אכילה אצל אחרים

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

ירקות בלי תולעים

ש: האם מותר לשאול את המשפחה המאחרת אם הירקות הם בלי תולעים?

ת: חלילה. זה מעליב! אכול או לא, אך לא תשאל.

[מסופר על הג"ר שלמה זלמן אוירבך, ששאלו: "בבית הורי ואצל חותני אוכלים דברים שהם בהשגחת רבנויות שונות בארץ שאיננו אוכלים מהם בביתנו. מה עלינו לעשות כאשר אנו מתארחים אצלם?". ענה הג"ר אוירבך: "אני לא מבין מה השאלה.

הרי לא מאכילים שם נבלות וטרפות? וודאי מותר לאכול". שאלו אותו: "גם הרב נוהג ככה"? אמר "כן. כשאני מוזמן לחתונה אני אוכל ממה שיש. גם מה שאני לא אוכל בבית, כשאני מוזמן אני אוכל" (ועלהו לא יבול ב סו) – רשם מ"צ.]

אכילה אצל חילוני

ש: הלכות כשרות מפריעות לי להתארח אצל חברים חילוניים. האם לא עדיף להחמיר באהבת ישראל ולעשות קידוש השם מאשר בכשרות?

ת: הלכות כשרות אינן מטרד אלא עבודת ד' וקידוש השם. אכן בשביל חברות יש לשקול לוותר על חומרות אבל לא על עיקר הדין. יש לוודא שהכל כשר באופן בטוח (עיין שו"ת אגרות משה יו"ד א נד. ב מג. ועיין עוד בעין איה ברכות שסא).

קפה אצל חילוני

ש: האם מותר לשתות קפה אצל חילוני?

ת: לא בכוס זכוכית כי לא נטבל (הגר"מ פיינשטיין. מאסף ל”תורה והוראה” ב 20), ולא בכוס חרסינה כי אולי לא כשר (עי' שאלת יעבץ א סז. פת"ש יו"ד קכ ב), אלא בכוס חד פעמית (שו"ת מנחת יצחק ה לב). קומקום מן הסתם כשר, ואם לא, אז סתם כלים אינם בני יומן (עיין שו"ע יו"ד קכב ו). וכן יש לסמוך על השיטה שכלי שבשלו בו בשבת אינו אוסר את האוכל (מ"ב שיח סק"ד אוסר. אמנם הגר"ע יוסף מתיר. לוית חן שיח מב. ויש אפשר להקל, כי הוא דין דרבנן).