אל תשנא ערבים (תש"פ–תשפ"ד)

אל תשנא ערבים, כי אין לשנוא בני אדם. אמנם כתוב ואהבת לרעך כמוך, וכיוון שהוא לא רעך אין מצוה לאוהבו, אבל אין להסיק מכך שמצוה לשונאו. אל תשנאם בטענה שכולם נאצים ורוצחים, כי זה לא נכון, ואסור לשקר גם ביחס לגויים. אנחנו סבלנו משנאה אלפיים שנה, ומבינים נפש השנאוי. אל תשנא ערבים, אף שהם עושים לנו צרות רבות, דמוניזציה בבתי ספר שלהם, ניזונים מסטראוטיפים אנטישמיים, יש מכחישים את השואה ומאדירים גרמניה נאצית, יש קוראים לאלימות, לטרור, לרצח. אבל לא כל הערבים הם כאלה. אל תאמר ואל תדביק שלטים: מוות לערבים! ואם באמת צריך, אמור: מוות למחבלים, וכמובן ולכל המחבלים באשר הם בעולם, מכל עם מכל לשון ומכל דת. אל תשנא ערבים, כי בזה תצדיק את הטענה שהכיבוש משחית, והרי לא כבשנו ארץ זרה אלא חזרנו לארצנו. זו ארצנו, זו מדינתנו, על פי המוסר, על פי ההיסטוריה, על פי התנ"ך. אל תשנאם אלא אמור: אתם יכולים לשבת בתוכנו כמיעוטים, אם אינכם עובדי עבודה זרה, ואינכם עסוקים לרצוח אותנו (שיחות רבנו הרב צבי יהודה, ארץ ישראל, עמ' 112 הנכרי אשר בקרבך).

אל תשנא ערבים - ומתוך כך לא תבזה, לא תעליב, לא תתעלל, לא תפלה, לא תציק, לא תעשה אפרטהייד. אל תשנא ערבים אף שזה לא קל, כי עשו לנו מלחמה אחר מלחמה בעוד ידינו מושטות לשלום ולא חדלו מטרור, כי הרגו יותר מעשרים אלף יהודים בארצנו, והשאירו אלמנות ויתומים, וזה בלי לספור מי שנרצחו לאורך הגלויות.

אל תשנא ערבים, על אף הנתונים הקשים של הליגה נגד השמצה, ADL, Anti-Defamation League, על המדינות בהם אחוזי האנטישמיות הם הכי גבוהים בעולם:

יש"ע – 93% של האוכלוסייה הבוגרת. עיראק – 92%. תימן – 88%. אלג'יר – 87%. לוב – 87%. תוניס – 86%. כווית – 82%. בחריין – 81%. ירדן – 81%. מרוקו – 80%.

ובהשוואה, המדינות עם הכי מעט: דניה – 9%. ארה"ב – 9%. אנגליה – 8%. וייטנאם – 6%. הולנד – 5%. שוודיה – 4%. פיליפינים – 3%. לאוס – 0.2%.

או מתוך המוסלמים בעולם : 49% אנטישמים, וב-MENA, Middle East and North America, המזרח התיכון וצפון אפריקה – 75%.

ובכל זאת, אל תשנא אותם.

אל תשנא ערבים, בין שאתה מן הימין ורואה בהם אויבים פוליטיים, בין שאתה מן השמאל ורוצה הפרדה כי אתה פשוט מרגיש דחייה מהם. אל תשנא!

אבל אני יודע שבין שאתה דתי בין שאינך דתי, אידיאל התורה של חסד לכל בריה ממלא נשמתך, לכן לא לשווא אני אומר: אל תשנא, כי זה טבעך לא לשנוא, אך אל תירדם בשמירה.

וכיון שאינך שונא ערבים, ודאי תשמח לקרוא שני דברים שכתב רבנו הרב צבי יהודה בנדון (שיחות רבנו שם סע' 13).

פעם הוא ראה ילדים שיצאו מבית-הספר והעליבו שני רוכלי רחוב. הוא ניסה להשיג אותם ולהעיר להם, אך הם רצו מהר משם. אז הוא כתב מכתב למנהל ולמורים: "מציאות העובדה הזאת, שהכאיבתני והעליבתני, כאמור, מחייבת אותי להעירכם על הצורך בשימת-לב חינוכית יתרה ומיוחדת לביטול אפשרויות שכאלה, גם מצד עצמה של תורת היהדות ומוסרה וגם מצד הערך המעשי הישובי והמדיני, של משמרת דרכי שלום ויחסי שכנים".

וכן פעם החביאו באוטובוס נעליים של ערבי שנרדם ופרסמו זאת בעיתון בתור בדיחה מוצלחת. רבנו כתב מחאה: "אם לצערנו קרה מקרה מחפיר כזה, של עלבון וצער כזה, מתוך התלוצצות פרועה ומושחתת זו, על ידי אנשים מתוכנו אל בן-אדם משכנינו הגרים ויושבים בתוכנו, הלא יש להוקיע זאת ולהתבייש בזה, ולחפש דרכים כיצד לפייס באמת את הנעלב, המזדמן לתומו בינינו, ולתקן את המכשלה הזאת, שלא יישנו חלילה עוד מקרים נוראים כאלה אצלנו, ולסלק את חילול השם העוון הזה מעלינו – ולא לפרסם את זה בתור 'חכמה מענינת'."

זה הכלל, אל תשנא ערבים, כבד ערבים, אל תיסחף, הם בני אדם.

לא נשנא ערבים אבל נילחם עד חרמה במי שקם עלינו לכלותנו