שו"ת סמס יא - חרבות ברזל

מעשר כספים

ש: אני מפונה, מקבל כספים מהמדינה, האם עליי להפריש מהם מעשר?

ת: כן. כפי היכולת.

קיום שבת בצבא

ש: אנחנו צריכים לחלל שבת הרבה...

ת: אתם לא מחללים שבת אלא מקיימים שבת! (וכדומה, בזמן מלחמה זו, הג"ר שאול אלתר, בנו של הפני מנחם, כתב בתשובה לחייל חרדי שנאלץ לחלל שבת בפעם הראשונה בחייו בצה"ל: "אין זה חילול, כי אם קידוש השבת, קידוש התורה וחיי עם ישראל").

טנק בשבת

ש: האם הכנסת אוכל לטנק בשבת נחשבת מכניס מרשות לרשות?

ת: אם הוא בחצר עם עירוב, אז זה כמו מהחצר לבית.

מנורה מנשקים

ש: האם מותר לסדר נשקים ולשים נרות בקנה ולהדליק, או בפגזים, או אין לעשות כן, כי המצוה היא להאריך חיים, והנשק מקצר (עי' שו"ע או"ח קכ, ה. קנו, ו)?

ת: ודאי מותר. זה דין מיוחד לדברים מסוימים, ואין להרחיב. ובמגילה תענית מסופר שהחשמונאים עשו את המנורה בבית המקדש משפודים של ברזל, והגר"ש גורן אמר, שיתכן שהמנורה היתה של כידונים ורמחים (תורת המועדים עמ' 146).

נר חנוכה בגוזניק

ש: האם אפשר להדליק נר חנוכה בגוזניק?

ת: לא. אין זה נר, אלא אבוקה, מדורה.

חייל שאין לו נרות חנוכה

ש: חיילים שאין להם נרות חנוכה, האם חייבים להתאמץ להשיג?

ת: כן. כל עוד שאין זה פוגע בתפקידם. ודי בנר אחד.

ברכת הרואה בנרות חנוכה

ש: חייל שאינו יכול להדליק נרות חנוכה, האם יכול לברך כאשר רואה נרות של אחרים?

ת: כן, שעשה ניסים, וביום הראשון גם שהחיינו. ויש לברך גם אם רואה במשקפת.

תפילה על חטוף

ש: מותר להתפלל על חטוף שישתחרר, כאשר זה בא על חשבון חטוף אחר?

ת: כן. ואין זו אחריותך. אלא אם כן, הרשימה כבר הורכבה, ושחרורו יעכב יציאת מישהו אחר. עי' פת"ח יו"ד קעז סק"א.

תפילה שחטוף ימות

ש: חטוף שסובל מאוד, מותר להתפלל שימות?

ת: לא. שד' יצילנו.

נסיעה לתפילה בשבת

ש: חייל במוצב, האם מותר לו להצטרף לג'יפ סיור שנוסע לישוב?

ת: יש בעיה של תחומין. אם תחתית הרכב גבוהה עשרה טפחים 80 ס"מ, יש מקילים. למעשה יש לשאול את רב היחידה.

פתיחת שער בשבת

ש: אנו במילואים בישוב עוטף עזה. אם באים תושבים בשבת, האם לפתוח את השער?

ת: כן. א. הפעלת חשמל זו היא מדרבנן לרוב הפוסקים. ב. להפעיל בשינוי, כך שזה תרי דרבנן. ג. זה שעת הדחק, כי התושבים סובלים מאוד וזקוקים להיכנס. לכן הוא שעת הדחק בתרי דרבנן. ד. זה גם שעת הדחק, כי אם לא נפתח להם את השער, לישוב שלהם, הם יעברו על דין שנאה, שזה איסור דאורייתא. זה דומה להיתר של הגרש"ז אוירבך לתת אוכל למי שלא יברך כדי לא לגרום שנאה (שו"ת מנחת שלמה א, מד).

גרפיטי בעזה

ש: האם אפשר לצייר גרפיטי בבתים בעזה בתור נקמה?

ת: א. אין בזה נקמה אלא חוסר דרך ארץ. כמו שאין דין לירוק על כמרים, והוא חוסר דרך ארץ. אינינו במלחמת יריקות איתם אלא מלחמה ממש. ב. צריך אישור של צה"ל. ג. הנקמה האמיתית היא מיגור האויב בפועל.

למות על קידוש השם

ש: האם מותר לרצות למות על קידוש השם כחייל המגן על עמנו?

ת: כן. כמו רבי עקיבא שאמר מתי יבוא פסוק זה לידי. ומעשה בתלמיד בישיבתנו אלחנן אתאלי זק"ל, שאמר שהוא משתוקק למות כמו מפקדו שנהרג בקרב. ואחרי שנה, אכן הוא נרצח. ד' יקום דמו.

דיסקית של חטוף

ש: האם מומלץ ללכת עם דיסקית של חטוף?

ת: אין לזה ערך.

קושי להתפלל

ש: אני חייל מילואים, מאז המלחמה, קשה לי מאוד להתפלל בכוונה. מה לעשות?

