להכיל?!

שאלה: יש אופנה חדשה שמאוד מעודדת להכלה: יש להכיל את הזולת כמו שהוא עם דעותיו ומעשיו. אך לכאורה, זו הדרכה ישנה של תורה: לדון לכף זכות, ללמד סניגוריא.

תשובה: לא כן. יש הבדל תהומי ביניהם. לדון לכף זכות אינו שקר, אלא אמת, אבל כל האמת. אמר אחד מאדמו"רי גור: הוי דן את כל האדם לכף זכות: כאשר דנים את כל האדם ולא רק חלק ממנו, יש כף זכות. הרי בני אדם מורכבים הם.

אלא לימוד זכות אינו הכלה, מתן לגיטימציה, או בלשון תורה: חנופה, כלומר יחס של הוקרה כאילו אין חטא. או כדברי התלמוד הירושלמי: עבודה זרה היא וותרנית. הכל מותרים לך, הכל שרויין לך.

אגב, בזה, לא עושים לחוטא טובה, כי אם משדרים שהוא כולו מחמדים וחיכו ממתקים, אז מאיפה יקח דחיפה לתקן.

אלא ההבחנה ברורה בין אדם שהוא אהוב לבין מעשיו שהם שנואים, כדברי מרן הרב קוק באגרת "תקנה". וכבר קדם לו בעל התניא: "וגם המקורבים אליו והוכיחם ולא שבו מעוונותיהם, שמצוה לשנאותם, מצוה לאהבם גם כן. ושתיהן הן אמת. שנאה מצד הרע שבהם, ואהבה מצד הטוב בגנוז שבהם, שהוא ניצוץ אלוקות שבתוכם" (פ' לב).

יש גם לימוד זכות מצד ההשפעות הקשות שספג אותו אדם, כדברי מרן הרב קוק באגרותיו לרב מילשטיין. בניו עזבו עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל, ויצאו לתרבות רעה. הם לא לגמרי אשמים. אך כל זה אינו נוגע למעשיהם, שהם ודאי שנואים, אלא להם, שהם כלולות בנשמת כלל ישראל.