שו"ת יום העצמאות (תשפ"ה–תשפ"ט)

שאלה: איפה כתוב בכלל שמותר להוסיף חגים? התורה קבעה חגים, ואיך החכמים - אפילו גדולי עולם - יכולים לבוא ולהוסיף חגים?

תשובה: זו אכן שאלה טובה אך הייתה צריך להישאל מזמן כאשר חכמים קבעו את חנוכה. ועוד לפני כן, כאשר קבעו את פורים. אמנם הגמרא מגילה (יד א) שואלת על פורים, ואומרת שהיו הרבה נביאים ולא הוסיפו דבר – גם נביא עובר על בל תוסיף אם מוסיף דברים על התורה – מלבד ממגילת אסתר. ומה שהם הוסיפו פורים זה מקל וחומר: מה פסח שהיא הצלה מעבדות לחירות, פורים שהיא הצלה ממיתה לחיים לא כל שכן?! כלומר, אם התורה מלמדת אותנו דבר, זה גם כדי שנוכל ללמוד ממנו, בעזרת המידות שהתורה נדרשת בהם. והמידה הכי חזקה בכל המידות שהתורה נדרשת בהם, הרי זה קל וחומר. כאשר התורה אומרת שצריך לחגוג את חג הפסח, מזה אנו למדים - מסביר החתם סופר - שהוא הדין בכל ההצלות הדומות (שו"ת חת"ס או"ח סי' רח. יו"ד סי' רלג).

שאלה: מדוע לא קבעו יום העצמאות על עולי בבל בזמן עזרא ונחמיה?

תשובה: לא קבעו יום העצמאות כי לא היתה להם עצמאות. רק בחנוכה קיבלו עצמאות ולכן חנוכה היא יום העצמאות השני.