טובת הדור - אהבת ישראל
טוֹבַת הַדּוֹר — אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, לִמּוּד סָנֵגוֹרְיָא, וְמְסִירוּת הַחֲסִיד עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל
הרב שלמה אבינר
מְסִלַּת יְשָׁרִים, סוֹף פֶּרֶק י״ט א. פְּתִיחָה — מַהִי חֲסִידוּת אֲמִתִּית
רַבֵּנוּ הָרַמְחַל, בְּסוֹף פֶּרֶק י״ט שֶׁל מְסִלַּת יְשָׁרִים, מְגַלֶּה לָנוּ יְסוֹד עָצוּם בַּעֲבוֹדַת ד׳.
לִפְעָמִים אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁחֲסִידוּת פֵּרוּשָׁהּ: לִהְיוֹת אָדָם פְּרָטִי טָהוֹר יוֹתֵר. לְהִתְפַּלֵּל יוֹתֵר. לִלְמֹד יוֹתֵר. לְהִזָּהֵר יוֹתֵר. לְהִתְקַדֵּשׁ יוֹתֵר. וְכָל זֶה נָכוֹן. וַדַּאי. אִי אֶפְשָׁר לְדַלֵּג עַל טָהֳרַת הָאָדָם הַפְּרָטִי. אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת חָסִיד בְּלִי יִרְאַת שָׁמַיִם, בְּלִי זְהִירוּת, בְּלִי זְרִיזוּת, בְּלִי נְקִיּוּת, בְּלִי פְּרִישׁוּת, בְּלִי טָהֳרָה.
אֲבָל כָּאן הָרַמְחַל אוֹמֵר: זֶה עֲדַיִן לֹא הַכֹּל.
יֵשׁ עוֹד עִקָּר שֵׁנִי בְּכַוָּנַת הַחֲסִידוּת: טוֹבַת הַדּוֹר.
זֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל. הַחָסִיד אֵינוֹ אָדָם שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הַדּוֹר כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ. הוּא אֵינוֹ אוֹמֵר: אֲנִי אֶהְיֶה קָדוֹשׁ בְּפִנָּה שֶׁלִּי, וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה עִם הַדּוֹר — יִהְיֶה. לֹא. חָסִיד אֲמִתִּי נוֹשֵׂא אֶת הַדּוֹר. הוּא מִתְפַּלֵּל עַל הַדּוֹר. הוּא מְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל הַדּוֹר. הוּא מִשְׁתַּדֵּל לְזַכּוֹת אֶת הַדּוֹר. הוּא מוֹסֵר עַצְמוֹ עַל צֹאנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
זֶהוּ הַמַּבָּט הַגָּדוֹל שֶׁל חֲסִידוּת.
לֹא אֲנִי לְבַדִּי. לֹא הָעוֹלָם הַפְּרָטִי שֶׁלִּי. לֹא הַשְּׁלֵמוּת הָאִישִׁית שֶׁלִּי בִּלְבַד. אֶלָּא כְּלַל יִשְׂרָאֵל. הַדּוֹר. צֹאנוֹ שֶׁל ד׳.
ב. “טוֹבַת הַדּוֹר” — לֹא רַק לְהִנָּצֵל, אֶלָּא לְזַכּוֹת
הָרַמְחַל כּוֹתֵב:
“רָאוּי לְכָל חָסִיד שֶׁיִּתְכַּוֵּן בְּמַעֲשָׂיו לְטוֹבַת דּוֹרוֹ כֻּלּוֹ, לְזַכּוֹת אוֹתָם וּלְהָגֵן עֲלֵיהֶם.”
זֶה מִשְׁפָּט שֶׁצָּרִיךְ לְלַמֵּד אוֹתוֹ לְאַט־לְאַט.
“שֶׁיִּתְכַּוֵּן בְּמַעֲשָׂיו” — לֹא רַק בִּתְפִלָּתוֹ. לֹא רַק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ. גַּם בְּמַעֲשָׂיו. כְּשֶׁהוּא לוֹמֵד, כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל, כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד, כְּשֶׁהוּא מִתְקַדֵּשׁ, כְּשֶׁהוּא מְתַקֵּן אֶת מִדּוֹתָיו — הוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה זֹאת רַק לְעַצְמוֹ. הוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצֵא מִזֶּה טוֹבָה לַדּוֹר כֻּלּוֹ.
“לְטוֹבַת דּוֹרוֹ כֻּלּוֹ” — לֹא לְטוֹבַת הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ בִּלְבַד. לֹא לְטוֹבַת הַצַּדִּיקִים בִּלְבַד. לֹא לְטוֹבַת הַמַּחֲנֶה שֶׁלּוֹ בִּלְבַד. דּוֹרוֹ כֻּלּוֹ. גַּם הַמְּבֻלְבָּלִים. גַּם הָרְחוֹקִים. גַּם הַכּוֹעֲסִים. גַּם הַנּוֹפְלִים. גַּם אֵלֶּה שֶׁקָּשֶׁה לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם.
“לְזַכּוֹת אוֹתָם” — לְהוֹסִיף לָהֶם זְכוּת. לְהַרְבּוֹת אוֹר בָּעוֹלָם כְּדֵי שֶׁגַּם הֵם יִתְעַלּוּ. לֹא לְהַרְשִׁיעַ אוֹתָם. לֹא לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם מִלְמַעְלָה. לְזַכּוֹת.
“וּלְהָגֵן עֲלֵיהֶם” — הַחָסִיד הוּא כְּמוֹ מָגֵן. הוּא עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ. הוּא מִתְפַּלֵּל. הוּא מְלַמֵּד זְכוּת. הוּא מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים. הוּא אוֹמֵר לְרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְאֵה אֶת בָּנֶיךָ. רְאֵה אֶת הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם. רְאֵה אֶת הַצַּעַר שֶׁבָּהֶם. רְאֵה אֶת הַבִּלְבּוּל שֶׁבָּהֶם. פְּתַח לָהֶם שַׁעֲרֵי רַחֲמִים.
זֶהוּ חָסִיד.
ג. “צַדִּיק כִּי טוֹב” — כָּל הַדּוֹר אוֹכֵל מִפֵּרוֹתָיו
הָרַמְחַל מֵבִיא אֶת הַפָּסוּק בִּישַׁעְיָהוּ:
“אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב, כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ.”
וְהוּא מְבָאֵר: “שֶׁכָּל הַדּוֹר אוֹכֵל מִפֵּרוֹתָיו.”
זֶה עָמֹק מְאֹד. הַצַּדִּיק אֵינוֹ עֵץ שֶׁמּוֹצִיא פֵּרוֹת לְעַצְמוֹ. הַצַּדִּיק הוּא עֵץ שֶׁהַדּוֹר אוֹכֵל מִפֵּרוֹתָיו.
