמנות לאכול במשך כל השנה (מ"ב רכה ס"ק יט. ע' ירושלמי סוף קידושין).

ש: האם יש מעלה לאכול דווקא פירות ארץ ישראל?

ת: ודאי. השכינה שורה בהם, כדברי הב"ח (טור או"ח סי' רח).

ש: מה עדיף, פירות ארץ ישראל פשוטים או פירות מהודרים מחוץ לארץ?

ת: מארץ ישראל, כי הרי אמרנו שהשכינה שורה. ובכלל, יש לפרנס יהודים ולא גויים, שנאמר: וקנֹה מיד עמיתיך.

ש: האם חייבים ליטול ידיים לאכילת פירות ארץ ישראל?

ת: לא חייבים, אך הנהגת מרן הרב קוק: "לחיבת קדושת פירות ארץ ישראל, היה משתדל ליטול ידיו לאכילתם" (לשלשה באלול ס' עח).

ש: אלו פירות יש לאכול קודם?

ת: שבעת המינים.

ש: מה סדר אכילת שבעת המינים?

ת: זית, תמר, ענבים, תאנה ורימון (ע' שו"ע או"ח ריא א-ב).

ש: האוכל גם מפירות א"י וגם מפירות חו"ל, איך לברך בברכת מעין שלוש?

ת: יש לברך "על פירותיה", כי פירות ארץ ישראל חשובים יותר (ס' שיח הפסח עמ' קה בשם הגרי"י קניבסקי הסטייפלר והגרי"ש אלישיב).

**ש:**יש עוד דברים שאפשר לעשות?

ת: יש שנהגו לנטוע פרי עץ בט"ו בשבט.