ת: א. תתפלל כפי כוחך. ב. מעיקר הדין, חוזר מן הדרך פטור מתפילה, וכן חתן בליל חופתו, כי לא מצליחים לכוון. כמובן, בימינו חייבים, כי בכל מקרה לא מתפללים בכוונה, וזה דומה לענייננו. ג. לגבי החייל, העוסק במצוה פטור מן המצוה. כמובן יתפלל כפי כוחו. ד. עצה טובה לעקוב עם האצבע בסידור. זה עוזר לכוונה. פעם הגאון הרב אברהם שפירא – תסמכו עליו שידע את כל הסידור בעל פה, ראיתי שהוא מתפלל והוא עוקב באצבע על הסידור. ויש מביאים סמך לזה, שכתוב במגילת אסתר (ט, כה): "ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה". אמרו דרך דרוש: "ובבאה לפני המלך" – מלך מלכי המלכים, "אמר עם הספר" – עם סידור, "ישוב מחשבתו הרעה" – תעלמנה המחשבות הרעות שמסתובבות בראש ומקלקלות את הכוונה.

מקלחת בשבת

ש: האם מותר למי שחוזר מפעילות וריחו רע להתקלח בשבת בדוד שמש?

ת: כן. וכן כל אדם, אם מצטער בלי זה.

השפלת מחבלים

ש: פרסמו תמונות מחבלים שבויים בלי מכנסיים. זה ראוי?

ת: לא. אין זה נצרך לניצחון.

העברת אוכלוסין

ש: האם יש ערך להעביר כל תושבי עזה למקום אחר, כדי שיהיה לנו שקט?

ת: לא שייך.

ראש ממשלה

ש: כיצד להתייחס לראש הממשלה שלנו?

ת: להתפלל לד' שיתן לו עצה טובה. הוא אינו מושלם, אך מכל האפשרויות, הוא הכי טוב, הן במדיניות פנים, הן במדיניות חוץ.

ש: מתפרסמים בתקשורת סקרים, שתמיכתו בעם מועטת?

ת: יש סקרים הפוך. התקשורת משקרת.

הכתובת על הקיר

ש: היו מצגות רבות מראש על הטבח. כיצד המנהיגים לא קראו את הכתובת על הקיר?

ת: כמו בזמן דניאל, שהחרטומים לא ידעו מה כתוב, כי היו שבויי יין וחומריות.

פועלים ערבים

ש: מידע רב הועבר לחמאס על ידי פועלים ערבים. האם לוותר בכלל על פועלים ערבים, גם אם זה פוגע בנוחות?

ת: כן. הביטחון והקיום יותר חשובים מהנוחות.

חובת צבא ליהודי חו"ל

ש: האם יהודי שנולד באמריקה חייב לקחת חלק במלחמה?

ת: ודאי. גם בחו"ל הוא חייב במצוות, כולל מצות צבא (וכן פסק הג"ר צבי שכטר, מראשי ישיבת רבנו יצחק אלחנן, שיש מצוה ליהודי מחו"ל להתגייס לצה"ל).

על האש לחיילים שלא יברכו

ש: מותר לעשות על האש לחיילים שלא יברכו?

ת: א. בלפני עיוור תולים שאולי יברך (משנה גיטין ה, ט). ב. הגרש"ז אוירבך פסק שמותר לתת אוכל למי שאינו מברך כדי לקרב לבו למצוות משום שוודאי מצווה גדולה היא, ואם לא יתן, זה יגרום לו לשנוא שזה איסור מן התורה (שו"ת מנחת שלמה א, לה. ועי' הליכות שלמה עמ' שלה הערה 31 שגם מתיר לתת משלוח מנות למי שאינו מברך). ג. מותר לתת אוכל לעני, אפילו הוא לא יברך, והחייל דומה לעני (רמ"א או"ח קסט, ב).

הספד לחייל בחנוכה

ש: האם בחנוכה, מותר להספיד חייל?

ת: כן. כמו שמותר להספיד תלמיד חכם, כי החייל בדרגת קדוש (עיין פלא יועץ, ערך הצלה).

טיול בעת מלחמה

ש: האם מתאים לצאת לטיול בעת מלחמה?

ת: כן. טיול שקט ועדין בלי הגזמות.

הי"ד

ש: האם על כל חייל שנפל במלחמה, אנו אומרים הי"ד?

ת: כן. בין שנהרג על ידי אויב, בין באש כוחותינו, בין באימונים, כי כל זה בגלל האויב.

אישה בהריון בהלוויה

ש: האם מותר לאישה בהריון ללכת להלוויה של חייל שנפל?

ת: מן הדין אין איסור. רק ספר מעבר יבוק אוסר. אך כאמור, מותר. אלא אם כן יש אצלכם מנהג קבוע שלא (נטעי גבריאל – אבלות פד ד. עי' שו"ת מנחת יצחק י מב אות ב).

חבר שלחם

ש: האם עליי לברך ברוך מחיה המתים ושהחיינו, כשאני פוגש חבר שיצא מלחימה ממושכת בעזה?

ת: מחייה המתים, לא, רק אם לא שמעת עליו שנה. שהחיינו, אם לא ראית אותו שלושים יום (עי' שו"ת שאילת שלמה ג פג-פד, פו).