יֵשׁ אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה טוֹב, וְחוֹשֵׁב: עָשִׂיתִי מִצְוָה. יֵשׁ לִי זְכוּת. נָכוֹן. אֲבָל הָרַמְחַל מְלַמֵּד שֶׁמַּעֲשֵׂי הַצַּדִּיק מְשַׁפְּעִים עַל הַדּוֹר כֻּלּוֹ. יֵשׁ מִין מַעֲרֶכֶת עֲמֻקָּה שֶׁל נְשָׁמוֹת. מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁל אָדָם אֶחָד אֵינוֹ נִשְׁאַר סָגוּר בְּתוֹכוֹ. הוּא מוֹסִיף אוֹר. הוּא מוֹסִיף זְכוּת. הוּא מְרַכֵּךְ דִּינִים. הוּא מַעֲלֶה אֶת הַכְּלָל.
כְּמוֹ עֵץ. הָעֵץ עוֹמֵד בְּמָקוֹם אֶחָד, אֲבָל הַפֵּרוֹת מְזִינִים אֲנָשִׁים רַבִּים. כָּךְ הַצַּדִּיק. הוּא אוּלַי יוֹשֵׁב בְּפִנָּה וְלוֹמֵד. אוּלַי מִתְפַּלֵּל בְּשֶׁקֶט. אוּלַי מוֹסֵר עַצְמוֹ לְחֶסֶד נִסְתָּר. אֲבָל הַפֵּרוֹת שֶׁלּוֹ מַאֲכִילִים דּוֹר.
וְזֶה מְחַיֵּב אוֹתָנוּ. לְעוֹלָם אַל יֹאמַר אָדָם: מַה מַעֲשַׂי חֲשׁוּבִים? מִי אֲנִי? מַה זֶה מְשַׁנֶּה? לֹא. כָּל מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁלְּךָ הוּא פְּרִי. וּמִי יוֹדֵעַ מִי יֹאכַל מִפֵּרוֹתָיו.
ד. “הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ” — מִי שֶׁמֵּגֵן עַל דּוֹרוֹ כָּעֵץ
הָרַמְחַל מֵבִיא אֶת דִּבְרֵי חֲזַ״ל:
“הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ” — אִם יֵשׁ מִי שֶׁמֵּגֵן עַל דּוֹרוֹ כָּעֵץ.
כְּשֶׁמֹּשֶׁה שׁוֹלֵחַ אֶת הַמְרַגְּלִים, הוּא אוֹמֵר לָהֶם לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ: “הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן.” וַחֲזַ״ל דּוֹרְשִׁים: הֲיֵשׁ בָּהּ אָדָם כָּשֵׁר שֶׁמֵּגֵן עֲלֵיהֶם בִּזְכוּתוֹ כָּעֵץ.
לָמָּה צַדִּיק נִמְשָׁל לְעֵץ?
עֵץ נוֹתֵן צֵל. עֵץ נוֹתֵן פֵּרוֹת. עֵץ עוֹמֵד בָּרוּחַ. עֵץ מְחֻבָּר לַשֹּׁרֶשׁ. עֵץ מְחַבֵּר שָׁמַיִם וָאָרֶץ: שָׁרָשָׁיו בָּאֲדָמָה, וְעַנְפָיו עוֹלִים לַמַּעְלָה.
כָּךְ הַצַּדִּיק. הוּא נוֹתֵן צֵל לְדוֹרוֹ. הוּא מְגֵן. הוּא מְפָרֵס כְּנָפַיִם. הוּא מַאֲכִיל פֵּרוֹת. הוּא מַחֲזִיק שֹׁרֶשִׁים. הוּא מְחַבֵּר אֶת הַדּוֹר לַשָּׁמַיִם.
וְזֶה עִנְיָן נוֹרָא: דּוֹר צָרִיךְ עֵצִים. לֹא רַק אֲנָשִׁים מַבְרִיקִים. לֹא רַק דּוֹבְרִים. לֹא רַק מְנַהֲלִים. דּוֹר צָרִיךְ אֲנָשִׁים שֶׁמְּגִנִּים עָלָיו. אֲנָשִׁים שֶׁמְּחֻבָּרִים לְשֹׁרֶשׁ. אֲנָשִׁים שֶׁעוֹמְדִים בָּרוּחַ וְאֵינָם נֶעֱקָרִים.
ה. “יָבוֹאוּ אֵלֶּה וִיכַפְּרוּ עַל אֵלֶּה” — אַרְבַּעַת הַמִּינִים וְכָל מַדְרֵגוֹת יִשְׂרָאֵל
הָרַמְחַל מְבִיא אֶת דִּבְרֵי חֲזַ״ל בַּלּוּלָב וּמִינָיו:
“יָבוֹאוּ אֵלֶּה וִיכַפְּרוּ עַל אֵלֶּה.”
אַרְבַּעַת הַמִּינִים מְרַמְּזִים עַל מַדְרֵגוֹת שׁוֹנוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. יֵשׁ אֶתְרוֹג — טַעַם וְרֵיחַ, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. יֵשׁ לוּלָב — טַעַם וְלֹא רֵיחַ. יֵשׁ הֲדַס — רֵיחַ וְלֹא טַעַם. יֵשׁ עֲרָבָה — לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ.
וְהַמִּצְוָה הִיא לִקְשֹׁר אֶת כֻּלָּם יַחַד.
זֶה יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ מַדְרֵגוֹת. לֹא כֻּלָּם שָׁוִים בְּתּוֹרָה. לֹא כֻּלָּם שָׁוִים בְּמַעֲשִׂים. לֹא כֻּלָּם שָׁוִים בְּקִרְבַת ד׳ הַגְּלוּיָה. אֲבָל כֻּלָּם שַׁיָּכִים לָאֲגֻדָּה. כֻּלָּם חֵלֶק מִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.
וְכָאן הָרַמְחַל אוֹמֵר דָּבָר עָצוּם: רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם שֶׁיִּהְיוּ חֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל מְזַכִּים וּמְכַפְּרִים עַל כָּל שְׁאָר הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּהֶם.
הַצַּדִּיק אֵינוֹ אוֹמֵר: אֲנִי אֶתְרוֹג, וְהָעֲרָבָה אֵינָהּ מְעַנְיֶנֶת אוֹתִי. לֹא. אִם אַתָּה אֶתְרוֹג, תָּבֹא וּתְכַפֵּר עַל עֲרָבָה. אִם יֵשׁ לְךָ טַעַם וְרֵיחַ, אַל תִּתְגָּאֶה. תִּשָּׂא אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ.
זֶהוּ עִנְיָן הַחֲסִידוּת: כָּל מַעֲלָה שֶׁקִּבַּלְתָּ — הִיא אַחֲרָיוּת. לֹא עֲטָרָה עַל רֹאשְׁךָ, אֶלָּא עֹל עַל כְּתֵפֶיךָ.
ו. “אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּאָבְדָן הָרְשָׁעִים”
הָרַמְחַל כּוֹתֵב:
“שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּאָבְדָן הָרְשָׁעִים.”
