מצוות הגיוס - שיחה לקראת גיוס

שיחה לקראת גיוס

הרב שלמה אבינר

הגיוס לצה"ל הוא מצוה משולשת. על כן אינה נזכרת בפירוש בתורה. כאמור, שלוש מצוות: א. לא תעמֹד על דם רעך. ישנו חיוב להציל יהודי הנמצא בסכנה, אף תוך כדי חילול שבת וכו'. קל וחומר כשאומה שלמה בסכנה, ישנו חיוב לצאת להצלתה. ופשוט, שכדי להציל אומה שלמה אין די בחייל בודד, יש צורך בעם של חיילים. ב. הגנה על הארץ, מצות כיבוש הארץ וישובה. ועל אלה יוצאים למלחמה, כנזכר בתורה פעמים רבות. ג. קידוש השם. כשעם ישראל מופיע במסכנות, מוכה ונטבח בידי הגויים – זהו חילול השם נורא! וכשאנו משיבים מלחמה שערה, ומכים באויבינו שוק על ירך, זהו קידוש השם. אם כן שלוש מצוות. וכמובן, המצוה מקדשת: 'אשר קדשנו במצוותיו'. המצוה ממלאה את האדם קדושה. וככל שהמצוה גדולה ונשגבה, היא מקדשת יותר. אם כן, עצם השירות הצבאי – הוא מצוה גדולה! אפילו איננו יורים כדור אחד. אדרבה, אם הגענו למצב שאין צורך לירות כלל – זו תהילתנו, זו תפארתנו, זה גודלנו – סוד כוח ההרתעה! כחזקיהו מלך יהודה שנקרא בפי הנביא ישעיהו: שָׂרָף מעופף, נחש בעל כנפיים, כסמלם של הצנחנים. מעשה באדם שהיה מחוסר שֵׂער. סיפר: הייתי מהלך ביער ופגע בי נחש זה, ומרוב פחד נשרו שערותי. ולא נגע בי לרעה, רק נתן עיניו בי. זה כוחה של הרתעה. וכן בימינו, זאת לדעת, ביד צה"ל כוח הרתעה עצום! מאז מלחמת יום הכפורים חלפו ארבעים שנה, ואינם מעיזים לתקוף. שלוש מאות וחמישים מליון ערבים, הנתמכים במיליארד נוצרים ובמיליארד מוסלמים, יראים מששה מליון יהודים... אמנם כן, צה"ל הוא כשָׂרף המעופף. צירוף מנצח של שניים אלו – כוח הרתעה ומצוה המקדשת. כמובן, אין מצוַת השירות פוטרת ממצוות אחרות. אלא אם כן, יש צורך מבצעי לשכב במארב בתוך מים במשך שלושה ימים, אין אפשרות להניח תפילין. אך מה שאינו מעכב ומחבל במאמץ הצבאי – הוא חובה גמורה. על כן נאמר ליהושע בן-נון, שהיה פי שניים ברוחו בשניים אלו: א. משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע. ב. יהושע כבש והנחיל את הארץ – אומר לו ד' שלוש פעמים (יהושע א): 'חזק ואמץ'! חזק ואמץ בתורה, חזק ואמץ במלחמה, חזק ואמץ בעבודה, בהנחלת הארץ ובישובה. ללמדֵנו, ששלושה אלה צריכים חיזוק, וחלילה 'להירדם בשמירה'! ואמנם אירע שבא המלאך אל יהושע וגער בו על שלא עסקו בתורה בלילה (שם ה יג-טו) - שהרי אינכם נלחמים בלילה והיה עליכם לעסוק בתורה (רש"י מגילה ג א ד"ה שאמר לו המלאך. וראה רש"י יהושע ח יג). נמצאת למד, שבכל רגע פנוי בשירות הצבאי, עלינו ללמוד תורה. שומרים ספר-כיס קטן למטרה זו. איזה ספר? 'אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ'. אם זה חומש עם רש"י, קצוש"ע, או מסילת ישרים. ישנן משניות-כיס, ואפילו גמרות-כיס. עם זאת יש גם צד אחר, חשוב מאד, של תורה: "והיה מחנֶיך קדוש"! (דברים כג טו). כמובן, בכל מקום עליך להיות קדוש. אבל במחנה, בצבא, אומר רבי אברהם אבן עזרא, ישנם פיתויים יותר על האדם. ידוע, מחנות הצבא אצל הגויים הם מעוזי טומאה. לא כן בצה"ל, צבא ד'. כללו של דבר, גם בעת השירות הצבאי, ושלא בהתנגשות עם הפעילות המבצעית שהיא ראשונה במעלה – יש לעסוק בתורה, כל אחד במה שחשקה נפשו - וגם בחשבון נפש. חשבון נפש בצבא מתחלק לשניים: תדריך לפני הקרב, לקח לאחריו. וכמו בהלכות מלחמה, כך בעניינים שביני לביני, בתיקון המידות – תדריך ותכנון עם שחר, וסיכום ולקח עם ליל. איננו מלאכים, ותמיד יש מה להוסיף. אגב, חשבון הנפש ותשובה הם שני דברים נעימים מאד! מדוע? – כי הם עושים אותנו נקיים יותר! כקטן שקוראת לו אמו: משה, לאמבטיה! לא רוצה! לא רוצה! הוא מתנגד ובסוף נכנס. ומרגע שהתיישב באמבטיה – שוב אינו מוכן לצאת! כך בעסקי התשובה. בתחילה לא נעים, אפילו מעט צער, ולבסוף – תחושה נפלאה של טהרה, כמבואר רבות בספר אורות התשובה. זה הכלל – תקופת השירות בצה"ל, זוהי הזדמנות מופלאה לעבוד את ד' במצות המלחמה, ולעבדו במצות הטהרה הפנימית. אין סתירה. כבשיר השירים (ו ו): "שִניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה". מה הן השיניים של עם ישראל? זה הצבא. נושכים, אבל נקיים! נקיים ועדינים. עד כאן ביחס למצות הגיוס לצה"ל.