עשרה כללים של השמאל

כלל ראשון – ריבוי הגוונים. הגדרת השמאל משתנה ממדינה למדינה, מתקופה לתקופה, מנושא לנושא. יש לו עמדות בתחומים רבים: אידיאולוגיה, פוליטיקה, משטר, כלכלה, לאומיות, תרבות, דת, ועוד. וכמובן, יש הרבה מאוד גווני ביניים. לכן כל ניתוח חייב להיות מאוד כוללני.

כלל שני – שמאל משטרי. המונחים שמאל ימין, מקורם במהפכה הצרפתית. תומכי משטר מלוכני, ישבו מימין. תומכי חוקה עממית ישבו משמאל. אכן, מהפכה: ההווה רע, המלוכה מושחתת, האצולה בטלנית ונצלנית. אם כן ימין-שמאל, הוא שמרני-פרוגרסיבי, ישן – מהפכני.

כלל שלישי – שמאל כלכלי-חברתי. מהפכת הסוציאליזם נגד הקפיטליזם. ניהול משותף של אמצעי הייצור. חלוקה שוויונית של התוצרת. שוק מודרך ולא שוק חופשי. את העולם הישן עד היסוד נחריבה.

כלל רביעי – שמאל אנטי-לאומני. הגירה חופשית. זכויות המיעוטים. שוויון החוק. אוניברסליות. ליברליות. זה על פי רוב, השמאל העכשווי בעולם.

ומכאן נעבור לשמאל בארצנו.

כלל חמישי – שמאל כלכלי-חברתי ישראלי. תנועת העבודה. חלוקת משאבים צודקת. שכר מינימום. השליטה בידי מפלגות אלו ולא בידי הרוויזיויסטים.

כלל שישי – שמאל מדיני. מדינת כל אזרחיה. שתי מדינות לשני עמים. נסיגה מיהודה ושומרון. זכויות שוות לכל אדם.

כלל שביעי – שמאל תרבותי. הפרדת דת ומדינה. נישואין אזרחיים. קבורה חילונית. שינוי מין. זכויות בעל נטיות הפוכות. חוק השבות רחב. שירות צבאי לנשים. גיור קל. שוויון כל הדתות. כשרות חופשית. שוויון מגדרי. מדינה לאו דווקא יהודית.

כלל שמיני – נטישת השמאל החברתי. השמאל העכשווי בארצנו הוא מדיני ותרבותי, ולא חברתי. אין דאגה מיוחדת לעניים, לסובלים, למסכנים, לחולים, לניצולי שואה.

כלל תשיעי – מיעוט קטן פעלתני. השמאל הוא 5%-8%, אך הוא פעיל מאוד וחודר לאטו במערכות שונות. גם בסיוע ארגונים דומים בחוץ לארץ יהודים או גויים. יש לו מגמות גלויות וגם סמויות, הרות אסון. סבלנות היא מידה טובה, אך סבלנות אינה ויתור.

כלל עשירי – אהבת ישראל. השמאל הם אהובים, הם יהודים. הם גם עושים דברים טובים. ואם הדברים הלא טובים, כוונותיהם לטוב, אך הם טועים. ולעולם, המשותף יותר גדול לאין ערוך מן המפריד.