זֶהוּ יְסוֹד גָּדוֹל בְּתּוֹרַת יִשְׂרָאֵל. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שׂוֹנֵא רֶשַׁע, אֲבָל אֵינוֹ חָפֵץ בְּאָבְדַן הָרָשָׁע. הוּא רוֹצֶה תְּשׁוּבָה. “כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת… וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ.”
זֶה הֶבְדֵּל עָמוֹק. יֵשׁ לְהִלָּחֵם בָּרַע. וַדַּאי. אֵין פְּשָׁרָה עִם רֶשַׁע. אֵין לְהַכְשִׁיר חֵטְא. אֵין לְהַפֹךְ קִלְקוּל לְשִׁיטָה. אֲבָל הַמַּטָּרָה אֵינָהּ אָבְדַן הָאָדָם. הַמַּטָּרָה הִיא תִּקּוּן הָאָדָם. תְּשׁוּבָה. זִכּוּי. הֲשָׁבָה.
חָסִיד אֲמִתִּי אֵינוֹ שָׂמֵחַ כְּשֶׁרָשָׁע נוֹפֵל. הוּא כּוֹאֵב. הוּא מִתְפַּלֵּל. הוּא מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים. הוּא שׁוֹאֵל: אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר? אֵיךְ אֶפְשָׁר לְזַכּוֹת? אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָאִיר?
זֶה אֵינוֹ רַכּוּת שֶׁל חֻלְשָׁה. זֶה גֹּדֶל שֶׁל חֶסֶד. לְהִלָּחֵם בָּרַע וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה לֶאֱהֹב אֶת נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל — זוֹ גְּבוּרָה עֲלִיּוֹנָה.
ז. “מִצְוָה מֻטֶּלֶת עַל הַחֲסִידִים” — זוֹ חוֹבָה, לֹא רַק מִדַּת חֲסִידוּת רוֹמַנְטִית
הָרַמְחַל מַדְגִּישׁ:
“אֶלָּא מִצְוָה מֻטֶּלֶת עַל הַחֲסִידִים לְהִשְׁתַּדֵּל לְזַכּוֹתָם וּלְכַפֵּר עֲלֵיהֶם.”
שִׂים לֵב: מִצְוָה מֻטֶּלֶת. לֹא רַק רַעְיוֹן יָפֶה. לֹא רַק רֶגֶשׁ טוֹב. לֹא רַק הַמְלָצָה לְצַדִּיקִים גְּדוֹלִים. זוֹ חוֹבָה שֶׁמֻּטֶּלֶת עַל חֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל.
לְהִשְׁתַּדֵּל לְזַכּוֹתָם. לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם. לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם. לִפְעֹל לְטוֹבָתָם.
וְזֶה מְלַמֵּד מַהוּ חָסִיד. חָסִיד אֵינוֹ רַק מִי שֶׁמַּחְמִיר עַל עַצְמוֹ. יֵשׁ אָדָם שֶׁמַּחְמִיר עַל עַצְמוֹ, אֲבָל לִבּוֹ קָטָן. הוּא רוֹאֶה אֶת הָרְחוֹקִים וּמִתְבַּזֶּה בְּעֵינָיו. הוּא מִתְפַּלֵּל לְעַצְמוֹ. הוּא מְבַקֵּשׁ עֲלִיָּה לְעַצְמוֹ. הוּא שׁוֹמֵר עַל טָהֳרָתוֹ כְּמוֹ אוֹצָר פְּרָטִי. זֶה עֲדַיִן לֹא חֲסִידוּת שְׁלֵמָה.
חָסִידוּת שְׁלֵמָה הִיא לֵב רָחָב. לֵב שֶׁאֵינוֹ מְוַתֵּר עַל הַדּוֹר. לֵב שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֶת כֻּלָּם לְמַעְלָה.
ח. “בְּכַוָּנַת עֲבוֹדָתוֹ” — אֲפִלּוּ מַעֲשֶׂה פְּרָטִי נַעֲשֶׂה כְּלָלִי
הָרַמְחַל כּוֹתֵב:
“וְזֶה צָרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּכַוָּנַת עֲבוֹדָתוֹ.”
כְּלוֹמַר, כְּשֶׁהַחָסִיד עוֹבֵד אֶת ד׳, הוּא מַכְנִיס בְּתוֹךְ כַּוָּנָתוֹ אֶת טוֹבַת הַדּוֹר.
הוּא לוֹמֵד תּוֹרָה — וְחוֹשֵׁב: יְהִי רָצוֹן שֶׁאוֹר הַתּוֹרָה הַזֶּה יוֹסִיף זְכוּת לְיִשְׂרָאֵל. הוּא מִתְפַּלֵּל — וְחוֹשֵׁב: יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּפִלָּתִי תַּעֲלֶה עִם תְּפִלּוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל. הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד — וְחוֹשֵׁב: יְהִי רָצוֹן שֶׁהַחֶסֶד הַזֶּה יַמְתִּיק דִּינִים מֵעַל הַדּוֹר. הוּא מִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲוָה — וְחוֹשֵׁב: יְהִי רָצוֹן שֶׁהַגְּבוּרָה הַקְּטַנָּה הַזֹּאת תּוֹסִיף גְּבוּרָה שֶׁל קֹדֶשׁ בְּיִשְׂרָאֵל.
זֶה מַהְפֵּךְ אֶת כָּל הַחַיִּים. כָּל מַעֲשֶׂה פְּרָטִי נַעֲשֶׂה חֵלֶק מִבִּנְיַן הַכְּלָל. אָדָם אֵינוֹ חַי בְּחֶדֶר סָגוּר. הוּא חֵלֶק מִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.
זֶהוּ גֹּדֶל הַנֶּפֶשׁ שֶׁל חָסִיד: אֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא לְבַדּוֹ, הוּא עִם כָּל יִשְׂרָאֵל.
ט. “וְגַם בִּתְפִלָּתוֹ בְּפֹעַל” — לְהִתְפַּלֵּל עַל הַדּוֹר
הָרַמְחַל מוֹסִיף:
“וְגַם בִּתְפִלָּתוֹ בְּפֹעַל.”
לֹא מַסְפִּיק כַּוָּנָה כְּלָלִית. צָרִיךְ גַּם תְּפִלָּה מְפֹרֶשֶׁת עַל הַדּוֹר.
וְהוּא מְפָרֵט:
“שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל דּוֹרוֹ לְכַפֵּר עַל מִי שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה, וּלְהָשִׁיב בִּתְשׁוּבָה מִי שֶׁצָּרִיךְ לָהּ, וּלְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל הַדּוֹר כֻּלּוֹ.”
זוֹ תְּפִלָּה שֶׁל רוֹעֶה.
