כמה כללים בפדיון שבויים

א', אנו לא בגלות לכן אינינו מבצעים החלפת שבויים ברוצחים, שימשיכו לרצוח (ועיין גיטין מה, א. שו"ע יו"ד רנב, ד).

ב', יוצאים לפעולה צבאית (עיין שו"ת יביע אומר ח"י חו"מ סי' ו. באהלה של תורה ד, יט. חבל נחלתו טז, נד. הגר"ש גורן בתורת המדינה עמ' 435. פדיון שבויים, אמונת עתיך).

ג', לא נכנעים ללחץ התקשורת וללחץ המשפחות, אלא עושים את הטוב, ודואגים לעם כולו.

ד', גדרי מלחמה הם שמסכנים גם חיילים רבים כדי להציל אדם אחד (שו"ת יביע אומר שם).

ה', יוצאים למלחמה כדי להצילם, גם אם הם עלולים להסתכן בפעולה הצבאית (באהלה של תורה שם).

ו', יש שהסבירו שיש לבצע פעילות שחרור מלחמתית, גם אם יש חשש שייפגעו חטופים, מדין מלחמה שזה דרכה שנהרגים (מנחת חינוך תכה). והרי תמיד מישהו חייב להיות בקו הראשון, כמו שיעקב אבינו ששם חלק מבניו ראשונים. וכך החטופים נחשבים כחלק מהלוחמים, אפילו מהלוחמים בקו הראשון.

ז', אברהם אבינו יצא למלחמה עם 318 חניכיו נגד ארבעה מלכים כדי להציל אדם אחד.

ח', יעקב אבינו יצא למלחמה עקב חטיפת בתו (בראשית מח, כא. רש"י שם. רמב"ן בראשית לד, יג).

ט', משה רבנו יצא למלחמה כדי להציל שפחה אחת (במדבר כא, א-ג. רש"י).

י', דוד יצא למלחמה כדי לשחרר משפחתו שנחטפה בצקלג.

י"א, ריש לקיש יצא להילחם להציל רב אימי שנלקח בשבי (ירושלמי תרומות סוף פרק ח. סמ"ע חו"מ תכו. הגה"מ הלכות רוצח ושמירת נפש א, טו. כס"מ שם יד. ערוה"ש חו"מ תכו, ד).