שאלה

שו"ת אינסטגרם

תשובה

**שו"ת אינסטגרם הרב שלמה אבינר שאלה: **האם האינסטגרם או הסנאפצ'אט מביאים ברכה או לא?

תשובה : א. הם כמו כל המצאה מדעית, שאפשר להשתמש בה לטובה או לרעה, בסוד "כלהט החרב המתהפכת" (בראשית ג,כד).[1] הרי מראים שם תמונות וסרטים, והכל תלוי אם התוכן הוא חיובי או שלילי. כמו כן ספוטיפיי, שמספק מוזיקה, וגם בין השאר שירה עם תוכן שלילי, כגון גזעני או נאצי.

ב. ברור שיש נזק בשימוש מתמשך כמו כל התמכרות. מחקרים רבים בעולם הראו, כי שימוש יומי ממושך ברשתות החברתיות גורם לשחרור דופמין במוח, אותו מנגנון ביוכימי הפועל גם בהתמכרויות לסמים או הימורים. מחקרים מראים שמשתמשים צעירים שמבלים מעל שלוש שעות ביום באינסטגרם נמצאים בסיכון גבוה פי שניים לדיכאון, חרדה והפרעות שינה[2].

ג. גם התרכזות בתמונות, בחושים ובאסתטיקה, באה על חשבון פעילות השכל והתפתחותו. האדם מתרגל להתייחס רק למראה החיצוני ולא לעומק הרעיוני או המוסרי. מחקרים מראים כי חשיפה ארוכה לתמונות יוצרת ירידה ביכולת הריכוז והחשיבה הביקורתית, שכן המוח מתרגל לגירוי מיידי וחזותי במקום לעיבוד מחשבתי.

ד. אדם מחפש הנאה, נדמה לו שימצא שם, אבל באמת אין זה תוכן מזין ולכן יש שזה גורם לדיכאון. לפי נתוני החוקרים בעולם, אינסטגרם דורגה כרשת המזיקה ביותר לבריאות הנפש של צעירים. כ-70% מהמשתמשים דיווחו כי לאחר גלילה ממושכת הם מרגישים עצב, חוסר ערך עצמי או תחושת ריקנות.

ה. גם בלי מחקרים, הניסיון מראה, שהמשתמשים הקבועים ברשתות חברתיות, מנסים להשתוות לאחרים, מה שמזיק להערכה עצמית. ניכרת אצלם ירידה משמעותית בשביעות רצון מהחיים ועלייה בתחושת קנאה בחבריהם, עד כדי מחשבות אובדניות.

ו. לרוב, התוכן לא צנוע, מה שמזיק מאוד, בייחוד לנערים ולצעירים. באמריקה לפני כמה שנים, כארבעים מדינות הגישו תביעת ענק משותפת נגד חברת Meta בגין נזקי התוכן לנוער. התביעה של מאות מיליוני דולרים עוסקת בטענות שהאפליקציות שלה פוגעות בבריאות הנפש של נוער באמצעות תמריצים פסיכולוגיים להתמכרות, והפצת תוכן מיני בלתי ראוי ועל פגיעה בפרטיות קטינים.

סיכום : אשרי האיש שמתרחק ממנו.

[1] "עולם המעשה הוא בנוי ומשוכלל על פי חקים מיוחדים וגדרים הנדרשים מאד לשמירת שלומו וטהרתו. ע"פ זה קצובים הנם הלימודים שאפשר להם להיות מתחלקים פרקים פרקים, שאינם נסקרים בפעם אחת ולמעלה מכל סדרים כלהט החרב המתהפכת..." (עין איה שבת פרק ה סימן פד).

[2] מחקרים רחבים מצביעים על קשר מובהק בין שימוש ממושך באינסטגרם ובשאר רשתות חברתיות לבין עלייה בתחושת דיכאון, חרדה וירידה ברווחה הנפשית. מחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה

(Hunt et al., Journal of Social and Clinical Psychology, 2018) מצא כי הגבלת השימוש ברשתות החברתיות ל־30 דקות ביום בלבד הפחיתה באופן משמעותי תחושות דיכאון ובדידות. מחקר נוסף שפורסם ב־Computers in Human Behavior (Twenge & Campbell, 2018) הראה כי בני נוער שמבלים מעל שלוש שעות ביום ברשתות החברתיות נמצאים בסיכון גבוה יותר פי שניים לתסמיני דיכאון. בנוסף, דו"ח של ה־U.S. Surgeon General משנת 2023 התריע כי שימוש אינטנסיבי ברשתות חברתיות קשור לעלייה משמעותית במצבי דיכאון וחרדה בקרב צעירים.

תורה ומדע