האם הגר"א למד תורה אצל רבנים?

ש: למדנו שאנחנו חייבים ללמוד תורה מרב, אבל הגאון מווילנא לא למד מרב. איך יתכן?

ת: יש כמה תשובות: א. כל כלל יש יוצא מן הכלל.

ב. כתב ערוך השולחן (יו"ד רמב, לה) שהספרים הם רבותינו. אדם לומד רוב חכמתו מספרים. לכן, מה שאסור לפסוק הלכה בפני רבו, אסור לאדם לפסוק בלי לעיין בספרים. אבל זה חידוש גדול. אמנם מה שהגר"א למד מספרים, זה כאילו הוא למד מרב ממש משום גאונותו.

ג. הגר"א כן למד אצל תלמידי חכמים, אבל הוא עלה על רבותיו, ואמר דברים שרבותיו לא אמרו, אכן הוא בכל חידושים שנכתבו בכל הדורות. הרי האחרונים כתבו דברים שלא היו אצל הראשונים, והראשונים כתבו דברים שלא היו אצל הגאונים וכו'. אלא כשנאלצים לחדש, החדש כולו ישן, כדברי רש"י בשם חז"ל על הפסוק: "והיה אם שמוע תשמעו": "אם תשמע בישן תשמע בחדש" (דברים יא יג רש"י). כדי שהחדש יהיה איתן, צריך שיהיה מחובר לישן, וזה נעשה על ידי העמקה לימודית (עיין עקבי הצאן עמ' קז). לכן מה שהגר"א חידש היה גנוז בתוך דברי רבותיו.

חז"ל מספרים שמשה רבנו עבר בין בתי המדרשות שבדורות, וראה את רבי עקיבא דורש תילי תילים של הלכות, ומחדש דברים עצומים ונוראים. שאלו תלמידי רבי עקיבא: מניין לך מה שאתה אומר? ענה להם רבי עקיבא: הלכה למשה מסיני (מנחות כט, ב). הכל כבר נאמר למשה מסיני. אם כך לשם מה היה צורך ברבי עקיבא? אלא הדברים גנוזים, נסתרים, כמו האור הגנוז מששת ימי בראשית ההולך ומתגלה לאיטו. ואף שניתנו חמישה חומשי התורה על ידי משה רבנו, הדברים עדיין גנוזים בחלקם, ומתגלים מדור לדור. כל מה שעתיד להתחדש כבר נאמר למשה מסיני (מגילה יט, ב. ירושלמי, פאה ב, ד). אם הכל מסיני, איך רבי עקיבא אמר דברים שמשה רבינו לא ידע? המהר"ל מסביר בספר תפארת ישראל שמשה רבינו דרש את הכללים, ורבי עקיבא דרש את הפרטים, וכל הפרטים גנוזים בכללים. למשל, בימינו, יש חשמל, שאינו מוזכר בתורה. אלא אנו לומדים מהכללים שבתורה על חשמל, הכל היה גנוז בתוך תורת משה רבינו.

ד. אפשר להסביר שהגר"א קיבל תורתו ברוח הקודש. אמנם לא פוסקים הלכה על פי רוח הקודש. בכלל, רוח הקודש מופיע אצל האדם אחרי שהוא לומד הרבה מאוד, ומטפס את השלבים שבספר מסילת ישרים. אמנם יכול להיות שהוא לא פסק על פי רוח הקודש, אלא זה עזר לו ללמוד ולהבין את תורתם של רבותיו לעומקה.