מלחמה: שמחה או עצבות

שאלה: איזה רגש אנו חשים בשנתיים וחצי האחרונות של מלחמה: שמחה על הניצחונות, או עצב על ההרוגים, הפצועים, האלמנות והיתומים, והפסדים כלכליים האדירים?

תשובה: שניהם. מה שנקרא רגשות מעורבים.

משל למה הדבר דומה, כתוב בגמרא ברכות (ס, א),אם מתה אשתו בלדתה רח"ל, יברך "דיין האמת" על מיתתה ולאחר מכן יברך "שהחיינו" על לידת הבן. מי שרק מברך דיין האמת, וכועס על הילד שהרג את אשתו – הוא לא נורמלי. ומי שרק שמח ולא מתאבל על אשתו – גם לא נורמלי. השמחה של הלידה אינה מוחקת את העצב של המוות, והעצב של המוות אינו מוחק את שמחת הלידה.

אנחנו כואבים מאוד על הנרצחים, הפצועים והחטופים, ואנחנו שמחים שיש לנו צבא משיב מלחמה שערה.

או במילים אחרות, אנחנו לא בליציסטים, לוחמניים, ואינינו רואים במלחמה אידיאל מלכתחילה. המלחמות שלנו הן מלחמות בדלית ברירה, כאשר אין פתרון אחר, כלו כל הקיצים.

אנחנו אוהבים שלום. אנחנו לא מתפארים או מתלהבים ממלחמה.

אנחנו אוהבים שלום, אבל אם צריך מלחמה, אז במלחמה כמו במלחמה.

ד' ישמור על חיילינו ועל עמנו!