צבאנו הקדוש

ודאי צבאנו הוא קדוש. לא רק צבא של אבותינו הקדושים וצבא של משיח, אלא גם צבאנו עתה. וזאת מפני שמתקיימת בו מצוה. מצוה משולשת: הצלת העם, הצלת הארץ, קידוש השם. וכל מצוה יש בה קדושה, כלשון הברכה: אשר קדשנו במצוותיו. זו קדושה פנימית אלהית מוחלטת. אך גילויה תלוי בנו. במובן זה נאמר: והיה מחניך קדוש, כי ד' מתהלך בתוך מחניך. כמובן, גם מחוץ למחנה, בכל מקום, צריך קדושה, אך במחנה עוד יותר. כולם יודעים, שלצערנו, מכניסים לצבא דברים לא קדושים, גם בתחום הצניעות, וגם בתחום הדעות, גם דברים בניגוד לתורה, גם בניגוד למוסר האנושי הפשוט. וזה גם פוגע בעוז הלאומי ובצבא עצמו. עתה במלחמה, התעוררה התודעה הלאומית הצבאית באומה. אור מתוך חושך. מאותו דחף אלהי יש עתה לתקן שיהיה מחניך קדוש.