שו"ת מלחמה (תשפ"ה–תשפ"ט)

הרב שלמה אבינר (רשם הרב מרדכי ציון)

ש: מה ד' רוצה לומר לנו בזה שכל פעם נופלים טילים על ארצנו?

ת: אותו דבר שהוא אומר לנו מאז קום המדינה ועוד לפני כן: לא מקבלים מדינה על מגש של כסף, אלא במלחמת הגנה. כך היה בזמן יהושע, השופטים, שאול ודוד, כך היה בזמן החשמונאים, וכך הוא בימינו.

ש: אבל מלחמה היא דבר נורא. הרוגים, פצועים, אלמנות, יתומים. המין האנושי אינו מבין זאת?!

ת: הבעיה התחילה עם קין שרצח את הבל, מפני שהיה לו יצר הרצח. לא חילוקי הדעות גרמו לרצח, אלא יצר הרצח נאחז בחילוקי דעות. אנחנו מדינת ישראל, אין לנו יצר הרצח, ב"ה. אך לא כן שכנינו. הם גם רוצחים אחד את השני, לכל אורך השנים.

ש: אז כל זמן שהאדם יהיה חיַת אדם, אין תקווה לשלום?

ת: ודאי שכן. על ידי הרתעה. זו השפה שהם מבינים. לכן יש להשתמש בה לטובתנו וגם לטובתם.

ש: איך אפשר לתפקד כאשר יש הרוגים ופצועים?!

ת: ודאי שעל כל נפש מישראל שנפגעת, לבנו שותת דם. אך זה ברמה האישית. ברמה הלאומית, צריך עוז וגבורה. כך נצטווה יהושע בן נון: חזק ואמץ!

צריך גבורה עוצמתית חד פעמית בזמן מלחמה, וצריך גבורה מתמדת בכל עת.

ש: ובסיכום?

ת: שלוש פעמים נאמר חזק ואמץ ליהושע בן נון, בפרק א: חזק ואמץ בתורה, חזק ואמץ בבנין הארץ, חזק ואמץ במלחמה.