לְכַפֵּר עַל מִי שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה — כִּי יֵשׁ חֲטָאִים. אֵין מַכְחִישִׁים. אֵין מְיַפִּים. אֵין אוֹמְרִים שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר כְּשֶׁלֹּא הַכֹּל בְּסֵדֶר. אֲבָל מְבַקְּשִׁים כַּפָּרָה.
לְהָשִׁיב בִּתְשׁוּבָה מִי שֶׁצָּרִיךְ לָהּ — כִּי הַמַּטָּרָה אֵינָהּ לְהַאֲשִׁים, אֶלָּא לְהַחֲזִיר. הַמַּטָּרָה אֵינָהּ לְהַצְבִּיעַ עַל הַחֹשֶׁךְ, אֶלָּא לְהַדְלִיק אוֹר.
וּלְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל הַדּוֹר כֻּלּוֹ — זֶה הַשִּׂיא. לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב. לְחַפֵּשׂ זְכוּת. לְדַבֵּר לִפְנֵי ד׳ טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל.
לֹא שֶׁהַחָסִיד עִוֵּר. הוּא רוֹאֶה חֲטָאִים. אֲבָל הוּא רוֹאֶה גַּם נְשָׁמָה. הוּא רוֹאֶה שֹׁרֶשׁ. הוּא רוֹאֶה כְּאֵב. הוּא רוֹאֶה נִיצוֹצוֹת. הוּא רוֹאֶה שֶׁיִּשְׂרָאֵל, גַּם כְּשֶׁהֵם נוֹפְלִים, הֵם בָּנִים.
י. לִמּוּד סָנֵגוֹרְיָא — לֹא שֶׁקֶר, אֶלָּא רְאִיָּה עֲמֻקָּה
צָרִיךְ לְהַדְגִּישׁ: לְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא אֵין פֵּרוּשׁוֹ לְשַׁקֵּר. אֵין פֵּרוּשׁוֹ לְהַכְשִׁיר עֲבֵרוֹת. אֵין פֵּרוּשׁוֹ לוֹמַר עַל רַע שֶׁהוּא טוֹב.
סָנֵגוֹרְיָא פֵּרוּשָׁהּ: לִרְאוֹת אֶת כָּל הַתְּמוּנָה.
הַמְקַטְרֵג רוֹאֶה חֵטְא וְאוֹמֵר: זֶה הָאָדָם. הַסָּנֵגוֹר רוֹאֶה חֵטְא וְאוֹמֵר: זֶה חֵטְא, אֲבָל הָאָדָם גָּדוֹל מִן הַחֵטְא.
הַמְקַטְרֵג רוֹאֶה נְפִילָה וְאוֹמֵר: הִנֵּה הָאֱמֶת. הַסָּנֵגוֹר רוֹאֶה נְפִילָה וְאוֹמֵר: יֵשׁ כָּאן נְפִילָה, אֲבָל יֵשׁ גַּם שֹׁרֶשׁ טוֹב, יֵשׁ פֶּצַע, יֵשׁ בִּלְבּוּל, יֵשׁ נִיצוֹץ, יֵשׁ רָצוֹן לַחֲזֹר.
סָנֵגוֹרְיָא הִיא רְאִיָּה עֲמֻקָּה. מִי שֶׁרָדוד — מְקַטְרֵג. מִי שֶׁעָמֹק — מְלַמֵּד זְכוּת.
זֶה לֹא מְבַטֵּל דִּין. יֵשׁ דִּין. יֵשׁ אֱמֶת. יֵשׁ תּוֹכָחָה. אֲבָל הַתּוֹכָחָה שֶׁל חָסִיד בָּאָה מִתּוֹךְ אַהֲבָה, לֹא מִתּוֹךְ שִׂנְאָה. מִתּוֹךְ רָצוֹן לְהָקִים, לֹא לְמַעֵךְ.
יא. גַּבְרִיאֵל וְהַפַּרְגּוֹד — כֹּחַ הַסָּנֵגוֹרְיָא
הָרַמְחַל מֵבִיא מַאֲמַר חֲזַ״ל:
“וַאֲנִי בָאתִי בִּדְבָרֶיךָ” — שֶׁלֹּא חָזַר גַּבְרִיאֵל וְנִכְנַס לִפְנִים מִן הַפַּרְגּוֹד אֶלָּא כְּשֶׁלִּמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל.
מַלְאָךְ גַּבְרִיאֵל. מַלְאַךְ גָּדוֹל. וְאֵימָתַי הוּא זוֹכֶה לְהִכָּנֵס לִפְנִים מִן הַפַּרְגּוֹד? כְּשֶׁהוּא מְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל.
מַה לָּמַדְנוּ?
שֶׁהַדֶּרֶךְ לַפְּנִימִיּוּת הָאֱלֹהִית עוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. מִי שֶׁמְּלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל נִכְנָס פְּנִימָה. מִי שֶׁמְּקַטְרֵג, נִשְׁאָר בַּחוּץ.
זֶה עָמֹק מְאֹד. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁכְּכָל שֶׁאָדָם יוֹתֵר קָדוֹשׁ, הוּא יוֹתֵר מִתְרַחֵק מִן הַדּוֹר. הָרַמְחַל מְלַמֵּד הָפוּךְ: כְּכָל שֶׁאָדָם קָדוֹשׁ יוֹתֵר, הוּא נִכְנָס יוֹתֵר לִפְנִים מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד — דַּוְקָא עַל יְדֵי סָנֵגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל.
הַקִּרְבָה לַד׳ נִבְחֶנֶת בַּקִּרְבָה לְבָנָיו.
יב. גִּדְעוֹן — “לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה”
הָרַמְחַל מֵבִיא גַּם אֶת גִּדְעוֹן:
“לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה” — לְפִי שֶׁלִּמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל.
גִּדְעוֹן נִבְחַר לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל. מַה הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ? לֹא רַק כֹּחַ צְבָאִי. לֹא רַק כִּשְׁרוֹן הַנְהָגָה. לֹא רַק אֹמֶץ לֵב. הַכֹּחַ הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ הוּא שֶׁלִּמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל.
מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לֶאֱהֹב אֶת יִשְׂרָאֵל. לֹא לְהַחֲנִיף. לֹא לְהַכְחִישׁ חֲטָאִים. אֲבָל לֶאֱהֹב. לְהַאֲמִין בָּעָם. לְדַבֵּר טוֹב עַל הָעָם לִפְנֵי ד׳. מִשָּׁם בָּא כֹּחוֹ.
“לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה.” אֵיזֶה כֹּחַ? כֹּחַ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. כֹּחַ לִמּוּד זְכוּת. כֹּחַ הָעַיִן הַטּוֹבָה. כֹּחַ הָרוֹעֶה שֶׁאֵינוֹ מְוַתֵּר עַל צֹאנוֹ.
יג. “אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶלָּא לְמִי שֶׁאוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל”
וְכָאן בָּא מִשְׁפָּט נוֹרָא שֶׁל הָרַמְחַל:
“כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶלָּא לְמִי שֶׁאוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל.”
