בינה מלאכותית ולא חכמה מלאכותית

ש: כיצד להתייחס לבינה מלאכותית? זה טוב או זה רע? האם אין סכנה שתחליף את האדם? הרי היא כבר ממלאה תפקידים רבים, כולל ייעוץ על ידי שיחה. האם אין לחשוש שמתוך למידה עצמית, היא תעקוף את האדם, תגיע ליכולת על אנושית, ואף תשלוט עליו?

ת: היא ככל המצאה מדעית שאפשר להשתמש בה לטוב ולרע. מרן הרב קוק כותב במאמר תום ומדע (מאמרי הראיה), שאי אפשר לעצור את המדע, וגם אין זה טוב לעצור אותו, אלא יש להשתמש בו על ידי תום ומוסר.

ובוודאי אין לתת לה לנהל את החיים, אלא כל פירור מידע ממנה חייב בדיקה וביקורת. היא שפחה ולא אדונית. היא עזר למחשבה ולא במקום המחשבה.

אך כמובן, אין סכנה שרובוטים למיניהם ישתלטו על המין האנושי. זה מדע בדיוני.

אמנם פעמים רבות אי אפשר להבחין בינה לבין אדם, גם כשמדברת, גם כשאת כותבת, - מה שנקרא מבחן טיורינג. אבל זה כמו תוכי. כמו טייפ. לבינה המלאכותית, לא רק שאין נשמה, שאין מוסר, שאין רגש, - גם אין שכל.

כמובן, יש סכנה שהיא תהפוך לאליל. בעבר בני אדם עבדו לאבן בצורת אדם או צורה אחרת, אבל לאותה אבן לא היו חיים עצמיים. היו בונים אותה, מנקים אותה, מתקנים אותה. וכן את הבינה המלאכותית, בונים ומזינים על ידי אלגוריתמים.

הרי זו ההבחנה בין חכמה לבין בינה. בינה היא מבין דבר מתוך דבר. ממה שיש, היא מוציאה כביכול חדש. כך פועלת הבינה המלאכותית, מתוך האוצרות שהכניסו בה, היא בונה בניינים. אך החכמה, היא לגבי עצם הדבר הראשוני, ''ברק המבריק''. לכן זו בינה מלאכותית ולא חכמה מלאכותית. אין חכמה מלאכותית, היא אינה ראשונית, הבזקית.