ריפוי על ידי מים קדושים

ש: יש מקום אחד בצרפת הנקרא לוּרד Lourdes, בו יש מעיין עם מים קדושים. כבר בערך 140 שנה, אנשים מבקרים שם למיליונים ומתרפאים ממחלות שונות. האם להאמין לסיפורים אלה? הרי מדובר במיליונים! האם מותר לנו לנסוע לשם, או שזו עבודה זרה?

ת: א. אכן נערה בשם ברנדט סובירוס, ראתה שם בחזיון את הבתולה הקדושה, אמו של האל (כמובן היא לא היתה בתולה, ולא קדושה, ולא אמו של האל, אך אין זה ענייננו). נראה שהיתה נערה כנה, ולא שקרנית, וגם לא ניצלה זאת לצרכיה הפרטיים. לכן זה היה או הפרעה נפשית או באמת סוג של חזיון. ומאז אנשים נוהרים לשם לשתות מאותם מים קדושים.

ב. באשר לאמיתות תופעת הריפוי, יש לבחון אותן בשני כלים: רפואיים וסטטיסטיים. מבחינה רפואית, יש לבדוק שלושה דברים:

1 – האם יש אישור רפואי שאותו אדם שפנה לשם היה באמת חולה במחלת חסרת מרפא.

2 – האם באמת נתרפא באופן קבוע ולא רק לרגע, והריפוי החזיק מעמד, ולא נעלם לאחר זמן.

3 – שמא הריפוי לא היה בזכות אותן מים, אלא בגלל טיפולים שונים שהוא קיבל, וזה עתה ראו תוצאותיו.

ג. לגבי הנקודה השניה, יש להיות מודע שיש ריפוי על ידי השׁאה Placebo. עצם אמונתו של האדם שטיפול מרפא אותו, אכן מרפא, בשליש מהמקרים בערך. זו תופעה פסיכולוגית ידועה של הפחתת הלחץ, הדיכאון, החרדה, והוספת אומץ להילחם ולהתרפא.

ד. ביחס לנקודה השלישית, יש מקום לדברי הגמרא, על אדם ששאל את רבו: הא כיצד יש אנשים מרוסקים שנכנסים לבית עבודה זרה ויוצאים בריאים. השיב לו רבו, שלמחלה יש קצבה מסוימת, והיא הופיעה בדיוק באותו רגע שנכנס לבית עבודה זרה (ע"ז נה, א).

ה. ומכאן לבדיקה הסטטיסטית. במשך 140 שנה ביקרו בערך 7 מיליון אנשים. מתוכם היו כ-100 אלף מקרים של ריפוי לא מובן. אחרי בדיקה של המוסד הכנסייתי, נותרו כ-70. כלומר הריפוי הבלתי מוסבר היה אחד של מאה אלף, שזה זהה לאחוז במקרים דומים בבתי חולים. אם כן, אין שום הוכחה.

ו. באותה הזדמנות נזכיר שיש בארצות הברית אירגונים נוצרים, נגד טיפולים רפואיים וחיסונים, אלא רק אמונה באל ותפילה. התוצאה היא מקרים רבים של מות, נכות, מות ילדים, ועקב זה, הושבת ההורים בבית סוהר. ד' ירחם.

ז. ודאי תפילה מועילה ושד' הוא המרפא, אך הוא מרפא דרך הרופאים, שלוחיו הנאמנים.