צָרִיךְ לִרְעֹד מִן הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה.
אָדָם רוֹצֶה שֶׁד׳ יֹאהַב אוֹתוֹ. מַה הַדֶּרֶךְ? לֶאֱהֹב אֶת יִשְׂרָאֵל. לֶאֱהֹב אֶת בָּנָיו שֶׁל ד׳.
זֶה דּוֹמֶה לְאָב. אִם אָדָם אוֹמֵר לְאָב: אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ, אֲבָל אֶת בָּנֶיךָ אֲנִי שׂוֹנֵא — אֵיזוֹ אַהֲבָה זוֹ? אָב אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל אַהֲבָה שֶׁמְּבַזָּה אֶת בָּנָיו. וְאִם אָדָם אוֹהֵב אֶת בָּנָיו שֶׁל הָאָב, מוֹסֵר עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם, מְבַקֵּשׁ טוֹבָתָם — הָאָב אוֹהֵב אוֹתוֹ.
כָּךְ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. יִשְׂרָאֵל הֵם בָּנָיו. “בָּנִים אַתֶּם לַד׳ אֱלֹהֵיכֶם.” מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל, אוֹהֵב אֶת מַה שֶּׁד׳ אוֹהֵב. וּמִי שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל, אוֹ מְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם, אוֹ מְתַיָּאֵשׁ מֵהֶם — אֵיךְ יֹאמַר שֶׁהוּא קָרוֹב לַד׳?
זֶהוּ מִבְחָן הַקִּרְבָה לַד׳: אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל.
יד. “כָּל מַה שֶׁאָדָם מַגְדִּיל אַהֲבָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל — גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְדִּיל עָלָיו”
הָרַמְחַל מַמְשִׁיךְ:
“וְכָל מָה שֶׁאָדָם מַגְדִּיל אַהֲבָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְדִּיל עָלָיו.”
זֶה חֹק רוּחָנִי. כְּכָל שֶׁהַלֵּב שֶׁלְּךָ מִתְרַחֵב לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ מִתְרַחֶב עָלֶיךָ הַשֶּׁפַע הָאֱלֹהִי. כְּכָל שֶׁאַתָּה נוֹשֵׂא יוֹתֵר אֶת הַכְּלָל, כָּךְ אַתָּה נַעֲשֶׂה יוֹתֵר כְּלִי לַשְּׁכִינָה.
לָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בַּכְּלָל. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא כְּלִי לְגִלּוּי שֵׁם ד׳ בָּעוֹלָם. מִי שֶׁלִּבּוֹ קָטָן וְסָגוּר בְּעַצְמוֹ, אֵינוֹ כְּלִי גָּדוֹל. מִי שֶׁלִּבּוֹ רָחָב לְיִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה כְּלִי רָחָב.
זֶה נָכוֹן גַּם בַּחַיִּים הַפְּשׁוּטִים. אָדָם שֶׁחוֹשֵׁב רַק עַל עַצְמוֹ נַעֲשֶׂה קָטָן. אָדָם שֶׁחוֹשֵׁב עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ נַעֲשֶׂה גָּדוֹל יוֹתֵר. אָדָם שֶׁחוֹשֵׁב עַל עַמּוֹ נַעֲשֶׂה גָּדוֹל עוֹד יוֹתֵר. אָדָם שֶׁחוֹשֵׁב עַל כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל — הוּא נוֹגֵעַ בִּגְדֻלַּת הַשְּׁכִינָה.
טו. “הָרוֹעִים הָאֲמִתִּיִּים” — מִי הוּא רוֹעֶה בְּיִשְׂרָאֵל
הָרַמְחַל כּוֹתֵב:
“וְאֵלֶּה הֵם הָרוֹעִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בָּהֶם הַרְבֵּה.”
רוֹעֶה אֲמִתִּי אֵינוֹ רַק מַנְהִיג. אֵינוֹ רַק מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְדַבֵּר יָפֶה. אֵינוֹ רַק מִי שֶׁעוֹמֵד בָּרֹאשׁ. רוֹעֶה אֲמִתִּי הוּא מִי שֶׁמּוֹסֵר עַצְמוֹ עַל הַצֹּאן.
הָרַמְחַל מְפָרֵט:
“שֶׁמּוֹסְרִים עַצְמָם עַל צֹאנוֹ, וְדוֹרְשִׁים וּמִשְׁתַּדְּלִים עַל שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם בְּכָל הַדְּרָכִים.”
זֶהוּ רוֹעֶה. הוּא לֹא מַשְׁתַּמֵּשׁ בַּצֹּאן כְּדֵי לִהְיוֹת גָּדוֹל. הוּא מוֹסֵר עַצְמוֹ עַל הַצֹּאן. הוּא לֹא מְחַפֵּשׂ כָּבוֹד. הוּא מְחַפֵּשׂ טוֹבַת יִשְׂרָאֵל. הוּא לֹא מוֹשֵׁל בָּהֶם לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ. הוּא נוֹשֵׂא אוֹתָם.
רוֹעֶה אֲמִתִּי מַכִּיר אֶת כְּאֵבֵי הַצֹּאן. מִי רָעֵב. מִי פָּצוּעַ. מִי אָבַד. מִי מְפַחֵד. מִי מְבֻלְבָּל. מִי מִתְרַחֵק. וְהוּא אֵינוֹ מְוַתֵּר עַל אַף אֶחָד.
זֶהוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. זֶהוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ. זֶהוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר.
טז. “עוֹמְדִים תָּמִיד בַּפֶּרֶץ” — מְקוֹמוֹ שֶׁל הַחָסִיד
הָרַמְחַל מוֹסִיף:
“וְעוֹמְדִים תָּמִיד בַּפֶּרֶץ לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וּלְבַטֵּל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת וְלִפְתֹּחַ עֲלֵיהֶם שַׁעֲרֵי הַבְּרָכָה.” בַּפֶּרֶץ — כְּשֶׁיֵּשׁ פֶּרֶץ בַּחוֹמָה. כְּשֶׁדִּינִים רוֹצִים לְהִכָּנֵס. כְּשֶׁהַדּוֹר פָּתוּחַ לְסַכָּנָה. הַחָסִיד עוֹמֵד שָׁם. לֹא בַּמָּקוֹם הַנּוֹחַ. לֹא בַּמָּקוֹם הַמְּכֻבָּד. בַּפֶּרֶץ.
לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. לְבַטֵּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת. לִפְתֹּחַ שַׁעֲרֵי בְּרָכָה.
זֶה שִׂיא מַדְרֵגַת הַתְּפִלָּה. לֹא רַק “תֵּן לִי”. לֹא רַק “רַפֵּא אוֹתִי”. לֹא רַק “הַצְלַח אוֹתִי”. אֶלָּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַחֵם עַל עַמְּךָ. רַחֵם עַל דּוֹרֵנוּ. פְּתַח שַׁעֲרֵי בְּרָכָה. הָשֵׁב אוֹתָנוּ. רַפֵּא אוֹתָנוּ. אַחֵד אוֹתָנוּ. זַכֵּה אוֹתָנוּ.
