שונות - פורים

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

חרבונה

ש: מה המקור לכך שחרבונה היה אליהו הנביא?

ת: אסתר רבה י ט מובא ברבי אברהם אבן עזרא אסתר ז ט. אבל חז"ל אמרו שהיה רשע, באותה עצה רעה נגד מרדכי, לכן כיון שלא התקיימה, מיד ברח. מגילה טז א.

ובשושנת יעקב, וגם חרבונה זכור לטוב, מוזכר לטובה, כיון שהזכיר למלך את העץ אשר ישה המן.

פרופסור שמאלני שלא חגג פורים

ש: האם זה נכון שהיה פרופסור שמאלני (ישעיהו ליבוביץ) שנשאר בירושלים בי"ד ונסע בט"ו לתל אביב כדי להשתמט מלחגוג פורים, כי הוא התנגד למגילה בה היהודים נלחמו והרגו גויים?

ת: הנני מודיע שזה לשון הרע וגם לא נכון! הפרופסור הזה חגג את פורים, ואע"פ שהיה שמאלני, גם הוא הבין שכשיש מלחמה – במלחמה כמו במלחמה. בכלל, השמאלניים בארץ הולכים לצבא כמו הימניים. המלחמות שיש בארץ הן בלית ברירה.

אנחנו מחכים ומחכים עד שאין ברירה. גם השמאלניים וגם הימניים נלחמים במסירות נפש.

[פעם שמעתי מהג"ר צבי שכטר שמשפחת הפרופסור אמרה שהשמועה הזו לא נכונה – רשם מ"צ.]

מקור לאזני המן

ש: מה המקור למאפה אזני המן?

ת: משערים שזה בא מן הגרמנית מון-טאש שהשתבש ליידיש. המן-טאש.

אוזני המן חלביים

ש: האם מותר לעשות אוזני המן חלביים? בשו"ע יו"ד סי' צז מבואר שצריך לעשות איזה היכר, אבל בדרך כלל אופים אוזני המן באותו היום, ומבואר שם ברמ"א, שאם יגמרו לאכול אותם ביום אחד, מותר לאפותם, כי אין חשש שישכחו שהם חלב...

ת: כך נשאל הגרי"ש אלישיב והשיב: אף שה"המן טאשן" הם דברי מתיקה שאין הדרך לאכלם בבשר, ואף שעושים אותם על יום אחד, מכל מקום הרי בפורים יש חשש קרוב שיאכלו אותם בסעודת פורים שבה אוכלים בשר, ואם כן לא מהני, ואין לעשות כן בלא היכר (וישמע משה ח"א עמ' רכט, רמה). לכן חייבים היכר. ועוד, בדרך כלל נשארים אוזני המן שלא אוכלים באותו יום.