לימוד תורה - שאלות שונות - ב'

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

מסכת ביצה או ביעא

ש: כתב המג"א (או"ח סוף ס' קנו) בשם המהרש"ל (בים של שלמה ב"ק פ"ד) שאין לומר ביצה אלא 'ביעא' משום הדין ש'אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו'. וכן כתב ה'תפארת ישראל' (הקדמה למסכת ביצה) מהגמרא בסנהדרין (ה, ב), שתלמיד אחד דרש שמי ביצים אינם מכשירים לטומאה, וטעו, שסברו שאמר שמי בצעים אינם מכשירים ונכשלו בזה (ראה תוס' שם), וכיון שקרה קלקול בזה, הנהיגו לומר בלשון חכמים ביעא במקום ביצה כדי שלא יכשלו עוד. אמנם בליקוטים שנדפסו בגליון המשניות בריש משניות ביצה מובא שבוודאי עדיף להשתמש בלשון הקודש ולא בתרגום, וגם מובא בשם הגאון מווילנא שלא קיבל בזה את דעת המהרש"ל והמג"א (ראה עוד שם באריכות). והמ"ב (קנו, ד) לא מביא את כל דברי המהרש"ל והמג"א הנ"ל, אלא מביא: "אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו" (פסחים ג, א). האם יש לומר ביצה או ביעא?

ת: לא חוששים. כלומר, קוראים למסכת בשמה - "ביצה".

[וכן הגרי"ד סולוביצ'יק בהזכירו את המסכת ביצה, היה רגיל לבטאה כרגיל, ולא היה משנה לקרותה ביעא (מפניני הרב עמ' קצד).

פעם גם שאלתי את הג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ, מחבר ספר 'גם אני אודך', מה המנהג בבני ברק במקום מגוריו, ואמר שיש אומרים ביצה ויש אומרים ביעא. אחר כך ראיתי בספר 'ארחות רבנו' (ח"ד עמ' קעג) שהג"ר קניבסקי, בעל 'קהלות יעקב', אמר "ביצה" ולא "ביעא". וכן מובא בספר 'אמרי מאיר' (עמ' ריב)

שכשמזכיר הגרי"ש אלישיב מסכת ביצה איננו אומר ביעא, אלא אומר ביצה ככתבה – רשם מ"צ.]