זֶהוּ לֵב שֶׁל חָסִיד.
יז. מָשָׁל הָאָב — מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת בָּנָיו
הָרַמְחַל מֵבִיא מָשָׁל פָּשׁוּט וְעָמֹק:
“הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה, לְאָב שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב שׁוּם אָדָם יוֹתֵר מִמִּי שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁאוֹהֵב אֶת בָּנָיו אַהֲבָה נֶאֱמֶנֶת.”
אֵין אָב אוֹהֵב כְּמוֹ מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת בָּנָיו. אֲפִלּוּ אִם מִישֶׁהוּ מְכַבֵּד אֶת הָאָב, אֲבָל מְזַלְזֵל בַּבָּנִים — הָאָב אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׂמֹחַ בּוֹ. אֲבָל מִי שֶׁדּוֹאֵג לַבָּנִים, מְגֵן עֲלֵיהֶם, מְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, מְסַיֵּעַ לָהֶם, מֵקִים אוֹתָם — הָאָב אוֹהֵב אוֹתוֹ מְאֹד.
וְיִשְׂרָאֵל הֵם בָּנָיו שֶׁל ד׳.
לָכֵן מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל אַהֲבָה נֶאֱמֶנֶת, הוּא חָבִיב לִפְנֵי ד׳. לֹא אַהֲבָה סִיסְמָתִית. לֹא אַהֲבָה שֶׁל דִּבּוּר בִּלְבַד. אַהֲבָה נֶאֱמֶנֶת. אַהֲבָה שֶׁעוֹמֶדֶת גַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה. גַּם כְּשֶׁהַבָּנִים מְבַלְבְּלִים. גַּם כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִים. גַּם כְּשֶׁהֵם מַכְעִיסִים. אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ מְוַתֶּרֶת עַל הַתִּקּוּן, אֲבָל גַּם אֵינָהּ מְוַתֶּרֶת עַל הַקֶּשֶׁר.
יח. כֹּהֵן גָּדוֹל — הָיָה לוֹ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים
הָרַמְחַל מֵבִיא אֶת דִּבְרֵי חֲזַ״ל עַל כֹּהֵן גָּדוֹל:
“שֶׁהָיָה לָהֶם לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל דּוֹרָם וְלֹא בִּקְּשׁוּ.”
כֹּהֵן גָּדוֹל אֵינוֹ אָדָם פְּרָטִי. הוּא נוֹשֵׂא אֶת יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ. בְּבִגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל יֵשׁ שְׁמוֹת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. הוּא נִכְנָס לִפְנֵי וְלִפְנִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל.
וְאִם בְּדוֹרוֹ קָרָה קִלְקוּל, יֵשׁ טַעֲנָה עָלָיו: הָיָה לְךָ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים.
זֶה מַפְחִיד. מִי שֶׁקִּבֵּל מַדְרֵגָה, קִבֵּל אַחֲרָיוּת. אִם אַתָּה כֹּהֵן גָּדוֹל, אֵינְךָ רַשַּׁאי לְהִסְתַּפֵּק בְּטָהֳרָתְךָ. עָלֶיךָ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל דּוֹרְךָ.
וְזֶה נוֹגֵעַ לְכָל אָדָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. אָב עַל בֵּיתוֹ. רַב עַל תַּלְמִידָיו. מְחַנֵּךְ עַל חֲנִיכָיו. מַנְהִיג עַל צִבּוּרוֹ. וְגַם אָדָם פָּשׁוּט — עַל בְּנֵי דוֹרוֹ. מִי שֶׁרוֹאֶה צָרָה וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, חָסֵר לוֹ בְּחֶסֶד.
יט. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי — אַחֲרָיוּת שֶׁל צַדִּיק עַל סְבִיבָתוֹ
הָרַמְחַל מֵבִיא גַּם אֶת הַמַּעֲשֶׂה:
“הַהוּא גַּבְרָא דְּאַכְלֵהּ אַרְיָא בְּרִחוּק תְּלָת פַּרְסֵי דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, וְלָא אִשְׁתַּעִי אֵלִיָּהוּ בַּהֲדֵהּ.”
אָדָם נֶאֱכַל עַל יְדֵי אַרְיֵה בְּמֶרְחָק שְׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת מֵרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, וְאֵלִיָּהוּ לֹא דִּבֵּר עִמּוֹ. לָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁצַּדִּיק כָּזֶה הָיָה צָרִיךְ שֶׁזְּכוּתוֹ וּתְפִלָּתוֹ תָּגֵן עַל סְבִיבָתוֹ.
זֶה נוֹרָא. הָרַמְחַל לֹא מֵבִיא זֹאת כְּסִפּוּר מוּזָר, אֶלָּא כְּהוֹכָחָה:
“הֲרֵי לְךָ הַחוֹבָה הַמֻּטֶּלֶת עַל הַחֲסִידִים לְבַקֵּשׁ וּלְהִשְׁתַּדֵּל עַל בְּנֵי דּוֹרָם.”
כְּכָל שֶׁאָדָם גָּדוֹל יוֹתֵר, אַחֲרָיוּתוֹ גְּדוֹלָה יוֹתֵר. צַדִּיק אֵינוֹ חַי רַק לְעַצְמוֹ. הַסְּבִיבָה שֶׁלּוֹ צְרִיכָה לְהִתְבָּרֵךְ מִמֶּנּוּ. הַדּוֹר צָרִיךְ לְהִנָּשֵׂא עַל יָדָיו.
זֶה מַפְחִיד, אֲבָל גַּם מְרוֹמֵם. כִּי זֶה מְלַמֵּד שֶׁאָדָם אֵינוֹ קָטָן. מַעֲשָׂיו פּוֹעֲלִים. תְּפִלָּתוֹ פּוֹעֶלֶת. זְכוּתוֹ פּוֹעֶלֶת. אַהֲבָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל פּוֹעֶלֶת.
כ. חֲסִידוּת שֶׁל כְּלָל — לֹא פְּרָטִיּוּת רוּחָנִית
מִכָּל דִּבְרֵי הָרַמְחַל עוֹלֶה יְסוֹד אֶחָד גָּדוֹל: חֲסִידוּת אֲמִתִּית הִיא חֲסִידוּת שֶׁל כְּלָל.
יֵשׁ פְּרָטִיּוּת חֻמְרִית: אָדָם דּוֹאֵג רַק לְכַסְפּוֹ, לְנוֹחוּתוֹ, לְכָבוֹדוֹ. זֶה וַדַּאי קַטְנוּת.
