אל תאשים

שאלה: על איזו עבירה, נענשו בטבח עוטף עזה? לכאורה במסיבה בקיבוץ רעים, מחללי שבת ועוד חטאים חמורים. והרי זה דבר פשוט בתורה שיש חשבון שכר ועונש?

תשובה: א. אסור לומר דברים כאלה. ומה עם כל עוטף עזה? ומה עם ילדים? ומה עם השואה?

ב. צריך קצת שכל וקצת ענווה לומר: אינינו יודעים. רק נביאים יודעים ואין לנו נביאים. וגם נביאים אינם יודעים אלא מה שד' אמר להם. בימי דוד היה רעב שלוש שנים ונביאים לא ידעו למה אלא בסוף.

ג. ודאי שיש חשבון שכר ועונש. אבל יש עוד חשבונות. עיין ספר דרך חיים ודעת תבונות לרמח"ל.

ד. אסור לקטרג על עם ישראל. ישעיהו הנביא שאמר (ו, ה): "ובתוך עם טמא שפתיים", נענש. וגדעון נבחר למנהיג כי לימד סנגוריא.

ה. כל אחד צריך לעשות תשובה על עבירות שלו ולא להטיף מוסר לאחרים. ועל עצם שאלה זו יש לעשות תשובה.

ו. אמרו חז"ל: הוי שפל רוח בפני כל אדם. וכן מזכיר זאת הרמב"ן באגרתו לראות עצמו פחות מכל אחד. הא כיצד? מסביר ספר התניא: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו – הן התנאים בהם הוא חי, הן עולמו הפנימי עם נטיותיו. ואולי לאותם אנשים שנספו יש מעלות שאין לנו, ובסך הכל, הם במדרגה יותר גבוהה.

ז. במיוחד אין לדבר על אנשים שנהרגו בגלל שהם יהודים, שהם במדרגה של קדושים, כפי שכתב המהרי"ל סי' צט.

ח. אהבת ישראל!