שו"ת שמחת פורים

[שאל והוסיף מקורות: הרב מרדכי ציון]

ש: האם נשים חייבות בסעודת פורים?

ת: כן. אף הן היו באותו הנס (מגילה ד, א).

ש: האם חייבים לאכול לחם?

ת: אין חובה.

ש: האם חייבים לאכול בשר?

ת: לא (ערוה"ש תרצה, א. שו"ת יחוה דעת ו, לג).

ש: מתי זמן הסעודה?

ת: ביום ולא בלילה.

ש: אז למה הרבה עושים בליל פורים?

ת: תוספת שהיא לא הלכה ולא מנהג (שו"ע או"ח תרצה מ"ב סק"ג).

ש: שתיית יין מתי?

ת: ביום ולא בלילה.

ש: אז למה יש ששותים בלילה?

ת: אהבת יין. אך יש להיזהר שבגלל זה, לא יקום מאוחר ויפסיד שחרית או ינמנם בזמן קריאת המגילה.

ש: מתי לעשות סעודה ביום?

ת: יש עושים בבוקר. יש עושים אחרי חצות, אבל יש להתפלל מנחה קודם. נמשך הזמן עד השקיעה.

ש: מה יהיה אם עקב שתיית יין יעשה עבירות?

ת: אז לא ישתה, שלא תהיה מצוה הבאה בעבירה. כגון שישכח ברכה ראשונה או אחרונה, או נטילת ידיים, או תפילה, או יתפלל לא כראוי. או בזיון חברו או בזיון תלמידי חכמים. או הקאה. או מפריע לחברו. עי' ביה"ל בשם מאירי וחיי"א (או"ח סי' תרצה).

ש: יש לילד לשתות יין?

ת: לא. רק אחרי בר מצווה.

ש: האם יש לנשים לשתות יין?

ת: לא (שו"ת שבט הלוי י, יח. מועדים וזמנים ח"ב סי' קצ).

ש: כמה יין חייבים לשתות?

ת: יותר מהרגלו. למשל אם הוא שותה בקידוש על היין בשבת רביעית, 43 סמ"ק, ישתה בפורים שליש יותר, 58 סמ"ק (מקראי קודש פרק יב הערה מג בשם הגר"א נבנצל).

ש: אשתי לא אוהבת פורים, כל הזמן היא טורחת במשלוח מנות ובסעודה, כאשר הגברים יושבים ולומדים...

ת: היא צודקת. די לשלוח מנות לאדם אחד. אם אתה רוצה יותר, שלח בעצמך. סעודת פורים, לא חייבים ברבורים ושליו ודגים, אלא די להרבות כמה מאכלים מעבר לרגיל (רמ"א ריש סי' תרצה). אם אתה רוצה יותר, תבשל אתה. ובאשר לשיעורים, יש לה ללכת לשיעורים לנשים, ואם אין אז, היא יכולה לראות שיעורים בוידאו על פורים.

ש: מותר לעשן?

ת: לא. אסור כל השנה.

ש: האם מותר להשתולל בפורים?

ת: אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה. שו"ע או"ח תקס ה. כלומר שמחה יתירה. וזה אפילו בפורים. ט"ז שם סק"ז (עיין שו"ת שאילת שלמה ג, קנו).

ש: מה ההיתר לליצנות, הרי זה עוון חמור?

ת: אין היתר (שם).

ש: האם מותר לעשות בפורים הצגה מסיפור שבתנ"ך?

ת: צריך מאוד להיזהר שלא תהיה פגיעה בקדושה (פס"ת תרצג אות יד).

ש: האם בהצגות בפורים אין ביטול תורה?

ת: לא. כי זה לשמחת פורים. אבל החזרות וההכנות לפני פורים, הן ביטול תורה (שם).

ש: יש מקום לרב פורים?

ת: אם אין בזה ביזוי תלמיד חכם (פס"ת תרצה אות ח. ורבנו הרב צבי יהודה נזף במי שהתחפש לרב הראשי הג"ר שלמה גורן. אלבום רבנו עמ' 130).

ש: מותר להתחפש איש לאישה ואישה לאיש?

ת: מחלוקת (שו"ע או"ח תרצו, ח. מ"ב סק"ל).

ש: אשה המכסה שערה במטפחת, מותרת במקום זה בפאה נכרית?

ת: לא. עבורה, אין זה צנוע. וכן תלבש בגדים צנועים.

ש: מותר להתפלל עם תחפושת?

ת: אם זה מסיח דעת שאר המתפללים, אסור. אם לא, אז אין ללבוש תחפושת הסותרת חרדת קודש (עי' שו"ת שבט הלוי י, יח).

ש: האם מותר לפוצץ נפצים בפורים?

ת: ודאי שלא. נגרמים כל שנה נזקים שונים וגם חמורים, מלבד הפחדות. פורים הוא יום אהבת ישראל ולא יום הצקת ישראל. וכמדומני זה אסור על פי חוק (גדולי ישראל כבר צווחו נגד שימוש בנפצים בפורים, כולל הרבנים הראשיים דאז, הגר"י מצגר והגר"ש עמאר, וכן הגר"ע יוסף. וגדולי בני ברק, הג"ר שמואל הלוי ואזנר והג"ר נסים קרליץ בקול קורא. שערי ימי הפורים עמ' צ-צב. וכן השיב הגר"א נבנצל שיזהירנו קודם שמתקשר למשטרה. ירושלים במועדיה - פורים עמ' תמד).

ש: על מה יש לשמוח בפורים?

ת: הצלה כל עם ישראל משואה נוראה.

ש: אז מה מועיל היין?

ת: שמחה חיצונית כדי לעורר שמחה פנימית.