אֲבָל יֵשׁ גַּם פְּרָטִיּוּת רוּחָנִית: אָדָם דּוֹאֵג רַק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ, לַדְּבֵקוּת שֶׁלּוֹ, לַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלּוֹ, לַטָּהֳרָה שֶׁלּוֹ. זֶה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מִפְּרָטִיּוּת חֻמְרִית, אֲבָל עֲדַיִן לֹא הַחֲסִידוּת הַשְּׁלֵמָה.
הַחֲסִידוּת הַשְּׁלֵמָה הִיא כְּלָלִית. לִהְיוֹת לְמַעַן ד׳. וּמִפְּנֵי שֶׁד׳ אוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל — לִהְיוֹת לְמַעַן יִשְׂרָאֵל. לִהְיוֹת לְמַעַן הַדּוֹר. לְזַכּוֹת. לְהָגֵן. לְהִתְפַּלֵּל. לְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא.
זֶהוּ הַהֶבְדֵּל בֵּין עוֹבֵד ד׳ פְּרָטִי לְבֵין רוֹעֶה יִשְׂרָאֵל.
כא. לִמּוּד לְדוֹרֵנוּ
דְּבָרֵי הָרַמְחַל מְדַבְּרִים אֵלֵינוּ מְאֹד.
אָנוּ חַיִּים בְּדוֹר גָּדוֹל וּמְבֻלְבָּל. דּוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אוֹרוֹת גְּדוֹלִים וְגַם נְפִילוֹת. דּוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְסִירוּת נֶפֶשׁ וְגַם רִיחוּק. דּוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בִּנְיַן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגַם בִּלְבּוּל עָמוֹק. דּוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹרָה רַבָּה וְגַם עַם רַב שֶׁצָּמֵא וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמַה הוּא צָמֵא.
וּמַה תַּפְקִידֵנוּ?
לְקַטְרֵג? לְהַגִּיד כַּמָּה הַדּוֹר רַע? לִבְרֹחַ לְפִנָּה טְהוֹרָה? לֹא.
לְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא. לְהִתְפַּלֵּל. לְזַכּוֹת. לְהָגֵן. לְהָאִיר. לְהָשִׁיב. לִפְתֹּחַ שַׁעֲרֵי בְּרָכָה.
אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁאֵין תּוֹכָחָה. יֵשׁ תּוֹכָחָה. אֲבָל הַתּוֹכָחָה צְרִיכָה לָבוֹא מִלֵּב שֶׁאוֹהֵב. תּוֹכָחָה בְּלִי אַהֲבָה נַעֲשֵׂית קִטְרוּג. אַהֲבָה בְּלִי אֱמֶת נַעֲשֵׂית חֻלְשָׁה. צָרִיךְ שְׁנֵיהֶם: אֱמֶת וְאַהֲבָה. דִּין וְרַחֲמִים. תּוֹכָחָה וְסָנֵגוֹרְיָא.
כב. עֲבוֹדָה מַעֲשִׂית — אֵיךְ חַיִּים אֶת הַפֶּרֶק
מָה עוֹשִׂים לְמַעֲשֶׂה מִדִּבְרֵי הָרַמְחַל?
רִאשִׁית, לְהַכְנִיס כַּוָּנָה כְּלָלִית בַּעֲבוֹדַת ד׳. כְּשֶׁלּוֹמְדִים, כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִים, כְּשֶׁעוֹשִׂים חֶסֶד — לְכַוֵּן שֶׁהַזְּכוּת תִּהְיֶה לְטוֹבַת כָּל יִשְׂרָאֵל.
שֵׁנִית, לְהִתְפַּלֵּל בְּפֹעַל עַל הַדּוֹר. לֹא רַק עַל צָרְכֵינוּ הַפְּרָטִיִּים. לְבַקֵּשׁ עַל תְּשׁוּבַת יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת יִשְׂרָאֵל, אַחְדוּת יִשְׂרָאֵל, שְׁמִירַת יִשְׂרָאֵל, קִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּיִשְׂרָאֵל.
שְׁלִישִׁית, לְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא. כְּשֶׁרוֹאִים חִסָּרוֹן בְּיִשְׂרָאֵל, לֹא לְהִתְמַכֵּר לְקִטְרוּג. לְחַפֵּשׂ אֶת הַשֹּׁרֶשׁ הַטּוֹב. לִשְׁאֹל: מַה הַכְּאֵב שֶׁמִּתְחַבֵּא כָּאן? מַה הַנִּיצוֹץ? מַה הַזְּכוּת? מַה אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת?
רְבִיעִית, לְהַפְסִיק לִשְׂמֹחַ בְּכִשְׁלוֹן שֶׁל יְהוּדִי אַחֵר. גַּם אִם הוּא מֵהַמַּחֲנֶה הַשֵּׁנִי. גַּם אִם הוּא מַרְגִּיז. גַּם אִם הוּא טוֹעֶה. אֵין שִׂמְחָה בְּנְפִילַת יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ כְּאֵב וּתְפִלָּה.
חֲמִישִׁית, לְהַרְחִיב אֶת הַלֵּב. לֹא לִחְיוֹת רַק אֶת הַסִּפּוּר הַפְּרָטִי שֶׁלִּי. לִשְׂאֵת קְצָת אֶת הַדּוֹר. לְהִתְפַּלֵּל עַל אֲנָשִׁים שֶׁאֵינִי מַכִּיר. לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל כְּאֵבִים שֶׁאֵינָם שֶׁלִּי בִּלְבַד.
שִׁשִּׁית, לִזְכֹּר שֶׁאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ חֻלְשָׁה. הִיא מִדַּת הָרוֹעִים. הִיא מַדְרֵגָה שֶׁד׳ חָפֵץ בָּהּ הַרְבֵּה.
כג. סִכּוּם
הָרַמְחַל מְלַמֵּד בְּסוֹף פֶּרֶק י״ט שֶׁחֲסִידוּת אֲמִתִּית אֵינָהּ מִתְכַּנֶּסֶת בָּאָדָם הַפְּרָטִי בִּלְבַד. עִקָּר גָּדוֹל בְּכַוָּנַת הַחֲסִידוּת הוּא טוֹבַת הַדּוֹר.
הַחָסִיד מְכַוֵּן בְּמַעֲשָׂיו לְזַכּוֹת אֶת דּוֹרוֹ. הוּא מֵגֵן עַל דּוֹרוֹ כָּעֵץ. הוּא מַאֲכִיל אֶת הַדּוֹר מִפֵּרוֹתָיו. הוּא מְזַכֶּה וּמְכַפֵּר עַל מַדְרֵגוֹת אֲחֵרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁד׳ אֵינוֹ חָפֵץ בְּאָבְדָן הָרְשָׁעִים, אֶלָּא בִּתְשׁוּבָתָם. הוּא מִתְפַּלֵּל עַל דּוֹרוֹ. הוּא מְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל. הוּא אוֹהֵב אֶת בָּנָיו שֶׁל ד׳. הוּא רוֹעֶה אֲמִתִּי. הוּא עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ. הוּא מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים. הוּא פּוֹתֵחַ שַׁעֲרֵי בְּרָכָה.
