השגחה פרטית (תשפ"ה–תשפ"ט)

שאלה: כיצד פועלת השגחה פרטית לפי הרמב"ם?

תשובה: ודאי שיש השגחה פרטית. בין אם לפי הרמב"ם ובין אם לאו – זהו מעיקרי האמונה. אלא שלפי הרמב"ם, ההשגחה הפרטית היא סודית ואינה נראית לעין. אין זה מצב שבו אדם נותן צדקה לעני ומיד מוצא פי שניים כסף בכיסו. הקדוש ברוך הוא מסתתר. הוא משגיח דווקא על ידי כך שהוא מסתתר. אילו בכל פעם שאדם היה נותן צדקה הוא היה מקבל מיד שכר כספי בכיסו, או בכל פעם שהיה מדבר לשון הרע היה מופיע פצע בלשונו – לא הייתה כאן חוכמה ובחירה. לכן הוא מסתתר, כנאמר: "אכן אתה אל מסתתר" (ישעיהו מה טו), והוא "מציץ מן החרכים" ו"משקיף מן החלונות" (שיר השירים ב ט).

אמנם, כאשר מדובר בצדיק עליון, הקדוש ברוך הוא אינו מסתתר. מסופר בגמרא על בתו של רבי חנינא בן דוסא שבמקום לקנות שמן, קנתה חומץ. כשראה אביה שהיא מצטערת, שאל אותה: "נו, מה את נלחצת? מה את בוכה?". אמר לה: "מי שאמר לשמן וידלוק, יאמר לחומץ וידלוק" (תענית כה א). ואכן, היא הדליקה נרות חומץ והם דלקו. זוהי השגחה פרטית גלויה. אולם אנו אנשים פשוטים. אם ההשגחה הפרטית תהיה גלויה עבורנו, עבודת ד' שלנו לא תהיה לשמה. לכן מסביר הרמב"ם שעבור מי שאינו צדיק, הקדוש ברוך הוא כאילו לא פה. הוא "כאילו" מסתתר, אך ודאי שהוא משגיח על כל דבר ודבר. דברים אלו מפורטים בהרחבה בספרי 'משיב הרוח'. יש שם כמה פרקים ארוכים על נושא זה, שפורסמו מדי שבוע ב"באהבה ובאמונה" וקובצו שם עבור מי שהדבר מעניין אותו.