מרן הרב

שליח אלוקי לדור התחייה

לכל אדם יש תפקיד עלי אדמות. גם לנו הקטנים יש תפקיד, וקל וחומר לגדולי עולם כמרן הרב קוק. דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו; הקדוש ברוך הוא מביא בכל דור את המנהיגים המתאימים לאותו הדור, ומרן הרב קוק הוא השליח האלוקי המיוחד לדור הזה. כפי שמובא בספר 'אבן שלמה' להגר"א (פרק י"א), לכל דור יש תפקידים, זכויות, חובות וסדר תשובה המיוחדים לו. דורנו הוא דור מורכב מאוד. כפי שכותב מרן הרב קוק במאמר הדור, אנו פוגשים מצד אחד אנשים טובים, אידיאליסטים ומוסרי נפש, אך מצד שני הם רחוקים מתורה. המציאות המביכה הזו נובעת מהמהפכה הביקורתית, השואפת לברר כל דבר בשכל. כיוון שבשכלם לא הגיעו למסקנה שמשה אמת ותורתו אמת, הם הפנו עורף. זהו תמציתו של מאמר הדור.

במאמר 'אדר היקר' מבואר כי הבעיה בדור הזה נובעת מכפירה מדעית ומכפירה מוסרית. הכפירה המדעית עוסקת בסתירה שבין המדע לתורה; זו שאלה טובה, אך מלאכת התירוץ שלה קלה ואף מעניינת. הקושי העיקרי הוא הכפירה המוסרית, הטענה כי הדתיים אינם מוסריים, ומכאן השאלה: בשביל מה אני צריך את הדת? התשובה לכך אינה המצאה של מרן הרב קוק, אלא היא מפורשת בגמרא (יומא פ"ו ע"ב): היכי דמי חילול השם? אדם לומד תורה אך אין דיבורו בנחת, הוא מעליב ודובר לשון הרע, ואין משאו ומתנו באמונה אלא הוא מרמה בעסקיו. מה הבריות אומרות עליו? אוי לו למי שלמד תורה, אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה, ראו זה שלמד תורה כמה מעשיו מקולקלים ודרכיו נלוזים, ונמצא שם שמים מתחלל. אבל אם אדם לומד תורה, דיבורו בנחת ומשאו ומתנו באמונה, הבריות אומרות עליו: אשרי אביו, אשרי רבו, שם שמים מתקדש. דברים אלו מובאים גם ברמב"ם (הלכות יסודי התורה פרק ה), בפרק המוקדש כולו לענייני קידוש השם וחילול השם.

דור של תחייה

דורנו זקוק להדרכה מיוחדת. זהו דור אידיאליסט שאינו מקיים תורה ומצוות, אך ייחודו הוא בכך שתקופתנו היא תקופת התחייה. עם ישראל קם לתחייה בהחלטה אלוקית. זהו תהליך ארוך שאינו קורה ביום אחד; הוא החל ב"חיבת ציון" בשנת תרמ"א, לפני כמאה וארבעים שנה, והמשיך בקיבוץ גלויות, בניין הארץ, הקמת המדינה וקיומו של צבא ומלחמות ישראל. העניין הולך ומתחזק מדור לדור, והישועה זורחת. זהו המאפיין המיוחד של דור התחייה – דור מורכב ומסובך שיש בו תערובת של כוחות, ולכן הוא זקוק למנהיג רוחני ומדריך המתאים לדור של תחייה. זו הגדרתו של מרן הרב קוק: הוא גדול הדור של התחייה, ובדיוק רב יותר – גדול הדורות, שהרי התחייה אינה מצטמצמת לדור אחד אלא יכולה להימשך דורות רבים.

כמובן, אין בכך כדי לבטל את דברי הדורות הקדמונים; הכל אמת והכל טוב, אך יש צורך לחדש דברים. החידוש אינו עומד בניגוד לישן, אלא הוא גנוז בתוך הישן. חז"ל דרשו: 'אם שמוע תשמע', אם תשמע בישן – תשמע בחדש. הכל נמצא וגנוז בישן. כל מה שמרן הרב קוק כותב גנוז במקורות הקדומים, כפי שהוא עצמו מציין כמה פעמים, ובאריכות בסוף 'למהלך האידיאות בישראל', בזוהר ובסתרי תורה. פעם התבטא הרב ואמר שאין מילה אחת או משפט שהוא אומר שאין מקורו בדברי האריז"ל. הדברים הללו היו גנוזים עד שהגיע הזמן המתאים, והנה עתה הגיע הזמן. אשרינו שזכינו. חזקו ואמצו.