תפילות השבת וקריאת התורה
[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]
ויכולו
ש: אם לא אמרתי "ויכולו" עם הציבור, כי הארכתי בשמונה עשרה, האם אני צריך לומר עם עוד אחד או שאפשר לבד?
ת: לא חייבים. אין זו עדות ממש. אך יש מהדרים שכן
[כתב במ"ב (רס"ח יט) שאמירה זו היא עדות על מעשה בראשית ועדות היא בשניים.
אך מובא בחזון איש (לח, י) שאין להדר אחר שניים, כיוון שיש לחוש למעמיד עדים על מעשה בראשית, ואעפ"כ יש קבלה שהחזו"א חזר בו מכך לענין הלכה למעשה (מעשה איש ח"ד עמ' קכא. ח"ז עמ' קמה). אך הגרי"ד סולוביצ'יק אמר שאין צריך לדקדק לומר יכולו בשנים דוקא (מפניני הרב עמ' סד) – רשם מ"צ].
הפיכת פנים באמירת "בואי בשלום"
ש: לאיזה כיוון יש להפוך פנים בסוף לכה דודי?
ת: יש שלוש שיטות:
א. אחורה. זה כעין קבלת שכינה, כי בדרך כלל בתי הכנסת פונים לכיוון מזרח, וכך נהגו.
ב. לכיוון הפתח. אחד מן הטעמים שהציבור הופך את פניו לצד הפתח באמירת בואי בשלום, כיוון ששם יושב האבל, ופונים אליו כדי לראותו ולנחמו (טעמי המנהגים קכז. מובא ע"י הרב בשו"ת שאילת שלמה א, קמ).
ג. לכיוון מערבה. כי השכינה במערב.
כל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אין בזה ענין של 'לא תתגודדו', משום שהנהגה זו היא פחות ממנהג. הסביר הגרי"ד סולוביצ'יק בס' פניני הרב (עמ' ריח-רכ) ש"כל המנהגים יש בהם איזה קיום דאורייתא או דרבנן, או חששא לאיזו דיעה בש"ס או בפוסקים". אם כן, יש דין גמור, דין דרבנן ומנהג. הפיכת פנים באמירת 'בואי בשלום' היא דבר חדש ומחודש, ולכן כל אחד ינהג איך שהוא רוצה.
הפטרה
ש: מתי תוקנו ההפטרות ומדוע?
ת: כי הגויים אסרו לקרוא בתורה. כנראה בימי אנטיוכוס. עיקר תוי"ט פרק ג בשם ספר תשבי.
אב הרחמים
ש: האם הרב אומר אב הרחמים כל שבתות ושזה בגלל השואה כדעת הרב צבי יהודה?
ת: כן, כי הוא נתקן על גזרות תתנ"ו של מסעי הצלב, ונוראות השואה היו לאין ערוך.
[עיין ס' צבי קודש (עמ' 241), שפעם רבנו סיפר לתלמידים שהוא אומר "אב הרחמים" בכל שבת ואפילו בשבת יום טוב, שבת ראש חודש ו'שבת מברכים', משום שכשתיקנו את "אב הרחמים" על גזרות ת"ח ות"ט, הגזרות היו אמנם קשות, אבל הן כאין וכאפס לעומת אלה שהיו בשואה. ואם אז תיקנו לומר "אב הרחמים" ונמנעו לאומרו בשבתות מיוחדות, הרי שלאחר השואה יש מקום לאומרו בכל שבת. וכדרכו, לא כפה על התלמידים אלא אמר: "אני אומר, ואתם, אם זה לרצונכם, תנהגו גם אתם כך". ואכן, מאז הונהג כך במניין של רבנו. וכן במניין של ישיבת עטרת ירושלים – רשם מ"צ.]
ותיקין
ש: אני נוהג לקום בכל יום ותיקין לתפילה. האם גם בשבת אני חייב?
ת: לא. המנהג שקיבלת עצמך הוא על ימי חול ולא על שבת. בכלל, כל מנהג טוב שאדם לוקח על עצמו, יאמר "בלי נדר".
עלוני שבת
ש: אני לא מצליח להתרכז בקריאת התורה בשבת. האם מותר לי לקרוא במקום זה את העלוני שבת?
ת: ודאי אסור. יש להתאמץ כמו שאפשר, כל אחד כפי כוחו, אך בוודאי לא לעסוק בדברים אחרים.