וְזֶהוּ הַכְּלָל הַגָּדוֹל:
אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶלָּא לְמִי שֶׁאוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל.
כָּל מַה שֶׁאָדָם מַגְדִּיל אַהֲבָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, גַּם ד׳ מַגְדִּיל עָלָיו. כִּי מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת בָּנָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ, חָבִיב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וּמִי שֶׁמּוֹסֵר עַצְמוֹ עַל צֹאנוֹ שֶׁל ד׳, הוּא מִן הָרוֹעִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בָּהֶם הַרְבֵּה.
לָכֵן צָרִיךְ לְהַרְחִיב אֶת הַלֵּב.
לֹא אֲנִי לְבַדִּי. לֹא תְּפִלָּתִי לְבַדִּי. לֹא תּוֹרָתִי לְבַדִּי. לֹא הַשְּׁלֵמוּת שֶׁלִּי לְבַדִּי.
אֶלָּא אֲנִי עִם כָּל יִשְׂרָאֵל. אֲנִי נוֹשֵׂא אֶת דּוֹרִי. אֲנִי מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל דּוֹרִי. אֲנִי מְלַמֵּד זְכוּת עַל דּוֹרִי. אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת עֵץ שֶׁמֵּגֵן. אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת פְּרִי שֶׁמַּאֲכִיל. אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת רוֹעֶה נֶאֱמָן.
זֶהוּ סוֹף פֶּרֶק י״ט בִּמְסִלַּת יְשָׁרִים. זֶהוּ לֵב הַחֲסִידוּת. זֶהוּ לֵב אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. זֶהוּ לֵב עֲבוֹדַת ד׳.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לָנוּ לֵב שֶׁאוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל. לֵב שֶׁאֵינוֹ מְקַטְרֵג. לֵב שֶׁמְּלַמֵּד זְכוּת. לֵב שֶׁעוֹמֵד בַּפֶּרֶץ. לֵב שֶׁמּוֹסֵר עַצְמוֹ עַל צֹאנְךָ. וּבִזְכוּת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, פְּתַח עָלֵינוּ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים, שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, שַׁעֲרֵי בְּרָכָה, וְשַׁעֲרֵי גְּאֻלָּה.
מסילת ישרים סוף פרק יט
וְאָמְנָם עוֹד עִקָּר שֵׁנִי יֵשׁ בְּכַוָּנַת הַחֲסִידוּת, וְהוּא טוֹבַת הַדּוֹר, שֶׁהִנֵּה רָאוּי לְכָל חָסִיד שֶׁיִּתְכַּוֵּן בְּמַעֲשָׂיו לְטוֹבַת דּוֹרוֹ כֻּלּוֹ, לְזַכּוֹת אוֹתָם וּלְהָגֵן עֲלֵיהֶם. וְהוּא עִנְיַן הַכָּתוּב (ישעיהו ג':י'): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ, שֶׁכָּל הַדּוֹר אוֹכֵל מִפֵּרוֹתָיו.
וְכֵן אָמְרוּ חֲזַ"ל (ב"ב ט"ו): הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם יֵשׁ מִי שֶׁמֵּגֵן עַל דּוֹרוֹ כָּעֵץ.
וְתִרְאֶה שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם שֶׁיִּהְיוּ חֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל מְזַכִּים וּמְכַפְּרִים עַל כָּל שְׁאָר הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּהֶם, וְהוּא מָה שֶׁאָמְרוּ זַ"ל בַּלּוּלָב וּמִינָיו (ויקרא רבה): יָבוֹאוּ אֵלֶּה וִיכַפְּרוּ עַל אֵלֶּה.
שֶׁאֵין הקב"ה חָפֵץ בְּאָבְדָן הָרְשָׁעִים, אֶלָּא מִצְוָה מֻטֶּלֶת עַל הַחֲסִידִים לְהִשְׁתַּדֵּל לְזַכּוֹתָם וּלְכַפֵּר עֲלֵיהֶם.
וְזֶה צָרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּכַוָּנַת עֲבוֹדָתוֹ, וְגַם בִּתְפִלָּתוֹ בְּפֹעַל דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל דּוֹרוֹ לְכַפֵּר עַל מִי שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה וּלְהָשִׁיב בִּתְשׁוּבָה מִי שֶׁצָּרִיךְ לָהּ, וּלְלַמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל הַדּוֹר כֻּלּוֹ.
וּכְבָר אָמְרוּ זַ"ל (יומא ע"ז): עַל הַפָּסוּק וַאֲנִי בָאתִי בִּדְבָרֶיךָ שֶׁלֹּא חָזַר גַּבְרִיאֵל וְנִכְנַס לִפְנִים מִן הַפַּרְגּוֹד אֶלָּא כְּשֶׁלִּמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל, וְגִדְעוֹן נֶאֱמַר לוֹ (שופטים ו':י"ד): לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה, לְפִי שֶׁלִּמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל.
כִּי אֵין הקב"ה אוֹהֵב אֶלָּא לְמִי שֶׁאוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל וְכָל מָה שֶׁאָדָם מַגְדִּיל אַהֲבָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, גַּם הקב"ה מַגְדִּיל עָלָיו.
וְאֵלֶּה הֵם הָרוֹעִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שהקב"ה חָפֵץ בָּהֶם הַרְבֵּה, שֶׁמּוֹסְרִים עַצְמָם עַל צֹאנוֹ, וְדוֹרְשִׁים וּמִשְׁתַּדְּלִים עַל שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם בְּכָל הַדְּרָכִים, וְעוֹמְדִים תָּמִיד בַּפֶּרֶץ לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וּלְבַטֵּל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת וְלִפְתֹּחַ עֲלֵיהֶם שַׁעֲרֵי הַבְּרָכָה.
הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה, לְאָב שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב שׁוּם אָדָם יוֹתֵר מִמִּי שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁאוֹהֵב אֶת בָּנָיו אַהֲבָה נֶאֱמֶנֶת, וְהוּא דָּבָר שֶׁהַטֶּבַע יָעִיד עָלָיו.
וְהוּא עִנְיַן כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאָמְרוּ עָלָיו (מכות י"א): שֶׁהָיָה לָהֶם לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל דּוֹרָם וְלֹא בִּקְשׁוּ. וְכֵן אָמְרוּ (שם): הַהוּא גַּבְרָא דְּאַכְלֵהּ אַרְיָא בְּרִחוּק תְּלָת פַּרְסֵי דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְלָא אִשְׁתַּעִי אֵלִיָּהוּ בַּהֲדֵהּ, הֲרֵי לְךָ הַחוֹבָה הַמֻּטֶּלֶת עַל הַחֲסִידִים לְבַקֵּשׁ וּלְהִשְׁתַּדֵּל עַל בְּנֵי דּוֹרָם.